טורינו עכשיו: חופשה חורפית בעיר איטלקית

כל מי ששמע שבכוונתי לנסוע לטורינו הרים גבה, ולא הבין מה איבדתי ומה בדיוק אני מחפשת בעיר הזו. אפילו המורה לאיטלקית השתוממה, אך מכיוון שהיא ממילאנו במקור, לא ייחסתי הרבה משמעות לדבריה וחשבתי שנבעו מפרץ פטריוטיות חולף.

הייתי נחושה לגלות את יופייה של טורינו והרגשתי שחיכיתי כבר מספיק זמן: עד שהגדולה תיגמל, עד שהקטנה תיגמל, עד שמישהו בחלונות הגבוהים יחליט שטורינו שווה מספיק בשביל לפרגן עבורנו טיסה ישירה אליה. אבל זה לא קרה והגעתי לשם דרך מילאנו. עכשיו דווקא יש טיסות ישירות לטורינו, והן מופעלות מדצמבר ועד סוף מארס. טורינו היא ללא ספק יעד נפלא למי שמחפש חופשת חורף עירונית מפנקת באווירה אצילית של ימים עברו, ועם זאת היא העיר הכי מעודכנת הממציאה את עצמה כל הזמן מחדש.

מרכז העיר: מתחנת הרכבת עד פיאצה קסטלו

הטיול בטורינו מתחיל בתחנת הרכבת טורינו פורטה נובה (Torino Porta Nuova), ממנה אפשר להגיע בהליכה קצרצרה אל מרכז העיר, דרך כיכר קארלו פליצ'ה (Piazza Carlo Felice), במרכזה גינה ירוקה ומוצלת. את הכיכר מקיפים בניינים מהודרים עם ארקדות, המזמינות אל מעבר מקורה מלא בחנויות, פתרון מושלם לשופינג בימי גשם.

טורינו קלה ונוחה להתמצאות: כיאה לעיר רומית, בנוי מרכז העיר כשתי וערב של רחובות הניצבים זה לזה. בניגוד לערים אחרות במרכז איטליה, אין בטורינו שרידים מימי הביניים, משום שבתקופה זו עדיין לא הייתה עיר בעלת חשיבות. לא תמצאו כאן את סבך הרחובות המתעקלים סביב פיאצה מצודדת, באר סודית שעלייה חולשת כנסיית מחמד. העיר הפכה למרכז בעל חשיבות רק במאה ה-16, כשדוכס ממלכת סבויה העביר את חצרו מהעיר שמברי שבצרפת לטורינו באיטליה ובכך הפך אותה למרכז שלטוני, כלכלי ואומנותי.

הכל מתחיל כאן. תחנת הרכבת בטורינו (צילומים: דלית קצנלנבוגן)

מהכיכר מתחילים ללכת על ברחוב ויה רומא (Via Roma|) היוקרתי, המחבר את תחנת הרכבת עם פיאצה קסטלו. תחילת הרחוב מרובה בבניינים מודרניים כשבקומת המסחר שלהם אכסדראות וחנויות. עוברים את זארה וספורה, לואי ויטון ודולצ'ה וגבנה, אך הלב נפתח באמת כשמגיעים אל כיכר סן קרלו הבארוקית, "חדר האורחים של טורינו", סביבה בתי קפה ההיסטוריים 'קפה סן קרלן' ו'קפה טורינו'.

כיכר סן קרלו היא האלגנטית ביותר בטורינו: מוקפת ארמונות וכנסיות מתקופת הבארוק ובמרכזה מונומנט הפרש, בו נראה מלך סבויה עמנואלה פיליברטו. בצפון הכיכר נמצאת גלריית סן פדריקו המקסימה השוכנת במבנה ניאו-קלסי אלגנטי, הבנוי כרחוב מקורה בעל תקרות זכוכית ושקופות. הגלריה נפתחה בשנת 1933 ומשמשת כמרכז מסחרי ובו חנויות, מסעדות, בית קולנוע ומשרדים. הגלריות האלו הן הבסיס הרעיוני לקניונים של ימינו. בעבר, כשבעיר היו הרחובות רשת של דרכים מבוצבצות ולא סלולות, אותן גלריות היו למעשה המקומות היחידים בהן הגברות האצילות היו יכולות להסתובב במיטב מחלצותיהן מחוץ לבית ו"להשוויץ בבגדים".

כיום נמצא מתחם הגלריה בסיומו של תהליך שיפוץ ושימור, אך תוכלו להתרשם מגלריה נוספת הבנויה באותה צורה ממש – גלריה סובאלפינה (Galleria Subalpina), המחברת בין כיכר קרלו אלברטו לכיכר קסטלו, אליה מועדות פנינו.

האלגנטית ביותר בטורינו. פיאצה סן קרלו

מאות שנות היסטוריה של טורינו בתוך ארמון

כיכר קסטלו (Piazza Castello) היא המרכז המונומנטאלי של העיר, עליה חולש פאלאצו מאדאמה (Palazzo Madama), ארמון מרהיב המקפל בתוכו מאות שנות היסטוריה של העיר טורינו. את חזית הארמון המהודרת מהמאה ה-18 עיצב אדריכל הבארוק פיליפו יוברה, עת היה הארמון משכנן של שתי הגבירות המלכותיות לבית סבויה. הארמון, שנפתח לאחר תקופת שיפוצים ממושכת, משמש כמוזיאון העירוני לאמנות עתיקה, ובו אוספי ציור ופיסול מהמאות ה-15 וה-16, תכשיטים, כלים, רהיטים ועוד.

בסמוך לכיכר קסטלו נמצאת הכיכר המלכותית, פיאצה ראלה, בה ניצב הארמון המלכותי - Palazzo Reale. כאן התגוררו הדוכסים מבית סבויה, מלכי סרדיניה ומלך איטליה, מהמאה ה-17 ועד איחוד איטליה. בתוך הארמון מוצגים החדרים המלכותיים, על עיצובם ורהיטיהם המקוריים וכן יצירות האומנות רבות. מאחורי הארמון משתרעים הגנים המלכותיים, ג'ארדיני ראלה (Giardini Reale). במוזיאון הנשקיה המלכותית, Armeria Reale השוכן באחד מאגפי הארמון, נמצא אחד מאוספי כלי הנשק הגדול בעולם ובו כלי נשק מימי הביניים ועד המאה ה-18.

מפיאצה קסטלו יוצאים שני רחובות שלא כדאי לפספס את השיטוט בהם: ממערב לכיכר מתחיל ויה ג'וזפה גאריבלדי Via Giuseppe Garibaldi, מדרחוב ארוך של חנויות נהדרות, וממזרח מתחיל ויה פו (Via Po), המחבר את פיאצה קסטלו עם פיאצה ויטוריו ונטו והנהר. זהו אחד הרחובות המסחר היפים בעיר, המעוטר כולו בארקדות קשתות, חנויות ספרים משומשים, בתי קפה ואווירה אוניברסיטאית שוקקת.

משכנן של שתי הגבירות המלכותיות לבית סבויה. פאלאצו מאדאמה

בקרבת הארמון המלכותי נמצאת כיכר הדואומו. הדואומו נבנה בסוף המאה ה-15 והוא אחת הדוגמאות היחידות בעיר למבנה מתקופת הרנסאנס. בדואומו נמצא אחד השרידים הדתיים החשובים ביותר לעולם הנוצרי, הנקרא 'תכריך טורינו'. מדובר, על פי המסורת, בשרידי הסדין שעטף את ישו לאחר צליבתו. התכריך נמצא ב'קאפלה דלה סאנטה סינדונה' (קאפלת התכריכים הקדושים), ומקורו אינו ברור. למרות שחוקרים בדקו את התכריך וקבעו שזמנו אינו יכול להיות מתוארך לתקופת חיי ישו, הוא מושך אליו מאמינים רבים, שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם. הקאפלה בה נמצא התכריך וכיפת הדואמו ניזוקו קשה בשריפה שהתרחשה במקום באפריל 1997.

מכיכר הדואומו ממשיכים על דרך אבן עתיקה אל פורטה פאלאטינה – השער הרומי המרשים, ממנו תוכלו לצאת, לפנות שמאלה ולהגיע תוך דקה אל השוק הענקי והרב לאומי המתקיים מדי יום בכיכר פורטה פאלאצו (Porta Palazzo). ברוכים הבאים לעולם האמיתי.

חדרים מלכותיים ויצירות אומנות רבות. ארמון פאלאצו ראלה

המוזיאונים של טורינו

טורינו התברכה בכמה מוזיאונים ייחודיים שאין באף עיר באיטליה. קחו לדוגמא את המוזיאון המצרי, השני בגודלו בעולם אחרי המוזיאון המצרי בקהיר. הוא הוקם בשנת 1824, לאחר שנרכשו אוספיו של קונסול צרפת במצרים, ובו יותר מ-30 אלף פריטים ותעודות היסטוריות המציגים את ההיסטוריה והתרבות המצרית. בין המוצגים: פסל גרניט של רעמסס השני מן המאה ה-13 לפנה"ס, מקדש אבן מהמאה ה-15 לפנה"ס ששוחזר בקפדנות, ארונות קבורה, תכשיטים, ציורי קיר, כלי עבודה, מומיות, פפירוסים, פסלים ועוד.

מוזיאון נפלא אחר שוכן במבנה המהווה את סמל העיר, ה'מולה אנטונליאנה' (La Mole Antonelliana). המבנה הגבוה (167.5 מ') שנבנה במאה ה-19 כדי לשמש כבית כנסת, אך חילוקי דעות עם האדריכל ושינויים שהוכנסו בו הפכו את המבנה יקר מדי עבור הקהילה, ועוד בטרם הושלמה בנייתו נרכש על ידי העירייה כדי לשמש כמוזיאון התקומה האיטלקית. כיום מאכלס המבנה את המוזיאון החדש לקולנוע. אפשר לעלות במעלית השקופה לתצפית מהמרפסת שבקצה הכיפה, להתרווח בכיסאות ולצפות בסרטים ולעבור בין חדרי המוזיאון שכל אחד מהם עוצב בסגנון שונה בהתאם לסרטים המוצגים בו.

יותר מ-30 אלף פריטים על התרבות המצרית. המוזיאון המצרי

כשמתעייפים מהמולת העיר אפשר לשכור זוג אופניים ולטייל בריאה הירוקה של טורינו, פארק ואלנטינו (Parco del Valentino), הנמצא על גדת נהר הפו. בתוך הפארק נמצא כפר ימי-ביניימי משוחזר, שהוקם לכבוד תערוכה שנערכה בשנת 1884, בה שיחזרו בתים עתיקים ומגדלים שהיו אופייניים לכפרים ולערים באזור פיימונטה. בנוסף לכפר המשוחזר נמצאים בפארק גן בוטאני, גלריה לאומנות ו'קסטלו ולנטינו' (Castello Del Valentino), ארמון מהמאה ה-17 המשמש כיום את הפקולטה לאדריכלות. בתוך הפארק שבילי אופניים ומסלולי הליכה, ובקיץ הופכים רציפי הנהר הסמוכים למקומות בילוי ליליים תוססים.

מדרום למרכז העיר נמצא מתחם לינגוטו (Lingotto), שהוקם בתוך אולמות מרכז הייצור של חברת המכוניות פיאט (Fabbrica Italiana Automobili Torino). לתכנון מחדש של המתחם נקרא האדריכל האיטלקי הנודע רנצו פיאנו, שהפך את האזור התעשייתי למרכז קונגרסים ותערוכות ובו בתי קולנוע, שני בתי מלון, מרכז קניות, ושני הדובדבנים שבקצפת: הגלריה לאמנות של ג'אני אניילי ו'הבועה' (La Bolla) - חדר הקונגרסים העגול והשקוף שהוקם על גג המתחם, כהמשך למנחת המסוקים.

בגלריה, הממוקמת על גגו של המתחם, מוצג אוסף האמנות של נשיא פיאט לעבר ג'אני אניילי, הכולל 25 יצירות מופת של קאנאלטו, מאטיס, בלה ופיקאסו וקאנובה.

להתרווח בכיסאות ולצפות בסרטים. מוזיאון הקולנוע

מוזיאון המכוניות: מודלים ייחודיים מכל העולם

אם מדברים על פיאט, אי אפשר שלא להזכיר את אחד המוזיאונים המפורסמים ביותר של העיר - מוזיאון המכוניות. המוזיאון, שהוקם על ידי קרלו ביסקרטי די רופיה, בנו של אחד ממייסדי חברת פיאט, מציג עשרות דגמים של מכוניות שונות, מנועים, כרכרות ממונעות, שלדות וכן מודלים ייחודיים מכל העולם. המוזיאון נסגר לשיפוצים ופתיחתו מחדש צפויה להתרחש במהלך 2011.

מול מתחם לינגוטו נמצא Eeataly, הסופרמרקט של תנועת המזון האיטי - ה'סלואו פוד', תנועה שנוסדה בעיר ברה (Bra) בפיימונטה בשנת 1989 כתגובת נגד לכניסת תאגידי המזון האמריקניים לאיטליה. כאן תמצאו תוצרת מקומית מגוונת של כל היצרנים והחקלאים העצמאיים. אחרי שהסתובבתם כשיכורים בין כל המדפים והדוכנים תוכלו לנוח קצת מהקניות ולאכול במסעדה הממוקמת בלב החנות. מדי שנה נערכת כאן תערוכת המזון המרכזית של התנועה, Salone del Gusto.

את ביקורי הקצר מדי בטורינו סיימתי בעלייה עם קרון 'טראם' עתיק שמעפיל לאזור הררי וירוק ממזרח לטורינו, שם ניצבת, מורמת מעם, בזיליקת סופרגה. בכנסייה יפהפיה זו, שנבנתה על ידי פיליפו יוברה במאה ה-18, נקברו מלכי סרדיניה ששלטו באזור סבויה. בבית הקפה שבתחנה העליונה של הרכבת נמצא צילום נוף העיר הנפרשת מתחת. הבריסטה אמר שנוף נטול ערפל שכזה אפשר לתפוס רק בשעת מוקדמת בבוקר, והיה לי ברור: לכאן עוד אשוב.

טראם העולה לבזיליקת סופרגה

• למידע נוסף על טיולים באיטליה