אמסלם מחזיר עטרה ליושנה

השבוע נפל דבר בישראל: הרב עובדיה יוסף ויתר על חלום חייו ועל סיסמת נעוריו - "להחזיר עטרה ליושנה". במקום להוביל את היהדות למקום של פאר, המחבר בין התורה והחיים, הרימו "מועצת חכמי התורה" דגל כניעה ליהדות התורה ול"חברת הלומדים" הליטאית. מכתב הפיטורין של הרב אמסלם הוא מכתב התבוסה של מפלגת ש"ס.

לפני ארבעה חודשים דרשו חברים ממועצת חכמי התורה לפטר את הרב אמסלם בגלל עמדותיו בנושא הגיור. הרב עובדיה סרב לפטרו והסתפק ב"כרטיס צהוב". בתחילת השבוע נשלף הכרטיס האדום בגלל ראיון שהעניק אמסלם ב"עיתונות החילונית" שבו שירטט את קווי המתאר ביחס ללימוד תורה וחובת הפרנסה. לשיטתו ההלכתית, רוב חברת הלומדים צריכה לצאת לעבודה ורק מיעוט מובחר צריך לקבל את מלוא התמיכה כדי לגדול להנהגה רוחנית.

במה חטא הרב אמסלם? בקוראו בקול רם ש"חברת הלומדים" איננה מקובלת על פוסקי ההלכה הספרדיים. קשה להאמין, אך זהו חטאו הגדול!

כפופים לאשכנזים

מה שבאמת כואב לקברניטי ש"ס היא העצמאות המחשבתית שלו. זה חורג מכללי המשחק. גם הפטרון הרוחני שלו, ראש ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, הרב מאיר מאזוז, התנער ממנו בעוון זה. 

מדיניות הגיור של הרב אמסלם תואמת את מדיניותו של הרב מאזוז ואת זו של הרב עובדיה (לפחות בשיחות סגורות). מדיניותו החברתית ביחס

לאיזון בין "תורה" ל"עבודה" תואמת את תורתו של הרב מאזוז ואת זו של הרב עובדיה (לפחות על פי פסקיו המפורשים). מלחמתו במערכת החינוך האשכנזית המתבדלת וממדרת הייתה בעבר גם מלחמתו של הרב עובדיה. בתודעתו הפנימית ממשיך הרב אמסלם את המהפכה הרוחנית של הרב עובדיה יוסף - "להחזיר עטרה ליושנה" ולהעמיד את מסורת יהודי צפון אפריקה והמזרח במקומה הראוי בחברה הישראלית.

הקריאה שיצאה מבית הרב עובדיה, בחתימת "מועצת חכמי התורה", מבטאת יותר מכל דבר אחר את תחושת הכפיפות שלהם אל שלטון האשכנזים הליטאיים מבית מדרשו של הרב יוסף שלום אלישיב. איש ממנהיגיה הרוחניים של יהודי צפון אפריקה לא הכיר את "חברת הלומדים" כשיטת חיים. כולם ידעו שרק מיעוט נבחר מוקדש ללימוד והרוב עוסק בפרנסה ובאחריות כלכלית. כיום קם דור של בני תורה ספרדים הספוגים ברעיונות חרדיים אשכנזיים ומאמצים את עקרונות החרדים ביחס למדינה ולמודרנה.

פעולתו של הרב עובדיה "להחזיר עטרה ליושנה", כך מתברר, כללה בסופו של דבר גם עיצוב מחודש, מושפע ישירות מהדגם הליטאי, של בן תורה מזרחי, האמון על לימוד התורה כתכלית האדם, ומייצב את אורחות חייו על פי הספר. דגם זה, השונה במהותו מדמותו של היהודי המזרחי בן הדורות הקודמים, נחשב היום מקובל ורגיל במשפחות מזרחיות רבות.

הדמות של יהודי מזרחי החי על פי מסורת של משפחתו וקהילתו, והמשלב חיי תורה עם חיי עמל ופרנסה, פינתה את מקומה לדמות החדשה, המתלבשת וחולמת כמו בליטא. העדתיות המזרחית בדמות זו מקבלת ביטוי קלוש בסגנון לימוד ובהנהגות מסוימות, אך בהקשר החברתי הכולל ניתן לומר שישיבותיו של הרב עובדיה דומות מאוד לישיבות ליטא הקלאסיות.

מפעלו של הרב עובדיה

נגד כל זה פועל הרב אמסלם. הוא מבקש באמת להחזיר עטרת יהדות ספרד למקומה ולהקרין מעטרה זו על פני

כל החברה הישראלית.

ביום ראשון בלילה הכריעה המנהיגות התורנית של ש"ס להיכנע סופית לדגם הליטאי וכעת נשאר רק לדרוש מהרב אמסלם להתחזק ולהתעצם במנהיגותו. מספרים שבעת כתיבת המכתב לאמסלם, הרב עובדיה בכה. אני משער שהבכי הזה בא על שנחשים ולשונות רעות הובילו אותו לכרות אבר חי מגופה של המהפכה אותה ביקש לייצר. ש"ס הפכה לצל חיוור של יהדות התורה.

המשך מפעלו של הרב עובדיה יהיה בתנועה הרוחנית שיוביל הרב אמסלם, להחזיר עטרה ליושנה ולחבר בין התורה לארצות החיים.