רק 4% מתקציב משרד הפנים - לשירותי כבאות

המספרים מדברים בעד עצמם: היקף תמיכות הממשלה הישירות והעקיפות בנושא הכבאות - שאלה של חיים ומוות ואובדן רכוש יקר - הוא אפס פסיק משהו מתקציב המדינה שהיקפו 350 מיליארד שקל. ולמי לא נשאר?

צבי לביאפורסם: 05.12.10 , 13:42

התקציב השנתי הכולל של שירותי הכבאות מסתכם בכ-560 מיליון שקל בשנה, אבל המספר אינו משקף את הליבה של מצוקת השירותים. שורש הבעיה נעוץ במבנה.

שירות ההצלה איננו גוף ארצי אחד, אלא פאזל מוניציפלי המורכב מ-24 ראשים מקומיים, כולם אוטונומיים, מבצעיים וכספיים, תחת ראש וירטואלי של "נציבות", הכפופה מיניסטריאלית למשרד הפנים. כמו ברוב משרדי הממשלה - התקציב נקבע ובעיקר נשלט בידי האוצר.

אסון ידוע מראש?

כך המדינה הפריטה את שירותי הכיבוי מהאוויר

תני גולדשטיין

בשנת 2001 החליט חיל האוויר להפסיק לבצע כיבוי אש ממסוקים. חברת הריסוס כים ניר קיבלה על עצמה את המשימה, אך כשלה בה בשריפת הענק בכרמל. הממשלה התכוונה להקים רשות כיבוי עם מטוסים, אך במשך כמעט עשור דבר לא קרה. משרדי הפנים והאוצר עדיין מאשימים זה את זה

כך המדינה הפריטה את שירותי הכיבוי מהאוויר

המורכבות הזאת מתבטאת בתקציב. הממשלה תורמת לו ישירות 218 מיליון שקל בשנה, דרך משרד הפנים שמתפקד בקטע הזה כצינור. התמיכה הישירה של כל הרשויות המקומיות ב-24 שירותי הכבאות הסמוכים אליהן מסתכמת ב-242 מיליון שנה בשנה.

יתרת התקציב הכולל - 110 מיליון שקל - מגיעה מההכנסות העצמיות של השירותים המתקבלות מאגרות ותשלומים עבור שירותים מיוחדים.

החלק של התמיכה הממשלתית הישירה מסתכם ב-4% בלבד מתקציב משרד הפנים, שעומד על 4.5 מיליארד שקל, ומוקדש ברובו - כ-3.6 מיליארד - לתמיכה בתקציבי הרשויות המקומיות כמענקי איזון ותוכניות הבראה.

כ-570 מיליון שקל מוקצבים לרשות האוכלוסין וההגירה, והיתרה - כ-330 מיליון - לשכר והוצאות מנהלה של המשרד הראשי.

בפועל נראה כי חלק (לא ניתן להערכה) מסך כל תמיכת המשרד ברשויות המקומיות מתגלגל בעקיפין גם לתמיכותיהן בשירותי הכבאות המקומיים.

20 איגודי ערים לכבאות

עם זאת, בחישוב לאומי מאלף, סך כל תמיכות הממשלה הישירות והעקיפות בנושא הכבאות - שאלה של חיים ומוות ואובדן רכוש יקר - הוא אפס פסיק משהו מתקציב המדינה (350 מיליארד שקל). עניין של סדר עדיפויות שלא נקבע אפילו באוצר אלא בהחלטת ממשלה.

תמיכות הממשלה והשלטון המקומי נחלקות בין 20 איגודי ערים לכבאות ו-4 שירותי כבאות עירוניים. טעות אופטית תהיה בחישוב הממוצע של כל גוף, שכן איגודי הערים מספקים שירותים למספר לא אחיד של רשויות מקומיות - בין 2-3 ויותר. השירותים העירוניים מתפקדים כמחלקות בעיריות תל-אביב יפו, ירושלים, רמת-גן, וגבעתיים. לכל גוף תקציב גמיש על פי מספר הרשויות והתושבים שהוא מתוכנן לשרת.

בעוגה הזאת, תקציב מטה הנציבות הוא אפסי - כ-10 מיליון שקל בשנה. רובו - כ-7 מיליון שקל - מוקדש לתפעול בית הספר הארצי לכבאות שבו מכשירים כבאים חדשים ועורכים השתלמויות לוותיקים. תקציב המנהלה לשכר וכדומה הוא פחות מ-3 מיליון שקל בשנה.

הפן הקריטי של תקציב מערך הכבאות בכך שהוא מכסה רק את התפעול השוטף של כל תחנות הכיבוי. לחידוש והשלמת הציוד ולרכש ציוד משוכלל הוקצבו השנה 10 מיליון שקל בלבד. כסף קטן ולעג לרש למערכת הסובלת ממחסור כרוני בציוד ונאלצת לתפקד עם כלי רכב ישנים מבחינה טכנית (גם בני 30 שנה שנוסעים לאיטם, מתקלקלים או עלולים לשבות בדרך למשימת חירום) לבטח לא מסוגלים להציל חיים במגדלי מגורים.

"קשה לדבר על היערכות לאסון הבא"

בנציבות גיחכו למשמע הודעות האוצר ושר הפנים על הזרמת 100 מיליון שקל לחידוש הציוד של מערך הכבאות על פי החלטת הממשלה. מסבירים שם כי מדובר רק ב-70 מיליון שקל שאמורים לבוא ישירות (וגם מהסכום הזה הגיעו עד כה דרך צינור משרד הפנים רק כ-40 מיליון).

30 מיליון שקל אמורים לבוא מהרשויות המקומיות. בנציבות מפקפקים אם יראו את הכסף בטרם נפתרה המחלוקת על מענקי האיזון בין השלטון המקומי לאוצר, ואמרו היום (א') כי במשכן העוני שלהם קשה לדבר על היערכות לאסון לאומי נוסף, לרבות רכש של צי מטוסי כיבוי. לא במבנה הנוכחי של המערך, קל וחומר לא בתקציב הצנום, שאפילו לא מסוגל לממן את הגדלת תקן הכבאים, את רענון הציוד הקונבנציונלי היומיומי ואת השלמתו בכלים מודרניים.

"רכש המטוסים, סדר גודל של עשרות מיליוני דולרים, מחייב החלטת ממשלה ותקציב מיועד למטרה זו בלבד", אמר גורם בנציבות.

החדשות כי הרעיון של רכש המטוסים בכלל עלה השנה בצמרת ממשלה הפתיעו את הנציבות. לא רק שעצם העניין רחוק מסדר היום שלהם - אפילו השמועות הגיעו לאוזניהם לראשונה בסוף השבוע רק דרך התקשורת.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו