מתקשים להתקבל לעבודה ללא ניסיון? תתגנבו

לאחרונה פנה אלי טל. הוא השתתף בקורס קופירייטינג, לקח אותו ברצינות – ומאז הוא מובטל. פה עבודה זמנית, שם איזו חלטורה, אך אף אחד מהמשרדים אליהם פנה לא הציע לו עבודה בתחום.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קראו בערוץ הקריירה
  

לאחר כמה חודשי עבודה במוקד טלפוני של חברת תקשורת הוא עזב, בנימוק שאינו יכול לעבוד ובמקביל לחפש עבודה בתחום שבו הוא רוצה לעבוד.

מיתוס מס' 1: "זה לא בסדר שלא לוקחים אנשים חסרי ניסיון"

טל בחר באחד מתחומי העבודה שהכי קשה להיכנס אליהם – שיווק, פרסום ויחסי ציבור. אף ששלח עשרות קורות חיים הוא הוזמן לשני ראיונות עבודה בלבד.

הוא נטה להאשים את האינטרנט, את הקורס וגם את משרדי הפרסום. בין השאר טען כי משרדי הפרסום גנבו רעיונות מקופי טסטים שלו, אותם מבחני קבלה שעושים כדי להתקבל לעבודה, וזאת למרות שהמשרדים סירבו להעסיקו.

בסופו של דבר, עובדות החיים לא משתנות. יש תעשיות שלא יקבלו מועמדים ללא ניסיון. נקודה. אז מה עושים? ממשיכים להיכנס עם הראש בקיר? לא. מחפשים דרכים עקיפות.

אפשר וצריך לחדור לתעשיות בעקיפין. למשל, ללכת לעבוד בהפקות של חברות שמפיקות פרסומות, לעבוד כתקציבאי במשרד פרסום, או להתנדב ולעזור מדי פעם לקופירייטר מנוסה, ולזרוק לו רעיון או שניים.

ממש אין צורך להתאכזב כשגונבים לכם את הרעיון. להיפך, צריך לשמוח ולהרים כוסית, משום שאימוץ רעיונות שלכם אומר "שיש לכם את זה".

המטרה של התהליך הזה היא לשכלל את היכולת, ליצור קשרים טובים עם כולם, להבין יותר טוב איך התעשייה עובדת, מי חבר של מי ואיך עובדים עם לקוחות. כדאי גם להיות צנוע ולהבין שאם האנשים בתעשייה חושבים שעדיין אין לכם מספיק ניסיון – הם כנראה מבינים על מה הם מדברים.

מיתוס מס' 2: "תהיה עקשן"

על טל עברו חיים לא פשוטים. בילדותו סבל מאוד מידו הקשה של אביו וגדל עם הצורך להיות מיוחד ועצמאי. לאחר שאביו נפטר ממחלה, טל ובני משפחתו חוו קשיים רבים אחרים. כתוצאה ממטעני החיים הללו, טל החליט להתעקש על מציאת עבודה בתחום הזה, כדי שסוף-סוף יוכל להגשים את עצמו, בדרך שלו.

הנסיונות הכושלים לחדור לתעשייה הפכו את טל מבחור מוכשר ונמרץ, לממורמר ודיכאוני. הוא התקשה להפנים את העובדה שהשוק לא בשל לקבל אנשים כקופירייטרים רק אחרי קורס אחד שעברו.

אמנם הוא החליט שזה התחום שבו הוא רוצה לעסוק - אבל מה לעשות שהחיים מכוונים למשהו אחר. טל התעקש והכניס את הראש לקיר ואת חייו לדיכאון. לכל הפחות אפשר לומר שזו לא דרך הפעולה החכמה ביותר שאפשר לנקוט בה.

מיתוס מס' 3: "צריכים לקבל אותי כי אני מוכשר"

העובדה שאתה מוכשר ידועה לך ולאלוהים – וזה נפלא. עם זאת כדי שגם העולם יידע, צריך להגיע למאסה של אנשים שיודעים את זה ורוצים לפרגן לך. התהליך הזה לוקח זמן.

קורות חיים של מישהו שלמד קופירייטינג חסרים את הדרוש כדי להתקבל לעבודה בתחום. לעומת זאת השתלבות בעבודה כתקציבאי במשרד פרסום גדול, צבירת ממליצים מקרב לקוחות ששירתת ומדי פעם זרקת להם רעיון או שניים ושמחת כשהם גנבו אותו, יצירת קשרי ידידות עם קופירייטר או סופרווייזר ששמו לב כמה אתם משקיעים בלקוחות ושבאמת חשוב לכם שיצליחו – משנים את התמונה.

אין ספק שאחרי שנה-שנתיים ב"תעשייה" טל יכיר אישית מספיק אנשים שיתייחסו אליו, וכשיראה במודעת דרושים שמחפשים קופירייטר, הוא לא רק ישלח קורות חיים, אלא גם יתקשר לחברים שעובדים במשרד ההוא ויבקש שימליצו עליו.

לאט לאט, הוא גם ימצא פנאי לתת ליצירתיות שלו מקום בשעות הפנאי. למשל יעלה בלוג עם רעיונות מוטרפים שעלו לו בלילה.

המרמור לא יועיל

הבלוג יכול אט אט לצבור תאוצה בקרב התעשייה. אחרי הכל הוא כבר מכיר אנשים בתעשייה, הם כבר חברים טובים שלו, הם הלקוחות שלו ממחלקות השיווק של החברות הגדולות והם הקופירייטרים המוכשרים שעובדים איתו על תקציבים, או אולי הבוס שלו מהמשרד שבו הוא תקציבאי.

הוא לא יתנשא, הוא לא יחשוב שהוא יותר טוב מכולם, הוא ישלח אליהם פוסטים שהוא כתב עם רעיונות מדליקים רק בשביל לשעשע אותם. אחרי שנתיים אולי יידרש קופירייטר במשרד יחליטו לתת לדווקא לטל הזדמנות.

זכרו, הדרך הנכונה לנהל קריירה אינה עוברת דרך מרמור ותחושות שכולם אשמים ולא מחזירים תשובות, אלא דרך הבנה שתעשיות זקוקות לניסיון. הבנה והפנמה של העובדה הזו תבהיר שניסיון צריך לרכוש מלמטה, מהצד ועם הרבה אפורים בכל מיני גוונים.