איסתא תפצה על זלזול בלקוח שנתקע בחו"ל
לקוח טען שאיסתא סירבה לסייע לו כשפקחית משטרת ההגירה הבריטית סירבה לאפשר לו להיכנס ללונדון. השופטת: "החברה היתה אטומה למצוקתו והפרה את חובתה כלפיו" איסתא תפצה ב-3,500 שקל
לקוח של איסתא קנה דרכה כרטיס טיסה משולב לארה"ב דרך בריטניה, באמצעות חברת אייר ניו זילנד תמורת 1,400 דולר. במסגרת המסלול הזה, הטיסה לארה"ב עתידה היתה להתקיים כחודשיים אחרי ההגעה לבריטניה. אולם כשהגיע ללונדון, פקחית של משטרת ההגירה לא איפשרה לו להכנס למדינה, ולמרות שניסה להקדים את טיסתו לארה"ב, לא הצליח בכך והועלה על טיסה בחזרה לישראל.
לטענתו, כשהגיע לארץ, ניסו הוא ואביו ליצור קשר עם איסתא, אך זו סירבה לסייע להם, וכשהגיע אביו למשרדי החברה, סירבו לאפשר לו להיפגש עם אחד הנציגים בתואנה כי הפגישות מתואמות מראש. עוד טען התובע, כי כאשר ביקש לבחון האם קיימת אפשרות להציל לפחות את חלקו של הכרטיס מלונדון לארה"ב, נאמר לו כי עליו לכתוב מכתב לחברת אייר ניו זילנד, אך למרות שעשה כן, לא נענה.
בתביעה שהגיש לבית-המשפט לתביעות קטנטת בת"א, טען הנוסע כי איסתא אחראית לנזקיו ולכל הפחות לאובדן כרטיס טיסת ההמשך מלונדון לארה"ב אשר את עלותו העריך ב 1,100 דולר, וכי הוא זכאי לפיצוי נוסף של 6,000 שקל בגין היחס המחפיר כלפיו.
איסתא טענה כי היא אינה אחראית לכך שהתובע לא הוכנס ללונדון, ואף אינה אחראית לחוסר יכולתו לנצל את כרטיס הטיסה מלונדון לארה"ב, בהיותה הגורם המתווך בלבד, וכי מתשובת חברת התעופה עולה כי התובע לא יכל לבטל את כרטיס ההמשך לארה"ב תוך קבלת חלק מעלות הכרטיס, ואף לא לנצלו.
אטימות שאין לקבלה
השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את התביעה באופן חלקי. ראשית דחתה השופטת את טענת איסתא כי תפקידה מסתכם בתיווך בלבד בין הלקוח לחב' התעופה.
לגופו של עניין, נקבע כי איסתא הפרה את חובותיה כלפי התובע, הן באופן התייחסותה למצוקתו והן בכך שלא סייעה לו להמשיך את הקשר עם חברת התעופה. נקבע, כי התובע הוכיח כי זכה ליחס משפיל ובלתי נאות ממרבית נציגי איסתא (מלבד אחד), וכי ביטוי ליחס זה ניתן למצוא בסירובה להכניס את אביו של התובע למשרדיה. השופטת הדגישה את מצוקת התובע אשר מועד טיסתו לארה"ב הולך וקרב והוא אינו מצליח לקבל מענה לבעייתו.
"הנני סבורה כי התנהלות הנתבעת הייתה בגדר אטימות לסבלו ומצוקתו של הזולת ומשכך, אין לקבלה. ויודגש - גם באם הנתבעת לא הייתה מוחזקת כאחראית לטיפול בתובע, ואינני סבורה כי כך הם פני הדברים, הנני סבורה כי מוטלת עליה החובה האנושית להשיב לו ולהתנהג אליו בכבוד - ואולם, אפילו חובה זו הפרה הנתבעת" כתבה השופטת, והוסיפה כי נראה כי איסתא כלל לא ניסתה לסייע בידי התובע או למצוא פתרונות יצירתיים לבעייתו.
לעניין הפיצוי, נקבע כי מאחר ואין בהכרח קשר ישיר בין התנהלותה של איסתא לבין כלל הנזקים שנגרמו לתובע לטענתו, הרי שבנסיבות המקרה, יש לחייב את איסתא לפצות את התובע ב 3,000 שקל וכן לשלם לו הוצאות משפט של 500 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
