טיול על ארבע: חברו הטוב תופס ראש (העין)

מידע שימושי:

אורך המסלול: כ-5.5 ק"מ.

אופי המסלול: גבעי, קל עד בינוני. העלייה לגבעת-טל בסדרה של מספר גרמי-מדרגות עשוייה להיות מאמצת.

נקודת התחלה וסיום: מגרש-החניה ברחוב השומרון (1), בקצה המערבי של יער ראש-העין, ליד תחילתו של שביל הגישה אל אתר אבן-העזר. לבאים בתחבורה ציבורית, קווים מס' 7 ו-27 של חברת "קווים" מגיעים לטרמינל בית-הקברות (2) הסמוך לנקודת ההתחלה, מקריית-אריה, ובתחנה המרכזית של פתח-תקווה, מצטרף אליהם גם קו מס' 17. קווים 1 פנימי ו-2 פנימי, גם הם של חברת "קווים", מגיעים אל הטרמינל מתחנת הרכבת "ראש-העין צפון" ומרחבי העיר.

• למפת הטיול בראש העין  (באדיבות אתר openstreetmap)
  

משך אלפי שנים נודע האתר שבו שוכנת ראש-העין בחשיבותו האסטרטגית, שכן כאן, במצר הצר שבין הגבעות ממזרח ובין מקורות הירקון ממערב, עקפה "דרך-הים" את ביצות הירקון בדרכה ממצרים למסופוטמיה. נתונים אלה הותירו בשטחה של ראש-העין ובסמוך לה מספר אתרים היסטוריים חשובים: אתר אבן העזר שבו נבקר; ושרידי אפק ממערב לעיר ומגדל צדק מדרום לה, הראויים שניהם לביקור.

מעיינות הירקון, שכונו בערבית ראס אל-עין (מקור המעיין), העניקו לעיר שקמה כאן בשנת 1949 את שמה. ראש-העין החלה את דרכה כמעברת עולים מתימן, והיא קמה בשטחו של מחנה-צבא בריטי נטוש, במזרחו של מישור-החוף, ממש למרגלות הגבעות. העיר שקטה במידה רבה על שמריה עד שנות ה-90, עת החלו קמות בה שכונות חדשות שבאופן סמלי נטשו את המישור ושאפו מעלה אל הגבעות. הסיור מתמקד בשתיים מגבעות-שכונות אלה: גבעת הסלעים מצפון וגבעת טל מדרום, ובאפיקו של נחל רבה החוצץ ביניהן.

חברו הטוב לוקח אוויר בראש העין (צילום: קרן וקסלר)

אתר אבן העזר: כאן ניגף ישראל מפני הפלישתים

מגרש החניה השקט בפאתי שכונת גבעת הסלעים (1), נמצא ממש על גבול השטחים החקלאיים שמצפון לעיר, ובכניסה לחלקו המערבי והקטן יחסית של יער ראש-העין, שרובו שוכן לאורך אפיקו של נחל רבה, דרומית -מזרחית מכאן. בחלק זה של היער נמצא האתר הארכאולוגי החשוב ביותר השוכן בתחומו - אתר אבן העזר. שני כלבים חמודים, אחד חום והשני לבן, נבחו לעברנו וכשכשו בזנבם מתוך חצר הבית האחרון שלפני היער, ואנחנו התחלנו לטפס מגובה של כ-65 מטרים מעל פני-הים, אל תוך החורש הצפוף, לאורכו של השביל המשולט.

השביל מתפתל בינות לעצי האורן, השיזף והאלה, עד ל"מחצבת השזיפים", מחצבה גדולה בצורת פרסה שקירותיה זקופים. לאחר המחצבה השביל נחלץ מהחורש ודרך עפר ברורה עולה לשיאה של הגבעה המתנשאת 99 מטרים מעל פני-הים. נוף יפה של השרון נפתח לפנינו בכיוון צפון-מערב, ומעבר לכביש 5 נראו המבנים הגדולים של פארק התעשיות "אפק".

הכניסה ליער ראש-העין המערבי, ליד אפיקו של נחל רבה (צילום: אורי תאר)

בראש הגבעה שוכנים שרידי עזבת צרטה, המזוהה עם אבן העזר המקראית. במקום שכנו בזה אחר זה שלושה יישובים ישראלים. הראשון, במאות ה-13 וה-12 לפנה"ס והשני במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס. המבנה הגדול ביותר, ככל הנראה של המשפחה השלטת, ניצב במרכז האתר והוא נבנה לפי תוכנית "בית ארבעת המרחבים", הבית שאפיין את בתי המגורים הישראליים בתקופת הברזל.

בתחילת המאה ה-9 לפנה"ס שכן במקום יישוב שלישי, קטן וצנוע שבו תושבים מועטים בלבד, ולאחר זמן קצר ננטש האתר סופית. המקום זוהה על-ידי חלק מהחוקרים עם אתר אבן העזר המקראי, שבו ניגף ישראל מפני הפלישתים שחנו באפק (שמואל א', ד'). בני ישראל מיהרו ונשאו את ארון הברית אל האתר מהמשכן בשילה, מתוך תקווה שבמערכה הבאה יסייע להם זה בקרב, אך הם נחלו מפלה כבדה והארון נלקח בשבי. כשהידיעה הגיעה אל עלי הכהן בשילה, הוא נפל מכסאו, שיבר את מפרקתו ומת.

נחל רבה: אחד מ-4 יובליו החשובים של הירקון

סימון השביל פוסק באתר, אך שביל ברור ונוח ממשיך לכיוון דרום-מזרח וגולש מהגבעה במקביל לכביש הראשי המוביל אל העיר ממחלף ראש-העין מזרח. מנגד להטו הרי שומרון, ושכונותיה המזרחיות והדרומיות של ראש-העין נגלו לפנינו במהלך הירידה. לאחר כחצי קילומטר מראש הגבעה, מגיע השביל אל חורש קטן ופונה חדות ימינה (מערבה - 3). צעדנו לאורך גבולו הצפוני של החורש עד שנחל רבה הגיח מבין העצים משמאלנו. הנחל הוא אחד מארבעת יובליו החשובים של הירקון, אך כרוב נחלי הארץ הוא נחל אכזב והוא יבש משך רוב השנה.

הנחל זורם דרך העיר מכיוון יער ראש-העין, חוצץ בין גבעת הסלעים לגבעת טל וחוצה את השכונות הוותיקות של העיר, בדרכו אל הירקון, שבו הוא פוגש ליד כפר הבפטיסטים. השביל מקביל לגדה הצפונית של הנחל משך כ-150 מטרים, ואז יורד אל האפיק (4) בו צעדנו עד לגשר שנושא את שדרות הציונות (5).

נחל אכזב שיבש משך רוב השנה. נחל רבה (צילום: קרן וקסלר)

לפני הגשר שנמצא בגובה של כ-45 מטרים מעל פני-הים, פנינו שמאלה (דרומה), וטיפסנו עם שביל ברור עד למעגל התנועה שבמרכזו ניצב פסל של תווים מוזיקליים (6). נראה כי ראש-העין בחרה במוזיקה כדרך למתג את עצמה ולהבדילה מערים אחרות. הטיילת לאורך נחל רבה קרוייה "טיילת צלילי המוזיקה", השלטים הנושאים את מספרי הבניינים מעוטרים במפתח סול, ובמעגל תנועה נוסף, אליו נגיע מאוחר יותר (10), ניצב פסל של פסנתר, כנפו מונפת אל-על, וקלידיו מקיפים אותו סביב סביב.

חצינו את הכיכר וצעדנו דרומה לאורך דרך נחל רבה, עד לכיכר בגין (7), שמעברו האחר מתחיל גן ארוך וצר. הגן ניטע לאורך אחד מיובליו הקטנים של נחל רבה, שמעליו שלושה גשרונים קטנים ובכל אחד מהם שני גלילים של צינורות ביוב, המאפשרים לזרם המים לעבור מתחת לגשר בעונה הגשומה. חברו הטוב ביותר התמקם על סלע וסרק את סביבתו. סמוך לשם פגשנו נער, אולי בן 16, מלווה בפוינטר אנגלי יפהפה, מהסוג שלא רואים כל יום. למעשה כמעט לא רואים בכלל. גופו של פוינטר אנגלי לבן בדרך-כלל, ורק ראשו שחור משחור.

"אני יודע!" - אמר הילד - "זה הכלב מהכתבות... מ-ynet".

"נכון", השבתי בהפתעה מהולה בגאווה, "זו הפעם הראשונה שמישהו מזהה".

מוזיקה כדרך למתג את העיר. כיכר עם תווי מוזיקה (צילומים: אורי תאר)

שני גלילים של צינורות ביוב (משמאל), המאפשרים למים לעבור. גן הגשרונים

גם הכלבים מצאו עניין משותף

שוחחנו מעט על הכתבות, על הכלבים, על קולרים ורצועות, וכגון הא ודא שבעלי כלבים משיחים בינהם במפגשיהם הקצרים; אך בשל עוצמת המעמד שכחתי מהמצלמה... גם הכלבים מצאו עניין משותף, רחרחו וקיפצצו מסביב לנו, כדרכם של כלבים עת בעליהם משוחחים על קולרים ורצועות. מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השביל המרכזי בגן חוצה את הגשרון השלישי (8), ומגיע אל רחוב דן בקצה הדרומי של הפארק. חצינו את הרחוב דרומה, וטיפסנו בשביל עפר שממשיך ומטפס לאורך הנחל הקטן. הצמחייה סביב הנחל התחלפה עד מהרה בנוף טרשי חשוף, בריכת מים מעוטרת באנטנות סלולוריות נראתה בשיא הרכס לפנינו, והמבנה הגדול של מרכז קניות G טל ליווה אותנו מימין (9).

חצינו את דרך ז'בוטינסקי ופנינו ימינה (מערבה). מולנו נראתה כנף הפסנתר המובטחת במעגל התנועה (10), אך לא הגענו עד אליה, אלא פנינו שמאלה (דרומה) אל גרם-המדרגות הראשון בסדרה של חמישה, המטפסים באופן תלול למדי מרחוב לרחוב עד לשיאה של גבעת טל.

במורד הוואדי מגבעת טל

המדרגות לא תמיד גלויות ונראות ככניסות לבתים. גרם המדרגות הראשון הוביל לרחוב אלון, שם פגשנו כלב חמוד מצידו האחר של שער הכניסה לאחד הבתים. עצרנו לצילום קבוצתי במגבלות החיץ הפיזי שבין הכלבים והמשכנו. ליד האלון 14 מתחיל הגרם השני העולה לרחוב האלה, והמשכו ליד האלה 10. ליד רחוב ההדס 8 מתחיל הגרם הרביעי המגיע לרחוב צאלון וחוצה אותו. טיפסנו בגרם החמישי מרחוב צאלון ופנינו ימינה (מערבה) אל גן קטן שבמרכזו פינת שעשועים (11). בנקודה זו נמצאנו בגובה של 131 מטרים מעל פני-הים, אך הבתים מסביב מסתירים את רוב הנוף. יש מראה יפה לכיוון מזרח, אבל במקום ניתן ליהנות בעיקר מהבריזה הנעימה.

הגן הוא מקום טוב למנוחה ולהפסקת שתייה, ולאחריו יצאנו אל רחוב הכרמל, פנינו שמאלה (מערבה), וגלשנו איתו עד דרך ז'בוטינסקי. מעברה השני של הדרך משתרע גן (12) שפיתוחו פסק איפשהו באמצע, ועל-כך מעידים מעגלי אספלט חשופים, שיום יבוא וריהוט כלשהו יוצב עליהם כנראה. עם זאת, הדשא מסביב למשטחי האספלט ירוק, ופטריות עד מלאכותיות ניטעו לאורך שולי הגן.

חברו הטוב פוגש את חברו הטוב האחר מעבר לשער ברזל בגבעת טל

צעדנו בגן צפונה עד סופו והמשכנו על המדרכה שלאורך דרך ז'בוטינסקי. בדיוק מאחורי תחנת אוטובוס של קו מס' 17, הניצבת בעיקול הדרך ובמקום בו מתחילים הבתים (13), פנינו שמאלה (מערבה) וירדנו בירידה לא נוחה אך קצרה אל הערוץ. במקום שבו הערוץ נבלע בגשרון קטן, ליד גן ילדים (14), פנינו ימינה (מזרחה) אל שביל עפר קצר, שהביא אותנו לשביל מרוצף. פנינו בו שמאלה (צפונה), עברנו בין שני בתי ספר, והגענו אל דרך בגין המלווה את נחל רבה. פנינו שמאלה (מערבה) כמעט עד כיכר התנועה (15), חצינו את הכביש צפונה, ומצאנו את עצמנו בטיילת צלילי המוזיקה ההולכת ונסללת לאורך הגדה הדרומית של הנחל.

בטיילת צעדנו ימינה (מזרחה) עד לשדרות הציונות, בהן פנינו שמאלה (צפונה). חצינו את הגשר (5) שמעל נחל רבה, וצעדנו עד סוף השדרה. שם, במפגש עם רחוב השומרו, כבר ראינו את נקודת ההתחלה מימיננו.

• לכל הסיורים עם חברו הטוב במדור "כלב והעיר הגדולה"