הרב אריאל: אין לצרף בעל מכה למניין
בית המשפט הרשיע את "הרב" אליאור חן בשורת עבירות של אלימות במשפחה, ונשיא ארגון רבני "צהר" מפרסם פסק הלכה חריף הקובע כי יש לנדות בעל מכה - עונש קשה וחריג
ביום בו מרשיע בית המשפט את "הרב" אליאור חן בשורה ארוכה של עבירות הנוגעות לאלימות במשפחה, מתפרסמת קביעתו של רב העיר רמת גן ונשיא ארגון רבני "צהר", הרב יעקב אריאל, כי אין לצרף למניין תפילה או לדבר מצווה אחר, אדם המכה את אשתו.
הרב, מהבכירים בציונות הדתית, אף קובע כי יש לנדות את הבעל המכה - עונש קשה וחריג, שההלכה שומרת למבצעי עבירות דתיות ומוסריות חמורות.
לשאלת גולש באתר "ישיבה" האם ניתן לכלול בעל מכה בין עשרת המתפללים במניין, או שיש צורך בעשרה חוץ ממנו - השיב הרב אריאל: "(זוהי) הלכה מפורשת בשולחן ערוך,
שאדם המכה את חברו הוא מנודה, וקל וחומר את אשתו".
פסיקתו של הרב אריאל מעניקה תוקף הלכתי לנייר עמדה שפירסם באחרונה ארגון רבני "צהר", לפיו "מצופה מהקהילה הדתית, בהנהגת רב הקהילה, לא לצרף בעל מכה למניין, לא להעלות בעל מכה לתורה, לא לאפשר לבעל מכה לשמש כשליח ציבור, ולא לאפשר לבעל מכה כל תפקיד ציבורי".
בדרך לחקיקה
מנהל פרויקט "צהר לחקיקה", הרב אוריאל גנזל, המעניק לחברי הכנסת חוות דעת יהודיות בנושאים שונים, גיבש מסמך בנושא המאבק באלימות במשפחה, והציג אותו בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה שהתקיימה בשבוע שעבר.
"הגישה הקוראת לכל אדם שלא להישאר אדיש לאלימות נגד נשים, צריכה לבוא לידי ביטוי בכל מעגל חברתי, בין בקהילה הדתית ובין בקהילה שאינה דתית", קבע. "התנהגות הקהילה כלפי חבר בה הנוהג באלימות, מהווה מבחן למוסריותה שלה ושל החברים בה, ולמחויבותם העמוקה לתורה ולמצוות".
סנקציות נוספות שהציע גנזל: יש להוציא בעל מכה מהמעגל החברתי; אין להשתתף בשיעורים, הרצאות או הופעות של אדם המכה את אשתו;
בקהילות מסודרות כמו ישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים, אין לאפשר למי שמכה את אשתו כל תפקיד ציבורי; ואין לקיים עם אדם כזה ראיון תקשורתי במדיה הכתובה או האלקטרונית.
במסמך גם שלל מקורות מהתנ"ך ומספרות ההלכה על חומרת האלימות כלפי נשים, והדרך להתמודד עמה: "יש יותר להחמיר (בדינו של מכה אשתו) מבמכה את חברו" (בית יוסף), ועל כל אדם לכבד את אשתו "יותר מגופו" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות). המסמך מזכיר כי ההלכה קובעת כי מי שיודע על אלימות במשפחה, או חושד בקיומה ואינו מתערב משיקולים של חוסר נעימות - עובר על "לא תעמוד על דם רעך, אני ה'".