המדינה תשקיע 2 מיליארד ש' בהפחתת גזי חממה
הממשלה תתבקש לאשר הקצאת 2 מיליארד ו-177 מיליון שקל להפחתת פליטות גזי החממה - בעיקר בתחום הבנייה הירוקה וזיהום כלי הרכב. בארגוני הסביבה מותחים ביקורת: "אם מסקנות הוועדה יאומצו - ישראל לא תעמוד ביעדים אליהם התחייבה בועידת האקלים קופנהגן"
התוכנית הלאומית גובשה בשמונת החודשים האחרונים על ידי ועדה מקצועית שפעלה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. הוועדה מונתה במטרה לגבש תוכנית שתאפשר לישראל לעמוד בהתחייבות הבינלאומית שנטלה על עצמה בוועידת האקלים בקופנהגן לפני כשנה.
התוכנית כוללת שורה של צעדים סביבתיים חדשים, ביניהם קורס נהיגה אקולוגית לציבור, פרויקטים בתחום הבניה הירוקה, החלפת מכשירי חשמל בזבזניים בבתים וגם שילוב של אוטובוסים היברידיים במערך התחבורה.
בישיבת הממשלה יתבקשו השרים לאשר את התוכנית, על הצעדים שהיא כוללת ועל תג המחיר שהיא תעלה למשק. תג מחיר זה - 2,117 מיליוני שקלים – יהיה בין השנים 2011 ל-2020 – השנה שבה על פי ההתחייבות אמורה ישראל להגיע ליעד הפחתת גזי החממה שקבעה לעצמה.
על פי הצעת המחליטים, התוכנית תחולק לשלבים ובכל שנתיים תכין הוועדה תוכנית עבודה לשנתיים הבאות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הבהיר כי "בהחלטה יש קפיצת מדרגה משמעותית בהתייחסותה של המדינה לנושא הסביבה, כיון שלראשונה ממשלה בישראל מתקצבת סכומים חסרי תקדים לטובת הפחת פליטות גזי חממה".
עם זאת, ארדן הבהיר "התוכנית אינה שלמה ובכוונתי לדרוש שיחד עם אישורה יקבע לו"ז קצר לאישור תקציב נוסף לשילוב אנרגיות מתחדשות וביטול הקמת תחנת כח פחמית נוספת באשקלון. רק באמצעות יישום כל היעדים הללו ניתן יהיה לעמוד בהתחייבות שנתנה ישראל בועידת קופנהגן".
עוד בתוכנית: השקעה בטכנולוגיות ירוקות
לצד הצעדים שפורטו, ממליצה הוועדה כי משרד התשתיות יגבש תקנות חדשות ומחמירות באשר לצריכה המקסימלית של מכשירי חשמל. על פי ההחלטה, התקנות החדשות ייאלצו להיכנס לתוקפן לכל המאוחר עד ספטמבר 2011.
צעדים נוספים צפויים להיות מורגשים גם בתחום האקדמי, בעיקר בפקולטות לאדריכלות. על פי ההחלטה, משרד הפנים והמועצה להשכלה גבוהה יגבשו תוכניות לימודים אקדמיות שיכשירו מומחים בתחום הבנייה הירוקה.
תחום הבנייה הירוקה זוכה להתייחסות נרחבת בתוכנית הלאומית, בין השאר גם בסעיף המחייב ביצוע פיילוט במבנים חדשים ו"ירוקים" שיאוכלסו עד מחצית 2013. כמו-כן מטילה התוכנית על שר השיכון והבינוי, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, לבצע פרויקט פיילוט של התייעלות אנרגטית, באמצעות שיפוץ מבנים של פרויקט "שיקום שכונות".
התוכנית הלאומית מפרטת שורה ארוכה של צעדים נוספים, בחלקם בתחום מיסוי כלי הרכב, בתחום ההשקעה בטכנולוגיות ירוקות ובתחום ההסברה והמודעות הציבורית.
"התעלמות מנושא ייצור החשמל"
עוד טרם פרסומה של התוכנית, החלה להשמע ביקורת רבה על סעיפיה. מוקדם יותר השבוע פרסמה קואליציית ארגוני הסביבה את עמדתה בנושא, בה ציינו כי "אם תאומצנה המלצות הועדה - ישראל לא תעמוד ביעדים אליהם התחייבה בוועידת קופנהגן".
בקואליציה, בה חברים בין השאר עמותת "אדם טבע ודין", ארגון חיים וסביבה והפורום הישראלי לאנרגיה, טוענים כי אין התייחסות לטיפול בתמהיל הדלקים של ישראל וכי לא הוקצו משאבים אפקטיביים לקידום נושא הבנייה הירוקה.
עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", אמר כי "ההתעלמות מנושא ייצור החשמל הוא חמור ומעורר דאגה. לא ייתכן כי תמהיל הדלקים, הגורם המשפיע ביותר בתחום, שאחראי ל-60% מפליטות גזי החממה בישראל, לא יקבל התייחסות בדו"ח הוועדה".
הילה קרופסקי, מנהלת מאבק האנרגיה בגרינפיס, מסרה כי "מדהים לראות איך כל פעם מחדש ממשלת ישראל עושה טעויות בסיסיות ביחס לטיפול במשבר האקלים. אנחנו הולכים סחור סחור במקום לגעת בנקודה החשובה: בנייה של תחנה פחמית נוספת בישראל תגדיל את פלטות הפחמן של ישראל ב10% לפחות. עם כל הכבוד לצעדי ההתייעלות, מדובר בפיל אחד גדול ושחור ששמו תחנה פחמית שלא יכול להמשיך ולהיות בחדר".
נכון להיום, יותר מ-139 מדינות הודיעו כי הן מצטרפות להסכמות קופנהגן וכ-80 מדינות, המהוות כ-80% מפליטות גזי החממה, הגישו יעדי הפחתה שמופיעים כעת בנספחים להסכמות.
נזכיר כי נשיא המדינה, שמעון פרס, הצהיר בוועידת קופנהגן, בדצמבר 2009, כי מדינת ישראל תשאף להפחית את היקף פליטות גזי החממה שלה ב-20% עד 2020, ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל". בעוד כשבועיים תיפתח ועידת אקלים נוספת בקנקון שבמקסיקו, בה צפויה להשתתף משלחת מטעם המשרד להגנת הסביבה.
