"תקרת ברזל לעובדים ערבים, חרדים ומוגבלים"
שיעור החרדים ובעלי המוגבלות בהיי טק אפסי, ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה רחוק ממימוש והשכר של שלושת המגזרים נמוך יחסית לשאר – דו"ח אונו ה-2 לבדיקת השתלבות קבוצות מודרות בשוק העבודה מגלה: בישראל לא כולם שווים
שוק העבודה הישראלי מפלה לרעה ערבים, חרדים ואנשים בעלי מוגבלויות – זאת המסקנה שעולה מדו"ח מקיף בנושא שפרסמה היום (ג') הקריה האקדמית אונו. הדו"ח, המתפרסם זאת השנה השנייה, כלל השנה פרטים רבים יותר מאשר הדו"ח הקודם, המוכיחים את הטענה בדבר אפליה. "אנשים משלושת האוכלוסיות האלה שמנסים להתקדם או אפילו למצוא עבודה נתקלים בתקרת זכוכית מברזל", אמר ד"ר ארז יעקובי מהקריה האקדמית אונו.
- מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
- "האפליה בישראל היא נורמה, וזאת בעיה קיומית"
בדו"ח השנה נבדקה השתלבותם של שלושת המגזרים בענף היי טק, שירות המדינה ומקצועות הבריאת. מהנתונים עולה כי שיעור החרדים ובעלי המוגבלויות בענף היי טק הוא אפסי. כמו כן, השגת הייצוג ההולם לערבים בשירות המדינה רחוקה ממימוש.
"יש הנחה שרווחת בחברה הישראלית שמה שחוסם ערבים, חרדים ובעלי מגבלויות בהשתלבות במקצועות איכות היא חסך בהשכלה. ההנחה הזאת שגויה", אמר ד"ר יעקובי.
מניתוח שאלונים שהועברו ל-41 מעסיקים בחברות גדולות שמעסיקות אחוז ניכר מהשכירים במשק הישראלי, בתחום ההיי טק ובמקצועות הבריאות ובמשרדי הממשלה עולה כי אנשים עם מוגבלות נתפסים על ידי המעסיקים באופן השלילי ביותר, אחר כך החרדים ולבסוף הערבים.
הרתיעה הגבוהה ביותר של מעסיקים היא מקידום של האוכלוסיות המודרות. כך שגם אדם שמשתייך לקבוצות אלו הצליח להתקבל לעבודה, סיכוייו להתקדם בעבודה נמוכים באופן משמעותי.
הממצא הבולט השני מראה שמעסיקים לא רוצים להעסיק עובדים מהקבוצות המודרות כאשר מידת הרתיעה של מעסיקים מהעסקת אנשים עם מוגבלות היא הגבוהה באופן משמעותי.
באשר לגובה השכר עולה כי קיימת נטייה של מעסיקים לשלם שכר נמוך במידה מסוימת לכל אחת מהקבוצות ועדיין, אנשים עם מוגבלות מופלים יותר ביחס לערבים וחרדים.
מחברי הדו"ח מדגישים כי המעסיקים לא תופסים שיש לקבוצות המודרות קושי לעמוד בדרישות העבודה מלבד ביחס לאנשים עם מוגבלות. "אם המעסיקים לא מזהים יכולות נמוכות של כל אחת מקבוצות אלו בעבודה", כותבים מחברי הדו"ח. "הרי שהרתיעה מהעסקתן ומקידומן והנטייה לשלם להן שכר נמוך יותר אינן מוצדקות".
החוקרים חילקו שאלונים גם לאנשי האוכלוסיה המודרת. "באופן כללי מצאנו כי כל הקבוצות הנבדקות סבורות כי במדינת ישראל לא מוענקת לאנשים המשתייכים לקבוצת ההתייחסות שלהם הזדמנות שווה בעבודה לזו שניתנת לאנשים אחרים", כותבים מחברי הדו"ח.
האוכלוסייה שתופסת את עצמה באופן השלילי ביותר היא האוכלוסייה הערבית, וזאת בפער ניכר מהחרדים ובעלי המוגבלות. עם זאת, האוכלוסיה הערבית תוספת את הלימודים האקדמיים כיתרון בעבודה. נשים חרדיות תופסות את עצמן באופן החיובי ביותר.
החוקרים קיימו ראיונות עם מעסיקים בתחומים המקצועיים שנבחרו. המרואיינים העריכו כי דווקא בשל הקשחת המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל והקיצוץ בקצבאות, נוצרה בשוק העבודה בישראל נוכחות של אוכלוסיות שקודם לכן לא השתתפו בו. "הקשחה של נושא הקצבאות בדגש על חרדים הביאה לשינוי", אמר אחד המרואיינים.
לסיכום, שבים החוקרים ומציעים חלק מהמלצות שהציעו בדו"ח הקודם ב-2009, אז פנו למעסיקים במגזר הציבורי בבקשה שיפעלו באופן אינטנסיבי להרחבת ייצוגן של אוכלוסיות מודרות במשרדים איכותיים ובכאלה עם נראות ואינטראקציה עם הציבור.
"יש לכלול נציגות של אוכלוסיות מודרות בוועדת המכרזים בשירות המדינה", כותבים מחברי הדו"ח. לדבריהם, יש לקיים מפגשים ייעודים של נציגי המגזר הציבורי עם בני ובנות האוכלוסיות המודרות כדי לעודד אותם לפנות למכרזים ויש לעודד עבודה של סטודנטים מאוכלוסיות מודרות בשירות המדינה.
עוד כותבים מחברי הדו"ח כי יש לנקוט באמצעי התאמה כדילעודד אווירה סובלנית יותר כלפי מגזרים שונים בשירות המדינה, על ידי התחשבות החגים ובמועדים, קניית מתנות לחג וכדומה. יש להפעיל מנגנון של ייצוג הולם בקרב מכרזי המדינה, כך שתינתן עדיפות לחברת שירותים בבעלות חברי אוכלוסיה מודרת.
"כמיהה עצומה שיקבלו אותם"
כמו כן, על פי ההמלצות, יש לפעול להגברת ייצוגן של אוכלוסיות מודרות במסגרת רשויות האכיפה; יש לעודד בדרך של הטבת מס, מעסיקים שמעוניינים לקלוט עובדים בתפקידים איכותיים במסגרת הארגון שלהם; יש לפעול להנגשת תעשיית ההיי טק למועמדים מקבוצות מודרות ויש לדאוג לכך שהטמעתו של הייצוג ההולם תהווה חלק מתחום האחריות של הגופים הרגולטוריים (המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח), על כל המשתמע מכך.
לבסוף, מתייחסים מחברי הדו"ח להמלצות בתחום המעסיקים: התאגדויות מעסיקים יפעלו לקידום ההבנה של החשיבות של ייצוג הולם במסגרת השתלמויות; יוקמו פורומים ייעודיים של מעסיקים למאבק בהדרה בתחום התעסוקה; עידוד של מפגשים משותפים בין מעסיקים ומועסקים פוטנציאליים; המעסיקים יקפידו על שילובם של בני ובנות אוכלוסיות מודרות בפאנלים מקצועיים ובהשתלמויות מקצועיות והמעסיקים ישתלו ליצור סביבת עבודה סובלנית ופתוחה כלפי מגזרים שונים.
מנכ"ל המכללה רנן הרטמן אמר עם הצגת הממצאים: "אני מרגיש כמיהה עצומה בקרב האוכלוסיות המודרות, החרדים למשל, שיקבלו אותם. אבל החברה הישראלית סגורה בפניהם. שולפים מיד את הטיעונים השחוקים: 'אז תעשו צבא', למשל. הדרוזים והאתיופים עושים צבא, הם לא מודרים ומופלים? אני לא מסכים עם מחברי הדו"ח שאומרים שחבל שאם בכלל רוצים לקבל ערבים וחרדים זה מסיבות כלכליות. כל סיבה לקבל אותם היא טובה. אנחנו לא עושים להם טובה. שני מיליון איש מחוץ למעגל זאת פשיטת רגל של החברה".
- לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות