יורוליג פוסט: הרכב מנצח כן מחליפים
אליהו פצוע? אידסון לא פוגע? בדיוק בשביל זה יש את הספסל של מכבי ת"א, שהפך פיגור לניצחון על חימקי. וגם: צסק"א כבר לא במועדון הגדולות, שאראס דווקא כן
הזמן: שבת, ה-23 בנובמבר 1991. המקום: בלומפילד, יפו. בסביבות הדקה ה-50 של הדרבי התל אביבי הגדול, ובזמן שמכבי ת"א מוליכה כבר 0:2, הקהל הצהוב התעורר. בצידי הדשא התרומם מהספסל של אברהם גרנט בחור גבוה, עם אימונית, והחל להתחמם. קראו לו אלי דריקס.
כעבור כמה דקות הוא נכנס, כבש צמד, ומאז הפך ל'שפן' הכמעט קבוע של מכבי, בדרך לאליפות ראשונה מזה יותר מעשור. אמש (ה') מול חימקי מוסקבה, לא רחוק מהספסל של מכבי, הפעם מחלקת הכדורסל, ישב לו אותו דריקס בתפקיד המנכ"ל, וראה כיצד מתרגם דייויד בלאט את אותו הפטנט, הפעם עם רביעיית הספסל שלו, שעד כה דממה.
לפני המשחק, הבטיחו במכבי כי יעשו הכל כדי לנצח, למרות חוסר החשיבות. אך בפתיחה נראה היה שפערי החשיבות משחקים תפקיד ביכולת, כשחימקי, שהיתה חייבת לנצח כדי להישאר בתמונת הטופ 16, טרפה את המגרש. למכבי לקח זמן להתעורר, למעשה, עד שארבעה מחליפים עלו על הפרקט, חמש דקות בתוך המחצית השנייה, בפיגור 50:40.
רביעיית Run
גיא פניני, דייויד בלו וריצ'ארד הנדריקס, וכעבור דקה גם טל בורשטיין, הטיסו את הצהובים ל-5:19, שהפך את הפיגור ל-55:59 בצהוב. מפה כבר היה ברור כי חימקי לא תחזור, לא משנה כמה המשחק הזה חשוב לה. רביעיית הספסל הזו תרמה אמש 35 נקודות, תוך ניצול היעדרותו של ליאור אליהו כמעט מהפתיחה.
אמש | פרטיזן | ז'לגיריס | קאחה | |
בלו | 7 | 4 | 5 | 5 |
פניני | 15 | 0 | 0 | 0 |
בורשטיין | 7 | 8 | 0 | 7 |
הנדריקס | 6 | - | 0 | 0 |
העובדה שהמשחק לא קבע כלום עבור מכבי אולי הקנתה לבלאט סבלנות עם המחליפים שלו, אך די ברור שאם התוצאות לא היו מגיעות, במוקדם או במאוחר רוב החמישייה הראשונה היתה חוזרת. 35 הנק' שהרביעייה הזו קלעה אמש הן יותר ממה שהם קלעו בשלושת המשחק הקודמים ביחד (27 נק'), וכך אחד המפתחות החשובים ביותר לניצחון הושג.
חימקי, כפי שניתן היה לראות במשחקיה הקודמים, שיפרה מאוד את האינטנסיביות שלה מתחת לסל, ולכן אילצה את יריבותיה לקלוע מבחוץ. מכבי
מחצית ראשונה | מחצית שנייה | |
משלוש | 2/9 (22.2%) | 5/11 (45.4%) |
אס' | 5 | 9 |
נק' מהספסל | 5 | 30 |
גם שני המפתחות האחרונים הושגו, כשהמשחק הקבוצתי המפורסם של מכבי ייצר 14 אסיסיטים (ביקשנו עשרה ומעלה), וההגנה לא ספגה משחקן המפתח של חימקי (קית' לנגפורד) מעל 20 נק'. וכשמשיגים את כל ארבעת המפתחות - מגיע צ'ופר בדמות ניצחון.
דייויד בלו מול חימקי. רביעיית המחליפים חזרה לעצמה (אלי אלגרט)
המוטיבציה הוחלפה בדיוק
מכבי אינה קבוצה מושלמת, אך היא מחפה על כך בעיקר במוטיבציית שיא של רוב השחקנים, בעיקר בחלק האחורי, מה שמתבטא במלחמה על כל כדור. במקרים בהם המוטיבציה לא בשיאה, התחליף חייב לבוא באחוזים גבוהים, וזה בדיוק מה שקרה במחצית השנייה.
חוסר המוטיבציה בא לידי ביטוי בכך שמכבי איבדה את הבכורה בקטגוריית החטיפות ביורוליג. עד אמש החזיקו הצהובים בממוצע של מעל ל-11 חטיפות לערב, והפעם הם הסתפקו בשלוש בלבד. כמו כן, מכבי קטפה רק תשעה כדורים חוזרים בהתקפה, לעומת 13 בממוצע עד כה.
המחסור בחטיפות הוליד יותר מצבי קליעה לחימקי, שזרקה מהשדה 62 פעמים, וקיבלה עוד 24 זריקות מהקו, ובסך הכול זרקה 86 כדורים לסל - הכי הרבה שיריבה של מכבי זרקה מאז ההפסד לקאחה לבוראל ויטוריה במחזור הפתיחה, אך כל זה לא מספיק אם אתה קולע באחוזים לא מספיק גבוהים.
נתיב הל"ה של אידסון
פניני, אגב, שבר חתיכת בצורת במשחק, כשהנקודות שלו באמצע הרבע השני הגיעו לאחר 50 דקות רצופות ללא סלים, שנמתחו על פני שלושה משחקים פלוס כמה דקות.
נקודת החושך של המשחק הזה היתה כמובן צ'אק אידסון, שרשם אפס נקודות ב-19 דקות. לאחר 35 משחקי יורוליג רצופים בהם קלע לפחות נקודה אחת, אידסון נעצר על אפס כפי שקרה לו מול מלאגה בינואר 2008, כשעוד שיחק במדי ריטאס. גם אז, אגב, קבוצתו של אידסון ניצחה.
עם הגב לפולין, עם הראש לפאו
כעת תצא מכבי לגדיניה, שם היא תפגוש במחזור הנעילה את פרוקום המקומית, כשלשתי הקבוצות אין על מה לשחק - מכבי כבר ראשונה, פרוקום תסיים אחרונה. הצהובים יהיו עסוקים, מעבר לשמירה על המומנטום, במבט למשחקים המקבילים, שעשויים לקבוע את עתיד יריבותיהם בשלב הבא.
צ'אק אידסון. סיים ללא נקודה, לראשונה ב-35 משחקים (אלי אלגרט)
מכבי וסיינה כבר הבטיחו את המקום בדרג א'. אולימפיאקוס תיעדר מהדרג הבכיר רק במקרה של הפסד ביתי לרומא בלמעלה מ-15 הפרש, כך שגם זה נראה גמור. כעת מכבי וסיינה יחזיקו אצבעות לפנאתינייקוס, שניצחון שלה על ארמני ג'ינס מילאנו יבטיח גם לה את הבכורה, וימנע אפשרות למפגשים פיקנטיים. ברצלונה, ריאל מדריד, מלאגה ופנרבחצ'ה אולקר הן היריבות החזקות יותר שמכבי עלולה להגריל ב-4 בינואר.
צסק"א נפרדה ממועדון הגדולות
ברצלונה, ויטוריה, פנאתינייקוס, מכבי וצסק"א מוסקבה. זו היתה החמישייה הראשונה של אירופה, שמאז תחילת הטופ 16 בעונת 2001/02 לא פספסה את המעמד מעולם (תשע עונות). כעת, לאחר שצסק"א הודחה מהמשך המשחקים, נותרו ארבע גדולות ביבשת, כולן כמובן הבטיחו את עלייתן לשלב הבא.
צסק"א לא היתה חברה קבועה רק בטופ 16. מאז הפיינל פור של עונת 2001/02 בבולוניה ממנו נעדרה, לא פספסה הנציגה הרוסית אף טורניר סיום עונה של היורוליג, כולל שתי זכיות ב-2006 ו-2008, פעמיים על חשבון מכבי בגמר. הפעם קבוצת הצבא האדום תיעדר מהמעמד המחייב.
לשרונאס יאסיקביצ'יוס לקח מעט זמן להתחבר לחבריו החדשים בריטאס וילנה, אך דווקא מול האקסית מברצלונה, וכשהליטאים עם הגב לקיר, הוא הציג משחק שיא. אך שימו לב לזה - שאראס השווה אמש את שיא הקריירה שלו ביורוליג, כשחילק עשרה אסיסטים, בדיוק כפי שעשה במדי מכבי מול אולקר בפברואר 2005. מישהו אמר סוס גמור?
אך הסיפור במשחק הזה היה ריקי רוביו. בפיגור 88:85, שתי שניות לסיום ניסה רוביו לזרוק משלושת רבעי מגרש, והצליח לסחוט עבירה של שלוש זריקות. רוביו שמר על קור רוח בשתי הזריקות הראשונות - ואז החטיא את השלישית - סוף המשחק!
יש שיגידו כי המשחק בין פנאתינייקוס ואפס פילזן ביום רביעי הוא הטוב ביותר שנראה העונה ביורוליג. לאחר שהטורקים הוליכו לאורך רוב המשחק, העלה דימיטריס דיאמנטידיס את היוונים ליתרון, רק כדי לראות את קרם טונצ'רי מגלגל עם הבאזר את סל הניצחון, שהעיף את ההיכל הטורקי לשמיים.
ושימו לב לשורה הסטטיסטית של בו מקאלב מסיינה, דווקא במשחק הכל כך חשוב מול פנרבח'צה אולקר: 24 דקות, 22 נק', 7 מ-10 משתיים, 8 מ-8 מהקו, 3 ריב', 7 אס', 4 חטיפות ומדד 34. מה אפשר לבקש יותר? מקום ראשון מובטח - או.קיי, קיבלתם גם את זה.
וכמעט ושכחנו ש...
- המשחק היחיד במחזור הבא שהוא לפרוטוקול בלבד: פרוקום נגד מכבי ת"א
- מירזה טלטוביץ' השווה את שיאו של סאוליוס שטומברגאס, עם תשע שלשות בניצחונה של קאחה לבוראל בקובנה על ז'לגיריס לאחר הארכה.
- דרו ניקולס מפנאתינייקוס מחזיק כבר ב-177 דקות העונה ללא קליעת עונשין מוצלחת. לעומת זאת, יש לו בכיס בדיוק 100 משחקים ביורוליג.
- פזילה קצרה ליורוקאפ - השלשה של גארד הפועל ירושלים ג'ייסון ריץ' מחצי מגרש, הגיעה בדיוק 16 שנה לאחר השלשה של דורון ג'מצ'י מול ציבונה זאגרב.