דגים מתים בשפך נחל אלכסנדר
שלושה שבועות בלבד לאחר הזיהום החמור הקודם, מציפים את שפך הנחל דגים מתים. הסיבה לתמותה אינה ברורה בגלל הכמות הגדולה של האיומים. מדוע דווקא הנחל, שהשיקום שלו נחשב למתקדם בארץ, סובל שוב ושוב מזיהומים שמעמידים את המאמצים האלה בסכנה?
מי שטייל בימים האחרונים בסביבת נחל אלכסנדר, חזה במראות מזעזעים ביותר: עשרות דגים מתים בשפך הנחל. הסיבה לתמותת הדגים איננה ברורה, אך אין זו הפעם הראשונה שבה נצפים עשרות דגים מתים בערוץ הנחל, והמומחים השונים מזהירים בדיוק מפני מגוון האיומים, שמקשים על היכולת לאבחן את הסיבה.
"במצב נורמלי זה לא אמור לקרות. המים בנחל אמורים להיות נקיים, ולא אמורים להיות אירועים כאלה של תמותת דגים, אבל בנחל אלכסנדר יש כמה איומים שלא נפתרו עדיין", מסביר בשיחה עם ynet עמי לזר, מנהל מרחב שרון ברשות הטבע והגנים.
האיומים עליהם מדבר לזר מגוונים. כך למשל, רק לפני כשלושה שבועות התגלה זיהום חמור במי הנחל - הררי קצף שמקורם בפסולת מסיק זיתים שהוזרמה משטחי הרשות הפלסטינית, מבתי בד שממוקמים במעלה הנחל.
ברשות הניקוז של המועצה האזורית עמק חפר הסבירו אז כי לאורך נחל שכם ישנם כ-50 בתי בד כאלה וכי תוצר הלוואי של תהליך המסיק - העקר - מוזרם לנחל שכם ועושה דרכו לנחל אלכסנדר. עוד הסבירו, שכמויות יבול הזיתים גדולות השנה פי שלוש לעומת השנים האחרונות, והיעדר הגשמים גורם לכך שהעקר מגיע אל לנחל במצב גולמי וסמיך יותר.
"כל מכה כזו שהנחל סופג, היא מכה קשה. אנחנו לא לוקחים את זה בקלות", מסביר בשיחה עם ynet ניסים אלמון, מרשות ניקוז ונחלים שרון - השותפה בפרויקט השיקום של הנחל. "אין ספק שהחודשים האחרונים היו קשים מאוד והבעיה המרכזית היא שכל מה שמגיע משטחי הרשות - לא נמצא בשליטתנו".
הזרמת ביוב גולמי בכמויות גדולות
נחל אלכסנדר, שעובר בתחום המועצה האזורית עמק חפר, היה מזוהם במשך שנים והמערכת האקולוגית שבו קרסה. לפני מספר שנים הוחלט על פרויקט לשיקומו, והגורמים השונים מדגישים כי מאמצי השיקום שלו נחשבים למתקדמים מאוד, במיוחד בהשוואה לנחלים אחרים בישראל.
במשך השנים הופסקה הזרמתם של מזהמים רבים אל הנחל והשיפור שחל במימיו בשנים האחרונות גם זיכה את פרויקט השיקום במספר פרסים. אולם חרף המאמצים המרובים שהושקעו בשנים האחרונות בשיקום הנחל, נדמה כי עדיין רחוק מאוד היום שבו הוא ישוקם במלואו ומים נקיים יזרמו לכל אורכו.
הררי הקצף בזיהום הקודם בנחל (צילום: רן פרחי)
מלבד בתי הבד הפלסטינים, משטחי הרשות מוזרמים מי ביוב בכמויות לא מבוטלות לנחל שכם, והמאגר שהוקם על מנת לקלוט אותם אינו עומד בלחץ פעמים רבות. מאגר זה מסוגל להכיל כ-350 אלף קוב, אולם גם כמות זו, וגם בריכות מיוחדות שהוקמו בשטחי הרשות בעבר - אינם עומדים בהיקפים. כך, מוזרמים לערוץ הנחל שפכים שמגיעים מאזור שכם, טול כרם ויישובים פלסטינים נוספים שממוקמים בסביבת אגן הניקוז של הנחל.
"בחודש האחרון היתה תקלה במכון טיהור השפכים שלהם ולקח להם חודש לתקן אותה. לא עזרו כל המחאות שלנו - הביוב הגולמי הוזרם לנחל בכמויות גדולות. מה שלא זרם בערוץ חלחל לאקוויפר", אומר אלמון.
אך לא רק שפכים שמקורם מעבר לקו הירוק מוצאים את דרכם לנחל אלכסנדר. מוזרמיו אליו גם לעיתים מים מבריכות הדגים שבסביבה, שגורמים לנזק אקולוגי, וכן מי נקז מהשדות החקלאיים ומי קולחים מטוהרים, שמשפיעים אף הם אקולוגית על הנחל.
לזר מציין כי לצד זה ישנן גם תופעה טבעית שנקראת "היפוך שכבות" במים. תופעה זו מייצרת חוסר חמצן במים אשר גורם לתמותת דגים. "העובדה כי ישנם שפכים ומים לא נקיים שעדיין מוזרמים לערוץ, לצד תופעה של היפוך שכבות ולצד העובדה שהגשמים עדיין לא מספיקים - יוצרת מצב שמקשה מאוד על כל מה שחי בסביבת הנחל", הוא אומר.
"מתפללים לגשמים חזקים"
במשרד להגנת הסביבה מאשרים כי ישנו קושי לאתר את הסיבה לתמותת הדגים במקרה האחרון. "בבדיקה ראשונית נראה כי ייתכן שתמותת הדגים קשורה לתמותה שהייתה לפני כשבוע ועם הסערה הגיעו דגים אלה גם למורד הנחל.
"בחנו את האופציה להרעלה ממוקד כלשהו אולם לא נמצאו עדויות להזרמות כלשהן או גורמים נוספים שעלולים לגרום להרעלה. העובדה שכרגע הנחל סגור לים באופן טבעי יצרה מצב בו היו תנאים שגרמו לתמותת דגים, שאת תוצאותיה אנו רואים בנחל מיום שישי", נמסר.
אלמון מבהיר, כי תמותת הדגים הנוכחית נובעת ככל הנראה מכל הגורמים המזהמים של הנחל, ומדגיש כי זוהי העדות לחודשים הקשים שעברו על הנחל.
"הקיץ האחרון היה קיץ טוב מבחינת נחל אלכסנדר. הדגימות שלנו בחודשים יולי-אוגוסט הצביעו על איכות מים טובה ואף שקלנו לפתוח אותו לשיט. עם זאת, בשלושת החודשים האחרונים היו הרבה מאוד אירועים שהסבו נזק קשה לנחל. כעת אנחנו מתפללים שיבואו גשמים חזקים שיסייעו להשיב את מצבו", מסכם אלמון.
_a.jpg "צילום: זיו ריינשטיין")
