"כמו סמרטוטים בכיתה". מורים נבוכים
פעם מילה של מורה הייתה מילה. היום שולפים סלולרי, ואמא מתקשרת למפקחת. יותר ויותר מורים מותקפים באלימות. מצד שני, הרמה ירדה - והילדים מאבדים אמון. איך הידרדרו המחנכים של הדור הבא למעמד הזה? נראה שזה לא רק השכר. ובכל זאת, אולי הרפורמה החדשה תעזור. כתבה ראשונה בסדרה
"מורה זלדה דיברה כה בשקט, עד שאם רצינו לשמוע לא די היה שנשתתק אלא היה הכרח לרכון לפנים על שולחנותינו. היינו יושבים אפוא רכונים לפנים בלי הרף, כי חששנו לאבד מילה. כל מה שדיברה מורה זלדה היה מושך לב וקצת לא צפוי. כאילו למדנו אצלה שפה חדשה. אם דיברת שטויות הייתה חורצת בקולה השקט ואומרת 'אבל זה קצת טיפשי'. עד מהרה למדנו כולנו להיזהר: מילה בסלע. יפה שתיקה. אין שום טעם במילים נבובות. התִפלות והתחכמות ממיטות בושה".
המורה זלדה, מורתו של עמוס עוז ב"סיפור על אהבה וחושך", היא מורה של פעם. מאלו עם העברית הצחה, הסמכותיים והכריזמטיים. מעוררי ההשראה והיראה. די היה במבט זועף קטן כדי שהתלמיד יקפא על מקומו. הערה ביומן והתלמיד היה מתבייש לשוב הביתה. "היום מערכת החינוך זה סרט אחר", אומר ל-ynet ערן, מורה ממרכז הארץ. "פעם המורה היה מנהיג ומודל לחיקוי, היום רבים מאיתנו מצטיירים בכיתה כסמרטוטים נטולי כריזמה".
פעם מילה של מורה הייתה מילה. היום, הוא אומר, המצב שונה. על כל הערה קטנה לתלמיד, ההורה מיד מתקשר למנהל ולראש העיר ודורש פגישה דחופה. "לצערי אנחנו חיים בעולם של אבסורד", הוא מוסיף בכעס. "עולם שבו הכל פוליטי, כולם רוצים שקט תעשייתי. במקום שהאדונים הנכבדים יגבו את המערכת, הם מזמינים את המורה לבירור שיסביר מדוע 'פגע בנפשו הרכה' של התלמיד".
ערן מדבר בלהט. ניכר שהוא אוהב את המערכת, אבל גם מבין היטב שהוא משול לדון קישוט הנלחם בטחנות רוח. "המורים למדו את כללי המשחק החדשים. הם הבינו שלמען טובתם האישית, כדאי להם אפילו להעלים עין ולהתפשר על רמת החינוך, העיקר להגיע לפנסיה בשלום".
כשמדברים על מעמד המורה עולה ראשית לדיון נושא השכר, ושם רואים שינוי. בשבוע שעבר נחתם ההסכם עם ארגון המורים על המתווה לרפורמה, שעשויה לחולל מפנה בדמותו של המורה – אליה עוד נחזור בהמשך. עם זאת, משיחות עם אנשי מקצוע עולה כי הבעיות מורכבות יותר, והשכר הוא רק מרכיב אחד בתמונה.
אין דין ואין דיין
מנהל בכיר בתיכון במרכז הארץ מתאר את ההתרחשויות בכיתה כשדה קרב. "ברגע שמורה מוציא תלמיד מהכיתה הוא מיד שולף את הסלולרי ומתקשר להורים שמגיעים לבית הספר ודורשים הסברים. התחושה היא שאין דין ואין דיין. פעם ההסבר היה מסתכם במשפט אחד - הילד שלך הפריע לשיעור ולכן נענש. היום ההורים פשוט לא מכבדים את המורים".
ירון, מורה לספרות, מספר שלאחרונה הפסיק לאכוף תלבושת אחידה כיוון שלא זכה לגיבוי מההנהלה. למורה לא כדאי להתעמת עם תלמיד, הוא מסביר, כי בו ברגע אמא שלו שולחת מייל למנהלת המחוז, ששולחת מייל למפקחת האזורית, ששולחת מייל למנהל בית הספר, ששולח מייל למורה. המורה נאלץ להשיב למנהל, שמגיב למפקחת שמגיבה למנהלת המחוז. "אירוע פעוט גורר שרשרת התייחסויות של הדרגים הבכירים שפשוט מטלטלת את המערכת", אומר ירון בתסכול.
"חושבים רק על ציונים" (צילום: רויטרס)
דוגמה לחוסר הכבוד ואווירת האיומים ניתן לראות בקטע ממכתב שהופץ לאחרונה בקרב הורים נגד מנהלת בית ספר בשפלה: "דעי לך, שאנו ההורים משוחחים בינינו, ומאוד לא מרוצים ממה שאנו שומעים מילדינו, וממה שאנו רואים מתחילת השנה", נטען. "הנושא הזה גורם לנו למרירות נוספת ולאנטגוניזם גדול מאוד כלפיך. הנקודות הרעות שאת צוברת אצלנו הולכות ומתרבות, ובסוף נגרום לכך שתעזבי".
מנכ"לית רשת אנקורי, אסנת הבר-קוטון, דווקא מעודדת את ההורים למעורבות. "בחיים המודרניים אנחנו בוחרים לעצמנו את קופת החולים וספק האינטרנט, ורק בנושאי חינוך הילדים המדינה אומרת לנו - שבו בשקט.
זו גישה לחלוטין לא רלוונטית לחיים במאה ה-21. כאמא חשוב לי שהילדה שלי תתקדם ותצליח ולכן אני חייבת להיות מעורבת בחינוך שלה, לעקוב אחרי הנעשה, לעזור לה בקשיים ולגבות אותה כשצריך".
ומה אומרים במשרד החינוך? דלית שטאובר, מנהלת מחוז תל אביב, מסרה בשם המשרד ש"נכון שישנם הורים במערכת המאופיינים בהעדר גבולות ובצורך תגובה מיידי באופן המפריע לעבודת המורה. מדובר בהורים הפועלים מתוך דאגה שלעתים מוגזמת מדי. במקרים אלו צוות בית הספר הרוצה בשותפות עם המורים ממסה לנתב את הפניות ל'חלונות זמן' ברורים ומוגדרים בהם ההורים יכולים לפנות למורים ולקבל פתרונות".
לדבריה, בעניין העדר גיבוי מההנהלה למורים, "באופן חד משמעי ונחרץ מדובר בתופעה שאינה מאפיינת את המערכת בכללותה, המנהלים מגיבים למשמעת ביד קשה ונותנים גיבוי מלא למורים. לא כל בירור פרטי מקרה זה נזיפה למורה. על מנת לברר טענה יש לשמוע את שני הצדדים ואם המורה פעל כהלכה אז הוא זוכה לגיבוי מלא של המערכת".
הילד במרכז - וסובל מזה
מנהל תיכון 'גלילי' בכפר סבא וסגן יו"ר התאגדות המנהלים, רמי אמיתי, טוען שהבעיה המרכזית היא שהמערכת מנווטת רק לפי ציונים. "המורים קוראים היטב את המפה ומבינים שהישגי התלמידים הם המדד היחיד להצלחתם, ולכן אין להם מוטיבציה להראות קבלות בתחומים אחרים כמו למשל בחינוך לערכים". הילדים לא אשמים, כי "ברגע שמערכת החינוך שמה את הילד ב'מרכז' גרמנו לו להבין שכולם סוגדים לו, ובמקום להעניש אותו מתייחסים אליו ברחמנות".
נראה שבשנים האחרונות שינו מורים את ייעודם, ובמקום להיות "המבוגר האחראי" בכיתה הם מחפשים פופולריות. "הסמכות של המורים נשחקת בשל רצונם לרצות את התלמידים", אומר ד"ר אסף מצקין, מורה לאזרחות ומומחה למדיניות ציבורית מהמכללה האקדמית בית ברל. "בטווח הקצר הם זוכים לשקט ואהדה, אך כעבור זמן הם מאבדים מכבודם והתלמידים עושים בהם כרצונם".
מעבר ליחס המזלזל, סובלים המורים יותר ויותר גם מאלימות מילולית ופיזית מהורים ותלמידים, ולא פעם אף נזקקים לטיפול רפואי. רק באחרונה דווח על שלושה מקרי תקיפה חמורים תוך שישה ימים. לדברי יו"ר מרחב הסתדרות המורים בשפלה, גבי שמעון, "אין ספק שריבוי המקרים מחלחל לתודעה של המורים וגורם לתחושות שבר קשות, השפלה וחוסר אונים. לצערי מורים נרתעים במקרים רבים מלהעיר לתלמידים מחשש לאלימות, ובתנאים הללו לא ניתן לקיים מערכת חינוך".
מנהלת מחוז תל אביב מבקשת להדגיש: "משרד החינוך פועל באפס סובלנות כלפי כל מקרה אלימות, ואם צריך מערבים משטרה ועוצרים את ההורה המכה או משעים את הילד מיידית עד לבירור המקרה".
בישראל אין נורמה של רספקט
גורם במערכת החינוך מסביר שההידרדרות נובעת בעיקרה מאיכותם הירודה של המורים: "רבים סובלים מבורות קשה ולא יודעים לנהל שיעור". הוא מספר שבשבוע שעבר נכח כתצפיתן בשיעור מתמטיקה בתיכון וראה כיצד המורה שוגה שוב ושוב בהסבריה לתלמידים, שאינם מבינים את החומר. "לפעמים כאשר המורה מלמדת חומר שאינה מכירה, לא רק שהיא יוצרת בלבול בקרב התלמידים, היא בעיקר מאבדת את אמונם. בשיעור הבא כבר לא יקשיבו לה".
בתחום המתמטיקה, מודים במשרד החינוך, יש מצוקת כח אדם בהוראה, "ונכון שקיימת בעיה בהתמקצעות של המורים, בעיקר בבתי הספר היסודיים,
המלמדים את הנושא על אף שזה אינה התמחותם העיקרית", אומרת מנהלת המחוז שטאובר. "עם זאת משרד החינוך עושה מאמצים רבים להכשיר מורים חדשים מתוך הבנה שהוראה איכותית תביא להישגיים לימודיים".
פרופ' נמרוד אלוני מהמחלקה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים מציע להסתכל על התמונה הרחבה יותר. "לצערי בחברה הישראלית אין נורמה של רספקט, תמרור עצור זו אזהרה ורמזור אדום זו המלצה. בתרבות הרייטינג, אין ראוי ולא ראוי וכל אחד מרגיש שהוא יודע הכל, גם אם יש לו אפס כישורים אבל עודף ביטחון עצמי". בתי הספר, מדגיש אלוני, חייבים לקבוע כללים ברורים לפיהם ההיררכיה נשמרת בכל מצב. "מצד אחד המורים חייבים להיות בעלי כישורים למנהיגות, דמות מופת ויחסי אנוש מצוינים, ומצד שני מערכת החינוך חייבת לשדר להורים כללים ברורים לפיהם אסור לרמוס את כבודו של המורה - כי התוצאה היא פגיעה בהתפתחות הילדים".
הולכים לישון גמורים ב-9 בערב
"אני מגיעה מאוחר הביתה, לא אוכלת, רצה להסיע ילדים לחוגים, אין לי זמן לעצמי בכלל. אני תשושה, אני נגמרת" – כך סיפרה מורה שהשתתפה בפיילוט של תוכנית "עוז לתמורה" בתחילת העשור. עכשיו התוכנית חזרה ובגדול – עם חתימת ההסכם החדש עם ארגון המורים. למרות ההצהרות על "היסטוריה" ומהפך במעמד המורה, התחושות מעורבות: לצד שבחים, ניכרים חששות מחוסר הוודאות ומהשינוי החד בדפוסים ובהרגלי העבודה. נראה שהמורים הצעירים ייהנו מהשינוי, לעומת הוותיקים שהיו מעדיפים להישאר בהסכמי השכר הקודמים.
מחקר עצמאי שערך בשנת 2003 מכון סאלד לבקשת משרד החינוך ובו נבחנו תוצאות הפיילוט – שלוש שנים בחמישה בתי ספר עם 4,300 תלמידים ו-440 מורים – הראה שיפור ניכר בהישגי התלמידים. אבל המורים התלוננו על עומסים כבדים ושחיקה קשה, דיווחו על עייפות ולחץ. "אתה עוזב את בית הספר ב-16:00 ואתה מחוסל", סיפרה מורה לחוקרים. "אחרי 16:00 אין עם מי לדבר. אחרי 21:00 אני כבר ישנה". מורה נוספת הוסיפה: "החיים קשים, יותר שעות בבית הספר, אבל יש תמורה לשהייה".
על פי הרפורמה, ייאלצו המורים לעבור מ-24 שעות עבודה בשבוע ל-40 שעות, תמורת תוספת של 42 אחוזים לשכרם. לכך יתווספו שלושה אחוזים בגין שחיקת השכר לאורך שנים, וכשישה אחוזים תוספת שמוענקת לכל המגזר הציבורי. המתנגדים לרפורמה מדגישים שהתמורה לשעת עבודה תקטן: העלייה בשעות ההוראה עומדת על 66 אחוזים, הרבה יותר מהתוספת לשכר. כמו כן, ישנה תוספת אישית של עד כ-30 אחוז לשכר, בגין ותק, תפקיד, תארים אקדמיים והשתלמויות. תוספת זו ניתנת ממילא ואינה חלק מהרפורמה.
| שנה | ללא הרפורמה | אחרי הרפורמה | תוספת |
| ראשונה | 2,967 ש"ח | 4,213 ש"ח | 42% |
| חמישית | 3,607 ש"ח | 5,111 ש"ח | 42% |
| 15 | 4,752 ש"ח | 6,747 ש"ח | 42% |
16 השעות הנוספות כוללות שש שעות הוראה פרטניות, בהן המורים יתגברו קבוצות קטנות של תלמידים. עשר שעות ייחשבו "שעות שהייה": חמש לטובת צרכי בית הספר (קבלת הורים, ישיבות והשתלמויות) וחמש "עבודת מורה" שיוקדשו לבדיקת מבחנים ועבודות. עד היום, השעות הללו לא חושבו במאזן השכר. שינוי משמעותי נוסף הוא תגמול בשכר בהתאם לפרמטרים - שטרם נקבעו - של מצוינות ותפוקה, ולא על-פי ותק בלבד. בארגון המורים הבהירו השבוע כי הכניסה לרפורמה תהיה וולונטרית, ומורה שלא ירצה לקחת בה חלק, יוכל להישאר בתנאי עבודתו הקודמים.
היקף הרפורמה, שנולדה עוד לפני 13 שנים והוקפאה, מוערך ב-2.5 מיליארד שקל. על פי המתווה, 50 בתי ספר ייכנסו לפיילוט בתחילת השנה הבאה. היתר יעברו שינוי הדרגתי במשך ארבע שנים. בכל שנה יתווספו למערכת השעות שעתיים וחצי ל"עבודת שהייה" ושעה וחצי ללימוד פרטני. התנאי להכללת בית ספר ברפורמה יהיה הסכמת 75 אחוזים מהמורים.
קריירה, לא עבודה נוחה
רפי מיארה, מנהל תיכון גדרה, שעמד בחוד החנית של הפיילוט הקודם, טוען שזו בשורה חשובה, ומציג את נתוני הזכאות לבגרות (בטבלה). לגבי שכר המורים, מיארה טוען שרובם גילו סיפוק רב מהתוספת המשמעותית, בעיקר הצעירים.
| אחוזי זכאות לבגרות | |
| לפני הפיילוט | 52 |
| בעקבות הפיילוט (שלוש שנים) | 68 |
| חזרה למצב הישן | 59 |
לדוגמה, מורה ששכרו טרם הפיילוט היה עשרת אלפים שקל תמורת 96 שעות חודשיות (104 שקל לשעת הוראה) יעלה ל-14 אלף שקל, אך הוא יידרש ל-160 שעות בחודש (רק 87.5 שקל לשעה). מיארה מסביר: "אלו שעות עבודה שאינן הוראה פרונטאלית בכיתות של 40 תלמידים, אלא לימוד בקבוצות קטנות שהוא מטבעו קל יותר. יתרת התשלום היא על 'שעות שהייה' שעד לרפורמה המורים עשו על חשבון זמנם הפרטי". מנגד, המחקר של מכון סאלד קבע ששיעורי התגבור דווקא אינטנסיביים יותר, כי המורה נדרש לרמה גבוהה של תשומת לב פרטנית.
המנהל מגדרה הוסיף כי הפיילוט הראה שהתלמידים נעזרים רק בכ-70 אחוזים מהמורים לטובת תגבור, בעיקר אלו המגישים לבגרויות, בעוד היתר נותרו לכאורה חסרי תעסוקה. "כדי שגם המורים לחינוך גופני או אומנויות יוכלו ליהנות מהתוספת לשעות הפרטניות,
ניצלנו את כישוריהם ופתחנו חוגים לילדים בשעות הצהריים בכדורגל, שחמט וציור. כך חסכנו מההורים להוציא מאות שקלים בחודש על פעילויות".
מנהל אחר טוען ש"ההשקעה הכספית נכבדה מאוד ועשויה להביא לשיפור ניכר בהישגים במבחנים הבינלאומיים". עם זאת, הוא העריך שהמורים יתקשו להתרגל לתנאי עבודה החדשים, ובתחילת הדרך תיאלץ המערכת להתמודד עם קשיים רבים. "סביר להניח שמורים רבים, בעיקר מורות, שהגיעו להוראה בשל התנאים הנוחים והזמן הפנוי, ינשרו. במקומם יגיע גל חדש של מורים שרואה את העבודה כקריירה ומשרה מלאה עם אפשרויות קידום - ולא עבודה מטעמי נוחות". אז אולי בכל זאת, יש סיכוי שהמורה ענת תהיה יורשת ראויה לזלדה של עמוס עוז. אבל מה יגידו עליה ילדי דור הפייסבוק ומה יעשו ההורים? זה כבר סיפור אחר.
לפנייה לכתב/ת 
