"מר ישראלי" בא לצימר: הסקרן, הקמצן והמסודר

התייר הישראלי יודע היטב על מה שילם - ודורש לקבל תמורה מלאה. לפעמים אפילו קצת יותר מזה. הוא תובעני, חוקר, מבין בהכל, הוא הכי סחבק - ומרשה לעצמו דברים שבבית לא היה חולם עליהם. המדור החדש "ואיפה המגבת? " נותן במה למי שמשרתים את כולנו באתרי תיירות שונים - ומציב מראה מול הנופש הישראלי. והפעם: בעל חדרי אירוח בצפון נותן בהם סימנים. 

האירוח הכפרי מזמן לנו, אנשי התיירות שמשרתים אתכם, מפגשים אישיים מרתקים עם מגוון של טיפוסים והתנהגויות בחברה הישראלית. באתר שבו אני עובד רוב הלקוחות הם ישראלים, "תיירות הפנים" בהגדרה המקצועית ו"מיטב הנוער" בהגדרתי האישית.

המגוון המופלא של האורחים, המפגשים הקצרים ושמירת הקשר עם לקוחות קבועים הם הלב האנושי הפועם של כל העניין, שכבר מזמן עבר את גבולות הפרנסה לשמה. הנה כמה דוגמאות לטיפוסים הבולטים. בל ייפגע מי שמוצא עצמו באחת הקבוצות או יותר. הכל מאהבה...

המסודר

הוא בא מוכן, מזמין מראש את החדר המתאים לו: זה הפונה לנוף, עם שמש בבוקר - אבל לא חזקה מדי,

מתחת לעץ הגדול, בפינה הכי שקטה, בלי שכנים - ועוד שלל בקשות מענינות. תוכנית הביקור שלו לא תבייש אף סמינר - ברמת התוכן, בדיוק בשעות ובביצוע המתוקתק.

את ארוחת הבוקר הוא מעדיף לאכול מוקדם, כדי להספיק את כל המשימות. אין מה לדאוג, התוכנית כוללת גם מנוחת צהריים בזמן הנכון. הוא חייב להגיד לך שלום, עם הערות בונות לשיפור לעתיד, מנומקות היטב - ולרוב נכונות. בן או בת הזוג כמובן עוזרים לו בכל ובעיקר דואגים שהחדר יראה מסודר בעזיבתם, עד כדי כך שהחדרנית שואלת אותי למחרת אם באמת השתמשו בו.

הטיפוס הזה לרוב ייפרד מהמארח בסגנון חיובי מאופק: "עברנו חוויה מעניינת" או "נהננו ונבוא לביקור נוסף, ואני מקווה שעד אז יהיו לכם עוד אטרקציות להציע".

המתלונן

הוא תמיד ימצא מה לא בסדר באתר, ולרוב הוא צודק, אבל למה להתחיל את הביקור עם זה שלא קצרת את הדשא כבר שבוע? המחיר לא מוצא חן בעיניו והוא מכריז מראש על תקוותו לא להתאכזב (מכין את הקרקע לבקשת ההנחה בשלב הצ'ק-אאוט). לפעמים נדמה שהדברים היחידים שיעשו אותו מאושר בחופשה הם ג'וק מת שמתחבא היטב בחריץ בין האריחים מאחורי המקרר, או מים פחות חמים בברז אחרי שעשה שש או שבע מקלחות ברציפות. משפט אופייני: "תגיד, דווקא על חימום מים אתם חוסכים?..."

לדעתי הוא לא מצפה לפיצוי על כך ,אפילו אם הוא מרמז משהו. עצם המימצא ותגובתי המופתעת הם בראש מעייניו. עם זאת, לעיתים נראה שהמתלונן הסדרתי פשוט מנסה לאגור "מאסה קריטית" של טיעונים שיסייעו לו בדרישת פיצוי. רבים לא יודעים זאת, אבל העונג הכי גדול לבעל צימרים הוא להציע פיצוי בדמות הנחה נאה לביקורו הבא של המתלונן. מה נראה לכם שתהיה התשובה? ממש מילכוד 22 מול הרי גולן.

הסקרן

"מה יש לכם להציע? מה רוחב המיטה ועובי המיזרן? עד איזה שעה מותר להשמיע מוזיקה ומה המרחק לטבריה?"

אלה הן רק שאלותיו הראשונות של הנופש החקרן. הוא גם זקוק לחומר על תולדות היישוב (רצוי בכתב). מפה מעודכנת עם האתרים בסביבה תגרום לו שמחה של ממש והוא לא יחמיץ אותם וישוב בפעם הבאה להשלמות, בעונה המתאימה. לרוב מדובר באורח נעים שיחה וגם אחד שיודע לספר על עצמו משהו מעניין. החדר לא כל כך מענין אותו, אלא אם יש בו תמונה עם סיפור היסטורי מענין מאחוריה.

החסכן

"המבצע לאמצע השבוע תקף גם במוצאי שבת? ואם אני בא רק ליום אחד, זה המחיר?" (למרות שבפרסום כתוב כמובן "בהזמנת שני לילות"), והכי טובים: "אפשר לילה אחד השבוע ולילה שני בעוד חודש", או "שני חדרים ללילה אחד זה כמו שני לילות בחדר אחד?!".

החסכן יהיה זה שגם יבקש תוספת לחמניות לילדים - ויארוז אותן לכריכים להמשך היום. כוונותיו טהורות - הרי הוא בטח לא רוצה ליפול לנטל על השפים של מסעדות האזור בצהריים.

לצד זאת הוא דווקא מפגין נדיבות מופלגת ככל שזה נוגע להפעלת התנור או המזגן כל היום ובהדלקת האור לאורך הלילה. רוב החסכנים הללו הם כאמור אנשים חביבים, אורחים נחמדים וכיף לארח אותם, הם רק נהנים מלחסוך את הגרושים.

יש עוד הרבה טיפוסים שאנחנו פוגשים - את חלקם אתם ודאי מכירים ממש מקרוב. כל אותם "סוגים" תוארו כאן בלשון זכר, והכוונה היא לנשים באותה המידה. לא להיעלב, זה לא אישי. כמו בסיפור ארבעת המינים - אלו ישראל. בתקווה שיעשו כולם אגודה אחת וימשיכו לבלות ולהנות בחדרי האירוח והצימרים לרווחת כולנו. 

כמה מהפרטים בטור טושטשו כדי לא לחשוף את זהות המעורבים.

אתם בעלי עסק או נותני שירותים מתחום התיירות? נתקלים ב"טיפוסים" כאלה ואחרים? אם יש לכם מה לספר לנו על התייר הישראלי כיתבו לנו למייל: tourism@y-i.co.il