למה שלא אקבל זוגיות בדיוק כמו שאני רוצה?
כל חיי אני שומעת בהקשר של זוגיות את ההתייחסות למימד של פשרנות, גמישות, קלילות, בחירה נכונה, ושלכל אלה תפקיד משמעותי ביותר ביכולת לקיים זוגיות תקינה. פתאום הוזמנתי לתרגיל שבו הייתי צריכה לכתוב רשימה מפורטת של כל הפרמטרים שהייתי מעוניינת שימצאו אצל בן זוגי
לפרויקט הגעתי מתוך הכרה בכך שאני הוא הגורם המעכב כניסתה של זוגיות ראויה ונכונה עבורי. אני מסתובבת עם חסמים ומערכת ציפיות שמגבילה אותי. התהליך שאני עוברת התחיל עוד קודם, אבל אין ספק שהדברים מתחדדים בעקבות הסדנה.
קריסטינה דאגה לאשר את שפיותי כבר בשיחת הטלפון ולציין שלרובנו מערכת של הגנות, חסמים, פחדים, כעסים, יחסים מהעבר שאינם פתורים או דימוי עצמי ירוד. מובן שאלה בעוצמות ובמידת השפעה שונה, והם בהכרח יוצרים את המציאות בה אנחנו חיים.
היא המשיכה והסבירה, ואני מיד התחברתי לדברים. זה נשמע לי כמו אמת אוניברסלית שמקבלת כותרות שונות בכל פעם ומתנקזת ל- אנחנו יוצרים את המציאות של עצמנו, האחריות בידינו. לא המזל או הגורל. ככל שתחושותינו טובות וישנה הגשמה של הרצונות שלנו, נולדות עוד ועוד סיטואציות חיוביות בחיינו.
כבר במפגש הראשון הופתעתי לגלות שתורת ה"הונה" (huna) דומה בתוכן שלה לפילוסופיית "הסוד" חוץ ממושגים אחרים וכמובן שההנחיה המרתקת והעוצמתית של קריסטינה בר סלע, שעושה את כל ההבדל. בין תרגיל לתובנה חדשה אני מוצאת את עצמי מעלה ספקות, מזדהה יותר ולעיתים פחות עם הדברים שנאמרים, אבל בסך הכל מלווה אותי תחושה של אופטימיות שקצת נשכחה בהקשר להיבט הזוגי בחיי.
באותו הערב, ארבעה גברים התעניינו
בתום המפגש הראשון פגשתי חברות בתל אביב. הייתי מאוד טובת לבב ועליזה באותו הערב, ארבעה גברים התעניינו, אבל מי סופר... היתה לי הרגשה מחוייכת – זה פשוט עובד!
היום אני מבינה טוב יותר מהם הכשלים, היכן ההזדמנויות, איפה נעשות הנחות שלא בצדק והיכן אני מתעקשת סתם. פתאום צצו תחושות שלא הכרתי לפני כן, מעין התפכחות. למשל, הקושי להחליט = פחד להתחייב.
אני מבינה שחוסר הגשמה מביא תסכול וחוסר פרגון עצמי מרחיק את ההגשמה, וכמה שזה לא מותרות לבקש עבורי את הדבר הנכון והרצוי בדיוק כפי שאני מדמיינת אותו (הזמנה מה"קטלוג האוניברסלי"). חוסר הפרגון שלי כלפי עצמי גם מנע ממני לקבל אהבה באופן רציף, חזק ומוחלט. החסמים האלה יצרו חלל ביני לאותם בני זוג פוטנציאלים, אולי מתוך הפחד להיפגע, להתאכזב, או שאיתם לא אגשים את אותם חלומות יקרים.
"אין גבולות - מלבד אלו שקבעתי לעצמי"
הנטייה שלי היא לחשוב כמעט באינסטינקט שאם אני מעוניינת במישהו, זה חייב להיות מלווה בקושי - "לעבוד קשה" – או לחילופין, לעזוב. כלומר, זה תמיד נע בין להילחם כדי שזה יעבוד, או ללכת. פתאום אני נחשפת ביתר תשומת לב לאפשרות של ליצור. ליצור מציאות רצויה, בשמחה ומתוך עוצמה פנימית ומתוך הבנה ש"אין גבולות - מלבד אלו שקבעתי לעצמי" (חוק מספר 2 בפילוסופיה של ההונה). האפשרות הזאת היתה מוחלשת ופחות רלוונטית מבחינתי, משום שעד כה היא היתה תלויה בצד השני ומה שהוא "מוציא ממני", ואני הגבתי בהתאם.
עכשיו אני לומדת לעשות אחרת. לעזור לזה לקרות ע"י טיפוח הדימוי העצמי שלי, "טיפול שורש" בכעס, שיחרור העבר ובנייה של מציאות חדשה. או לחילופין - פשוט לא להיכנס לזוגיות שמאותתת תחלואות ורמזים לקשיים. מובן שכשיש בן זוג תקשורתי ופתוח וניתן לברר ולפתור - זה מצב מבורך.
כל חיי אני שומעת בהקשר של זוגיות את ההתייחסות למימד של פשרנות, גמישות, קלילות, בחירה נכונה, ושלכל אלה תפקיד משמעותי ביותר ביכולת לקיים זוגיות תקינה. פתאום הוזמנתי לתרגיל שבו הייתי צריכה לכתוב רשימה מפורטת של כל הפרמטרים שהייתי מעוניינת שימצאו אצל בן זוגי. בתוך כדי שאני מציפה בהתלהבות את הרשימה (במהירות ובשפע, יש לציין), אני פתאום שומעת את הקולות ההם שמטיפים לי להירגע...להתפשר... גם הקול שלי שואל פתאום: "איך את מרשה לעצמך? את חיה בעולם של נסיכות ואבירים והכל כל כך הרמוני - את חיה בסרט!" אבל נאמר לי במשימה לכתוב בדיוק מה שאני רוצה, אאז המשכתי לכתוב.
כשהבטתי ברשימה היא היתה גדושה, מפורטת לתפארת מדינת ישראל. היום אני משתדלת להצניע את הספק שמקפיץ את ההתנגדות וטוען ש"אין סיכוי שבדיוק ככה".
השאיפה: לתת את הטון ולא להיאחז בקולות הסובבים
ולגבי הסביבה, בעקבות הסדנה אני עובדת ברצינות תהומית לנסות ולהפוך לאדם סמכותי כלפי עצמי. השאיפה: לתת את הטון ולא להיאחז בקולות הסובבים, שהרבה פעמים משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות, אבל אינם חלק מהחוויה הנגזרת מהן. עם כל הכבוד לדמויות שדעתם מוערכת תמיד - האמת היא אינדיווידואלית, והכוח לגבש לקחת החלטה באופן עצמאי ובביטחון הוא מחובתי.
אני ממשיכה ללמוד לבחון את מערכת האמונות שלי ולזהות כמה הן תומכות והולכות בקנה אחד עם הרצון שלי (מובן שגיליתי שקיימת גם הבעת אי אמון) .
ובכן, ידידיי, אני חייבת לציין שעד כה התרגילים הידידותיים מקלים ברגע שהביקורת והשיפוט חוזרים להקטין, ואני מקווה שאפנים את המצב החדש: בשלב הראשון - פרגון עצמי ברמה הכי גבוהה! ללא התנייה, ללא שום קשר לקיום זוגיות ולאיכותה.
- הסברים על פרויקט אהבה במעקב
לפנייה לכתב/ת 
