טיול על ארבע: כוכב יאיר - ריאה ירוקה בשרון
הפעם יצאנו לדרך בהרכב מורכב של חמישה. טיול ביישוב הפסטורלי שבו הערוצים הקטנים שולבו בגנים, והגבעות לא שוטחו. בדרך - נקודות תצפית לשרון ולנחל אלכסנדר
מידע שימושי
אורך המסלול: כ-7 ק"מ.
אופי המסלול: הליכה מעגלית קלה.
נקודת התחלה וסיום: מגרש החניה הצמוד למרכז המסחרי בשדרות הארץ (1). למגיעים באוטובוס, קווים 18 ו-21 של חברת "אגד" מגיעים מכפר-סבא לנקודת ההתחלה תשע פעמים ביום (שש נסיעות בימי שישי).
לצפייה במפת הטיול (באדיבות אתר OpenStreetMap)
כוכב-יאיר הוא יישוב קהילתי בשרון המזרחי, שנוסד ב-1986 ואוחד עם צור-יגאל ב-2003. כיום גרים ביישוב המאוחד כ-11,000 איש. בתכנון היישוב הושם דגש על איכות הסביבה והחיים: כל בתי-המגורים צמודים לקרקע,
חלק גדול מהרחובות הם "רחובות הולנדיים" שקטים ללא מוצא, התשתיות עוברות מתחת לפני-האדמה, והיישוב מתברך בחורשות ובגנים רבים שבהם שוכנים מספר אתרים ארכיאולוגיים. אבל נראה שהיופי האמיתי בכוכב-יאיר היא ההקפדה על תכנון סביבתי המשתלב היטב בנתוני השטח והטופוגרפיה. הערוצים הקטנים שולבו בגנים, והגבעות לא שוטחו, אלא נוצלו באופן נבון במארג העירוני. יש ריאות ירוקות רבות ביישוב, שהוא בעצמו ריאה ירוקה גדולה.
כיכר הכניסה ליישוב (צילומים: אורי תאר)
דרך שדרות ירוקות
לסיור בכוכב-יאיר הצטרפו אלי שניים מחבריי, ענת ומיקי, שניהם פרקליטים בטלים מעבודה בגלל שביתת הפרקליטים. שניהם היו מאוכזבים מהמצב, וחברו הטוב ביותר הבטיח להעניק להם זמן-איכות ולהשכיח מהם, ולו במעט, את תסכולם. ביחד היינו חמישה, שכן מיקי הביא את בנו אורי בן השמונה שאף שאינו שובת, הצליח לפנות מעט זמן בלוח-הזמנים הצפוף שלו ולהצטרף לטיול.
יצאנו לדרך. ממש בקצה הצפוני של מגרש החנייה (1), סמוך לשדרות הארץ, יורד גרם מדרגות אל שביל סלול המוביל צפונה (שמאלה), במקביל לערוצו של ואדי קטן אל מעבר תת-קרקעי מתחת לשדרה (2). כבר כאן ניתן להתרשם מהתכנון הסביבתי של היישוב: השביל מתעקל ימינה בקשת רחבה לאורך ערוץ הנחל, הנשפך בסופו של דבר אל נחל אלכסנדר שמצפון ליישוב. הגן אומנם צר, ומשני צדדיו עורפיהם של בתי מגורים, אבל תחושת המרחב אינה נפגעת. צעדנו לאיטנו בשדרה במגמת ירידה מתונה, עד כי בשלב מסויים פנה הערוץ שמאלה ועזב את הגן לעבר אחת החורשות שמקיפות את היישוב.
אבל נחל הולך ונחל בא. התחלנו לטפס בעלייה קלילה, הפעם לאורכו של ערוץ אחר אשר הגיע מכיוון צפון-מזרח אל אותה נקודה, כדי לפגוש את חברו ולצרף אליו את מימיו. בסופו של השביל הסלול הגענו לרחוב גלבוע, ופנינו ימינה (דרום-מזרחה - 3) עד למעגל-תנועה שבמרכזו ניצבת באר מלאכותית, ודלי תלוי מעליה כדי להבטיח שאיש לא יטעה חלילה, ויחשוב כי מדובר במשהו אחר. מעברו האחר של המעגל ניצב בית-הכנסת של היישוב (4), מבנה הנושא גגות רעפים אדומים וחנוכיה המשלבת מגן-דוד צבעוני קבועה מעליו.
קרבנו אל בית-הכנסת, וחברו הטוב ביותר עצר לצילום סולו על רקע דלתות העץ הגדולות והמבואה המקורה שבקדמת המבנה. הקפנו את בית-הכנסת מצידו השמאלי (צפוני) והגענו אל שדרה נוספת ושקטה המובילה לכיוון דרום-מערב. פנינו ימינה והתחלו לצעוד במורד השביל הסלול, שוב, במרכזו של גן מוארך, ששבילים מתפצלים ממנו לסירוגין, וחוברים אל סמטאות קטנות ושקטות משני צדדיו. עד מהרה החל הגן להתרחב כדי לספק מקום לגן-שעשועים במרכזו, והשביל התפצל לשניים (5). עקבנו אחר השביל השמאלי, ובסופו פנינו שמאלה (דרום-מזרחה) ויצאנו מהגן אל דרך הפרחים, אותה חצינו ופנינו ימינה (דרום-מערבה).
צילום סולו מול הרחבה המקורה
חורשות בכל צד
צעדה קצרה הובילה אותנו אל הצומת עם רחוב המרכז המוליך ימינה בצידו האחר של הרחוב. ממש לאחר הצומת ניצבים על המדרכה שני עצי תמר, ובינהם פנס רחוב שעליו נקודת צבע כחולה (6). במדרכה קבועים שני פתחי ביוב שגם הם מסומנים בנקודות כחולות, וזה המקום לפנות שמאלה (דרומה) אל שביל צר וכמעט חבוי, אבל בעל תוואי ברור. השביל שאורכו כמאה מטרים בלבד מוביל אל תוך החורש, ולאחר מספר מטרים מצאנו את עצמנו ליד בור-מים עמוק ומגודר, ולידו שרידי פסיפס לבן, ממש במרכזו של השביל.
המשכנו בשביל ויצאנו אל דרך-העפר המקיפה את היישוב. מולנו התנשא התל שעל ראשו שוכנת חרבת נשה. השרידים אינם מרתקים במיוחד, אבל מראש התל נשקף נוף יפה אל בתי היישוב והסביבה כולה, ושביל קטן מטפס אליו מצפון (יש לפנות שמאלה אל דרך-העפר וימינה אל השביל). כשירדנו מהתל חזרנו על עקבותינו והמשכנו בדרך ההיקפית לאורך החורשה, ובמפגש שבילים פנינו ימינה (מערבה - 7). הדרך מסמנת את הגבול בין כוכב-יאיר וצור-יגאל ועד מהרה היא מגיעה אל שדרות הארץ (8) המוליכות אל הכניסה ליישוב.
הנוף מחרבת נשה
המשכנו לאורך הכביש הראשי בצידו הדרומי, חצינו את מעגל-התנועה שבכניסה לצור-יגאל (9) ואת מחסום הכניסה ליישוב (10), וחצינו את השדרה לצידה השני. בפנייה השנייה ימינה (11) פנינו צפונה לשביל-עפר רחב המוביל לעבר מצפה ספיר וחרבת חנות (12). בסוף הדרך מגיעים אל שרידי החרבה שבשיא הגבעה, אם כי הנוף מוסתר בחלקו על-ידי אמירי העצים. משפחה מורחבת בילתה בסעודה על מחצלות וכסאות מתקפלים, ואנו פנינו ימינה (מזרחה) אל השביל הגולש מהמצפה דרך הערוץ. משמאלנו הבחנו בחלק מהמערות המקיפות את מורדות התל.
בפיצול השבילים המשכנו ימינה לאורך החורש וחלפנו מדרום לגבעת הכלניות, שבחורף מתכסה במרבד אדום. דווקא מכאן נשקף נוף יפה צפונה לעבר השטחים המעובדים, יער ספיר ובתי-הדירות של צור-יצחק שמצפון לנחל אלכסנדר. ליד עץ בודד משמאל לשביל (13) פנינו ימינה (מזרחה) לעבר שביל שבתחילתו מחסום לכלי-רכב, והתחלנו לטפס בין שכונות היישוב עד לרחוב בית-אל, בו פנינו ימינה (דרומה), והגחנו ממנו בדיוק במעגל-התנועה שבכניסה לכוכב-יאיר (14). במרכז המעגל עץ זית וסביבו קורות עץ היוצרות תבנית של כוכב. חצינו את הכביש אל השלט הגדול המבשר על הכניסה אל היישוב.
סיום על הגובה
מולנו ניצבה הגבעה הירוקה שבלב היישוב המתנשאת לגובה של 131 מטרים מעל פני-הים, והיא הנקודה הגבוהה ביותר בתחומו. פנינו שמאלה (צפונה) לאורך שדרות הארץ וימינה אל שביל עפר המטפס אל בית-בד קטן שהובא לכאן מצפון הארץ (15), ובמרכזו מפרכה לריסוק זיתים שגלגל האבן שלה עדיין מסתובב. אורי הקטן ניסה לדחוף את מוט העץ המחובר אל האבן הגדולה, ולאחריו גם חברו הטוב ביותר ניסה את כוחו. שניהם לא ממש הצליחו במשימה.
גם הוא טובל בירוק. המרכז המסחרי
מיד מצפון לאתר הקטן מוביל שביל קצר אל "מצפה הבנים" שהוקם לזכר בני היישוב שנפלו במערכות-ישראל (16). על סלע גדול רשומים שמות הנופלים והנוף נפתח מערבה אל השרון. חזרנו אל בית-הבד והמשכנו בשביל דרומה דרך גת-יין משוחזרת, עד לכביש אספלט צר העולה צפונה (שמאלה) אל בית-הקברות המוצל והפסטורלי של היישוב (17). השביל ממשיך צפונה ממגרש-עפר, ובדיוק במקום בו הוא פונה ימינה (מזרחה), מתפצל ממנו שביל קטן לכיוון צפון (שמאלה - 18) הנכנס אל החורש הסבוך המכסה את רוב הגבעה.
בית העלמין של כוכב יאיר
השביל צר אבל ברור, וגלשנו איתו עד לרחוב המרכז וכר-הדשא הגדול שבמרכז היישוב (19). מולנו ניצב המרכז המסחרי של היישוב,
מבנה מוקפד בגגות-הרעפים האדומים שלו ובקיר מוארך שבו קבועות קשתות רחבות. אמפיתיאטרון קטן ומספר פסלים סביבתיים משלימים את כר הדשא המטופח. הקפנו את המרכז המסחרי מצידו השמאלי ושבנו אל רחבת החנייה שבה התחלנו את הטיול.
מי שהטיול האורבני לא סיפק אותו יכול להנות מצעדה על השביל לאורכו של נחל אלכסנדר הזורם מצפון ליישוב, וחוצץ בינו לצור נתן. סמוך לו שוכנות שמורת אלונים קטנה וחרבת אל-מזרעה שבה שרידי מבנים ובאר. בצור יגאל שוכנת גבעת המוצב ומהמצפור שבראשה נשקף נוף פנורמי יפה. ממקום זה יוצא שביל מעגלי ביער אייל שאורכו כקילומטר (מסומן בכחול).
לכל הסיורים במדור "כלב והעיר הגדולה "