ארץ חרבה: שטח הכנרת הצטמצם ב-6,000 דונם

עכשיו זה כבר ברור, חודש נובמבר עושה היסטוריה - היסטוריה יבשה וחמה, בלי ענן אחד של גשם בשמיים. קחו את האגם הלאומי למשל: משנת 2004 ועד היום הצטמצם שטח הכנרת ב-6,000 דונם. שישה קילומטרים רבועים שבעבר היו מכוסים מים, הפכו לקרקע יבשה. הנתונים העגומים הללו נמסרו מרשות המים.

עוד על נובמבר החם:

• החזאי אורי בץ: "החורף היבש ביותר מאז 1860"
• 2010 - השנה הכי חמה מתחילת המדידות
• משבר האקלים כבר כאן. דעה
  

נתונים הם המקום האחרון שאפשר למצוא בו נחמה בימים אלה, בטח לא כשמדברים עם אנשי השירות המטאורולוגי. שם בודקים בדאגה את התחזיות לימים הקרובים ומתקשים להאמין.

ד"ר עמוס פורת, מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי מבהיר, כי המודלים שחוזים את מזג האוויר מנבאים יובש גם בימים הקרובים וגם בתחילת דצמבר. המודלים יבשים, יבשים לחלוטין.

הכנרת‏ (צילום: ירון כהן)

1

2

3

4

5

6

7

חסרה עונה במעגל עונות השנה

מבחינה סביבתית, הבצורת שנמשכת כבר שבע שנים וחודש נובמבר הקייצי יוצרים מציאות סוריאליסטית. לא רק שהקרקע יבשה ומאגרי המים מדולדלים, אלא גם שהטבע התבלבל לחלוטין. פשוט חסרה עונה במעגל הטבעי של עונות השנה.

מגדלי האגסים בישראל רואים את ההשלכות מול העיניים, בשדות ובמטעים. מנתוני התאחדות האיכרים עולה כי כ-12 אלף דונם של מטעי אגסים, דילגו למעשה על החורף והחלו כבר את פריחת האביב שלהם. "במקום שיפרחו בפברואר-מרץ-אפריל, העצים התבלבלו והחלו לפרוח. כעת החשש הוא מפני מה שיקרה כשיבוא הגשם, זה יהרוס את המטעים", מסביר בשיחה עם ynet  דובי אמיתי, נשיא ההתאחדות.

המצב אינו שונה בקרב חקלאים המגדלים אפרסקים, דובדבנים או שזיפים. מנתוני ההתאחדות עולה כי 34 אלף דונם של אפרסקים ונקטרינות. ו-20 אלף דונם של שזיפים סובלים ממצב דומה. אשר גרינברג, חקלאי ממטולה שמגדל מטעים נשירים מסוג זה, לא זוכר מצב כזה מעולם.

"לא רק שאין גשם, אלא שהטמפרטורה גבוהה וגם מכסות המים שהקציבו לנו נגמרו. הבעיה היא שהעצים לא יודעים זאת. הם ממשיכים לקיים פעילות פיזיולוגית במקום 'לישון' ולכן הם צורכים דשן ומים - אך לנו אין מאיפה לתת", הוא מספר. 

לא רק עצים מתבלבלים, גם בעלי חיים מושפעים משינויי מזג האוויר. עמיר בלבן, האחראי על תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, מספר כי בשנתיים האחרונות נצפו תופעות מדאיגות של שינוי בדפוסי הדגירה של ציפורים. "קו המדבר עולה צפונה וציפורים שבעבר קיננו ודגרו בנגב או בבקעת ים המלח למשל, מגיעות היום לירושלים".

כך למשל, סנונית המדבר, ציפור שנצפתה בשנתיים האחרונות מקננת ודוגרת בירושלים וגם זרזיר ים המלח, ציפור שתפצותה היתה מוגבלת עד כה לאזורי הנגב בעיקר ולאחרונה נצפתה במעלה אדומים וגם באזור הכותל בירושלים.

אוברדראפט לאומי במים

בכנרת, המומחים שעוקבים אחר מצב האגם מודאגים מאוד. בחודש נובמבר הנוכחי מאבדת הכנרת 800 אלף קוב ליום - חצי סנטימטר מגובה המפלס, נתון שנחשב מאוד לא אופייני לעונה.

"במקום שייכנסו מים, כפי שאופייני לחודשים אוקטובר-נובמבר וכפי שהיה למשל בחודש נובמבר אשתקד, האגם מאבד מים בכל יום והמפלס יורד", מסביר בשיחה עם ynet ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי ומנהל יחידת המחקרים ברשות המים.

הכנרת. מאבדת חצי ס"מ מידי יום (צילום: אביהו שפירא)

מנתוני רשות המים לסיכום החודש עולה, כי מדובר בשבירת שיא גם בפרספקטיבה היסטורית: משנת 1927 לא נרשם חודש נובמבר שבו נכנסו כל כך מעט מים לאגם. "בחודש נובמבר ממוצע לאורך השנים, כניסות המים לאגם הסתכמו בכ-20 מיליון קוב. השנה לא רק שלא נכנסו מים, אלא שגם ירדנו למינוס 10 מיליון קוב", הוא מדגיש.

האוברדראפט הלאומי במים נותן את אותותיו בשטח, בראש ובראשונה ביכולת של מדינת ישראל לשאוב מים מהאגם לצרכי האוכלוסיה - כמות המים שנשאבה השנה מהכנרת למוביל הארצי הסתכמה בכ-140 מיליון קוב - כמחצית מהכמות שנשאבה בממוצע בעונה זו בשנים קודמות. 

גם מבחינה אקולוגית ניכרת השפעה, בעיקר בעלייה הדרגתית במליחות של המים: האגם ממליח מידי קיץ, כשפוחתת כמות המים המתוקים שנכנסת לכנרת מנהר הירדן ומגשמים. ההמתקה המחודשת של המים אמורה להתרחש בחודשים אוקטובר ובנובמבר, אבל בהיעדר גשמים, המליחות רק עולה. גבעתי מוסיף כי חלים גם שינויים בהרכב האגם, אצות חדשות מופיעות ובתי גידול באזור האגם נפגעים.

ומה צפוי לנו בהמשך? התחזיות של מרכז החיזוי האמריקני, עליהן מסתמכים בשירות ההידרולוגי, מצביעות על מגמות מאוד פסימיות גם לחודשים דצמבר עד פברואר. "התחזיות הללו מראות שכמות המשקעים תהיה נמוכה מהממוצע הרב שנתי ברמה של בין 50% ל-70%. זה נחשב מאוד נמוך. בנוסף, המחקרים שאנחנו עורכים מנבאים שכמות הגשמים באגן הכנרת רק תלך ותפחת בעשורים הקרובים, כך שאין בשורות אופטימיות", מסכם גבעתי.