בקרוב לא ישתלם לקבור את הפסולת בקרקע
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה כי מחיר הטמנת האשפה בקרקע יעלה בהדרגה עד ל-90 שקל לטון אשפה ב-2015 במקום 50 שקל כיום. המשמעות: יותר ישתלם לרשויות המקומיות למחזר, אך הסכום עדיין נמוך בהשוואה למדינות המערב
מחיר הטמנת האשפה בקרקע יעלה בהדרגה בשנים הקרובות עד שיגיע למחיר של 90 שקל לטון אשפה בשנת 2015. כך אושר היום (ב') בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת.
המשמעות פשוטה: בשנים הקרובות יהיה פחות ופחות כדאי לרשויות המקומיות להטמין את הפסולת הביתית בקרקע, צעד שנחשב מזיק, מזהם ויקר בפני עצמו, ויותר ישתלם להן למחזר ולהתייעל.
עם זאת, הסכום שנקבע נחשב עדיין נמוך בהשוואה למדינות אחרות במערב ואינו תואם את דרישתו המקורית של המשרד להגנת הסביבה, שדרש לייקר את היטל ההטמנה לסכום של 125 שקל. כיום עומד מחיר ההיטל על כ-50 שקל בלבד. בשנת 2013 יעלה המחיר ל-70 שקל ובשנת 2014 יעמוד על 85 שקל.
הלחץ כנגד ייקור ההיטל הגיע היום בעיקר מכיוונם של הרשויות המקומיות. השלטון המקומי התנגד נחרצות לייקור ההיטל וטען כי מדובר בהעלאה גבוהה מדי, שהרשויות לא יעמדו בה. בנוסף, טענו בשלטון המקומי כי טרם הוסדרו פתרונות קצה שאמורים לטפל בפסולת.
עבודה כלכלית שבוצעה במשרד חישבה ומצאה כי בשל המהלכים הנוספים שמתקדמים ברקע – חוק האריזות שאושר לאחרונה ומהלך הפרדת הפסולת בבתים – צפויות הרשויות המקומיות דווקא לחסוך בטווח הארוך כסף רב.
למרות הפשרה, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בירך על ההחלטה ואמר כי "באישור ההיטל החדש, השלמנו היום את הצעד הנוסף שהיה חסר בכדי לוודא שמהפכת המיחזור תתרחש".
כמה פסולת אנחנו מטמינים? יותר מדי
על פי נתוני 'אדם טבע ודין', למעלה משני מיליון טונות של פסולות שניתן למחזר, מוטמן מידי שנה באדמה. בין סוגי הפסולת - מיליון וחצי טון פסולת אורגנית שניתן לעבד לדשן אורגני, 700 אלף טון קרטון ונייר שאינם ממוחזרים, 450 אלף טון פלסטיק שאינו ממוחזר ו-300 אלף טון של זכוכית, מתכת וטקסטיל שאינם ממוחזרים.
במשרד להגנת הסביבה מקדמים כבר תקופה ארוכה את המהלך. הסיבה לכך איננה רק הזיהום בקרקע, באוויר ובמאגרי המים, אלא גם פליטה מאסיבית של גזי חממה. מעבר לכך, בישראל יש מצוקת מקום הולכת וגוברת של אתרי הטמנה מוסדרים.
על פי ההערכות, בשנת 2020 יוותר רק אתר הטמנה אפעה, בדרום הארץ, שבו ניתן יהיה להטמין פסולת. במשרד הדגישו כי עד כה המחיר של הטמנת פסולת בישראל היה "נמוך מאד ביחס לעולם המערבי ולא ריאלי, אשר לא כלל את העלויות הגבוהות של נזקי ההטמנה לציבור ולמשק".
עוד צוין שכתוצאה, "הרשויות המשיכו להטמין את הפסולת באתרים במקום לדאוג למחזר ויזמים פרטיים לא השקיעו בהקמת מתקני מיחזור" .
גם אנשי עמותת אדם טבע ודין בירכו על המהלך. מנכ"ל העמותה, עו"ד עמית ברכה אמר כי "מדובר בהחלטה חשובה שמדגישה את החובה שמוטלת כעת על הרשויות המקומיות להעמיק את תשתית המיחזור. עם זאת, יש לזכור כי היטל ההטמנה עדיין נמוך באופן יחסי למדינות מפותחות בעולם ויש הכרח להמשיך ולהעלות בהדרגה את ההיטל על מנת לעודד מיחזור".
