השופטים הכריעו: הנשיא לשעבר קצב אנס פעמיים
המשפט ההיסטורי נחתם בהרשעה מהדהדת - נשיא המדינה לשעבר משה קצב אנס את א' ממשרד התיירות, וגם הורשע במעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. השופטים מוטטו בזו אחר זו את טענות ההגנה וקבעו: "היעדר ההסכמה הוכח, הוא השתמש בכוח, שיקר ופעל במניפולטיביות"
רגע מביש למדינת ישראל: הנשיא לשעבר מורשע באונס. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע הבוקר (יום ה') את משה קצב בשתי עבירות של אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. ראש הרכב השופטים, ג'ורג' קרא, מוטט בזו אחר זו את טענותיו של קצב וקבע שהוא שיקר: "אין להאשים את א' בעלילה, היעדר ההסכמה הוכח. הוא הפגין אלימות, עדי ההגנה שלו התגלו כמשענת קנה רצוץ".
אלו הסעיפים שבהם הורשע הנשיא לשעבר קצב:
- שני מעשי אונס ומעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות, בלשכה ובחדר מלון
- מעשה מגונה והטרדה מינית של ל', עובדת בבית הנשיא
- הטרדה מינית של ה', עובדת נוספת בבית הנשיא
- שיבוש מהלכי משפט, כאשר ניסה לתאם גרסאות עם ל'. הוא לא הורשע בהטרדת עד, משום שהעבירה "נבלעה" בעבירה של שיבוש מהלכי משפט
"לא היו יחסים בהסכמה"
במשך כשעה וחצי הקריא השופט קרא את הכרעת הדין ומוטט כמגדל קלפים את קו ההגנה של הנשיא לשעבר. תחילה הודיע כי הוא והשופטים מרים סוקולוב ויהודית שבח הרשיעו את קצב בכך שאנס פעמיים את א' ממשרד התיירות וביצע בה מעשה מגונה בכוח.
לדבריהם, א' נמצאה מהימנה בעוד שעדותו של הנשיא לשעבר הייתה "זרועה בשקרים, קטנים או גדולים" והאליבי שלו הופרך. העדים שהביא התגלו כ"משענת קנה רצוץ" אשר עדותם הייתה "מוזמנת ומתואמת".
משה קצב ביציאה מבית המשפט. קו ההגנה קרס (צילום: אוהד צויגנברג)
קצב הורשע כי אנס את א' בלשכתו בתל אביב באפריל 1998 ולא נענה להפצרותיה לחדול. הנשיא לשעבר טען כי האירוע כלל לא אירע, אך השופטים קבעו כי הוא "התרחש גם התרחש" וציינו כי "בפרק הזמן שחלף נתגלו ראיות חדשות התומכות בגרסת המתלוננת".
מקרה האונס השני אירע במלון בירושלים, כחודשיים לאחר האירוע בלשכה. קצב זימן את א' לחדרו, שם מצאה אותו כשאינו לובש מכנסיים. השופטים קבעו כי קצב, שאנס את א' לאחר שהדף אותה על המיטה, פעל באלימות במקרה זה. במקרה אחר, הגיע לדירתה ואחז בחזה בניגוד לרצונה. על כך הוא הורשע בביצוע מעשה מגונה בכוח.
"א' מהימנה עלינו לחלוטין", הבהירו השופטים, "תשובותיה היו ספונטניות ונעדרות תחכום, היא סיפרה לחוקריה ולבית המשפט גם עובדות שלכאורה העמידו אותה באור שלילי, וחשפה את לבטיה ללא כחל ושרק, מה גם שדבריה, נתמכו בעדויות חיצוניות, שלקיומן של חלק מהן, היא לא הייתה מודעת כלל". בניגוד אליה, "עדותו של הנאשם לא הייתה כנה" והיא "הצטיינה לכל אורכה במניפולטיביות ובהעלמת מידע".
מלטף ומפטר
האליבי של הנשיא לשעבר, קבעו השופטים, הופרך, והיומן שעליו התבסס כדי לדחות את הטענות שאנס את א', נמצא לא אמין. את טענת הסנגורים, שלפיהן אולי היו בין השניים יחסי מין בהסכמה, הם דחו מכל וכל: "לא קיימת בנמצא כל תשתית ראייתית שתתמוך בטענה". הם גם מתחו ביקורת על חוסר העקביות של הסנגורים ואי-התיאום עם הנאשם: "לא הבינונו כיצד יכולה ההגנה לטעון לקיומם של יחסי מין בהסכמה ומתוך אהבה, שעה שהבועל טוען כי לא היו יחסים כלל".
בהכרעת הדין נכתב כי הנשיא לשעבר אימץ לעצמו שיטת פעולה בעלת דפוסים קבועים כלפי א', "שראשיתה בקירוב ומתן הרגשת רוממות תוך ניסיון לגבות תמורה מינית, וסופה, עם בוא הסירוב, בריחוק, מידור והשפלה, עד לפיטורין". תחילה, הוא נטע בלבה את ההרגשה שהיא "מלכה", אולם בהמשך, לאחר שלא נענתה לו, "החל להתנכל בה, אם בעצמו ואם באמצעות שליחיו הנאמנים".
השופטים דחו את הראיות שהציג הנשיא לשעבר, ביניהן "מכתב אהבה" ששלחה לו א' והפגנת חיבה מוקלטת שלה. "הגענו לכלל מסקנה כי אין מדובר במכתב אהבה", הם קבעו. מקורבו, אורי יואלי, "סובב בכחש את א' וסיפר לה סיפורי בדים על הצעות שלא היו ולא נבראו".
"המתלוננת רהוטה, קצב לא עקבי"
במקרה של ה', שעבדה בבית הנשיא, קצב הורשע במעשה מגונה לאחר שנהג לחבק אותה ממושכות ולהצמיד אותה לגופו - גם לאחר שביקשה ממנו לחדול מכך. השופטים קבעו כי עדותו "הצטיינה בחוסר עקביות ובמעבר מגרסה אחת לרעותה", בעוד שהמתלוננת "העידה בצורה קולחת, בלשון רהוטה, בעקביות ובנחרצות".
הרכב השופטים. קיבלו את גרסתה של המתלוננת א' (צילום: טל כהן)
הנשיא לשעבר גם הורשע כי ביצע מעשה מגונה והטריד מינית את ל', עובדת נוספת בבית הנשיא, לאחר שחיבק אותה באופן מיני והשמיע אמירות שהתמקדו במיניותה. בין היתר, הוא אמר כי יש לה "שפתיים חושניות".
לאחר שנחקרה במשטרה, הוא ניסה להשפיע על גרסתה ולתאם איתה את גרסתו. ל' יצאה נסערת משיחה זו, וביקשה מאביה לקחת אותה הביתה, אך קצב ניסה לטעון כי היא הייתה נסערת עוד לפני השיחה ביניהם, "מתוך כוונה לנתק את הקשר הסיבתי שביניהם".
בזמן הכרעת הדין נראה קצב חיוור ומתוח. הוא שתק והביט מבני משפחתו, שאחד מהם קטע בשלב מסויים את השופט וצעק "זה לא נכון". בעקבות ההכרזה על הרשעתו באונס, נשמעו באולם זעקות השמחה של נציגות ארגוני הנשים שהפגינו בחוץ.
הבשורה על ההרשעה היכתה בהלם את משפחת קצב, והנשיא לשעבר הפנה את ראשו לסנגוריו בעיניים עצומות, ונראה מיואש. גזר הדין צפוי להיות חמור - העונש המירבי על עבירת אונס עומד על 16 שנות מאסר, העונש המינימלי הוא ארבע שנים. לבקשת התביעה, השופטים אישרו להוציא נגד קצב צו עיכוב יציאה מהארץ, וקבעו שדיון טיעונים לעונש יתקיים בתוך חודש.
קיצור תולדות הפרשה
פרשת קצב התפוצצה ביולי 2006, כשהנשיא דאז פנה ליועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה מני מזוז, והתלונן כי א' מבית הנשיא מאיימת עליו וסוחטת אותו. תיק החקירה בעניינה של א' נסגר, אך בחקירתו נשאל קצב על מתלוננות נוספות שלפי החשד תקף. הכנסת אישרה להוציאו ל"נבצרות זמנית", ובתחילת 2007 המליץ מזוז להגיש נגדו כתב אישום בגין מעשים שביצע בשלוש המתלוננות האחרות.
זעקות שמחה. המפגינות מחוץ לבית המשפט (צילום: עופר עמרם)
קצב סירב להתפטר, ובמסיבת עיתונאים מתוקשרת האשים את המשטרה, הפרקליטות והתקשורת ב"מסע ציד נגדו". במאי 2007 הוארכה נבצרות קצב עד לתום כהונתו. בעקבות בקיעים בתשתית הראייתית בידי הפרקליטות, היא חתמה עמו
ביוני 2007 על הסדר טיעון שבמסגרתו אמור היה קצב להישלח למאסר על-תנאי, אך באפריל 2008 הוא חזר בו מהעסקה כדי "לשים סוף לרדיפה".
במרס 2009 החליטה המשטרה להאשים סופית את קצב באונס א' ממשרד התיירות, והוא כינס שוב מסיבת עיתונאים שבה הטיח האשמות קשות בתקשורת. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז", אמר אז. באותו חודש הוגש נגדו כתב האישום החמור, ובמאי 2009 נפתח משפטו, שנערך בדלתיים סגורות. לאורך המשפט הכחיש קצב את המיוחס לו.
Read this article in English