"תקציב החינוך ברשויות מבוססות - פי 2 מעניות"
מנכ"ל האוצר לשעבר, אבי בן בסט, מונה את הסיבות למשבר ברשויות: צמצום מענקי האיזון ושיטת הבחירות שגרמה לפיצול סיעתי המחייב ראשי עיר "לקנות" יריבים. התוצאה היא פערים עמוקים: רשויות מבוססות משקיעות בחינוך סכום זהה לתקציב משרד החינוך, ואילו עניות משקיעות עשירית מתקציב הממשלה
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר והפרופ' לכלכלה, אבי בן בסט, מאשים את ממשלות ישראל בדור האחרון בתרומה משמעותית למשבר ברשויות המקומיות. "חלק מהמשבר הוא בידי הממשלה עצמה שמגלגלת את הגירעון הלאומי על השלטון המקומי", אמר הבוקר (ד') בן בסט בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לדברי בן-בסט, ממשלות ישראל מאז שנת 2000 צמצמו משמעותית את גובה מענקי האיזון. מדובר בכסף שמעבירה הממשלה לרשויות המקומיות כדי לכסות את הפער בין הכנסות הרשויות ממסים להוצאות שלהן על שירותים לאזרח. "בשנות האטה כלכלית", הסביר בן-בסט, "הממשלה מצמצמת את התמיכה ברשויות המקומיות וכך מקטינה את הגירעון בתקציב שלה על ידי העמקה של הגירעון בתקציב הרשויות המקומיות".
לפני שבוע נמנעה ברגע האחרון שביתה כללית ברשויות המקומיות, לאחר שראש הממשלה ניאות להוסיף 850 מיליון שקל למענקי האיזון. "זה היה צעד נכון ונבון", אמר בן-בסט, "עדיף כמובן שהוא היה נעשה מראש ולא אחרי שהתקציב כבר נסגר, אבל זה כבר קשור לאופן ההתנהלות של הממשלה הזאת".
פרדוקס: תקציב הרווחה לעשירים גבוה יותר
הנזק המיידי והראשוני של היעדר התמיכה הממשלתית ברשויות המקומיות, הוא היווצרות פערים עמוקים וחמורים בין יישובים מבוססים כלכלית לישובים עניים. לדברי בן-בסט, ברשויות מקומיות מבוססות, ההשקעה בחינוך ממקורות מקומיים (תקציב הרשות, תשלומי הורים, תרומות) משתווה לסכום ההשקעה שמקורו בתקציב משרד החינוך. ברשויות עניות, לעומת זאת, התקציב המקומי הוא רק עשירית מהתקציב הממשלתי.
תחום נוסף שבו מתרחב הפער בין הרשויות, באופן של ניתן להגדיר אותו אלא כפרדוקסלי, הוא תחום הסיעוד והרווחה. "מדהים לראות כיצד תקציב הרווחה, המשמש לתמיכה בחלשים, עולה ככל שברשות המקומית גרים אנשים עשירים יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שמשרד הרווחה מתנה את הענקת הסיוע הממשלתי בכך שהרשות תעמיד חלק מהסכום בעצמה.
המשרד נותן 75% והרשות עצמה 25%. יש רשויות שמצויות בקשיים כלכליים גדולים כל כך, שהן אומרות למשרד הרווחה 'תודה, אבל אנחנו נוותר על הכסף כי אין לנו מאיפה להביא את ה-25%'. או אז מעביר משרד הרווחה את הכסף לרשות שכן יכולה לעמוד בחלק שלה - הרשות העשירה".
בשנת בחירות ההוצאות ברשויות עולות בחדות
בן-בסט מבסס את דבריו על נתונים שאסף עם עמיתו למחקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מומי דהן. שני החוקרים סבורים כי הרשויות המקומיות בישראל מצויות במשבר שהחל בשנת 2000, עם תחילת הקיצוץ במענקי האיזון, אך שורשיו של משבר מצויים בתהליכים מוקדמים יותר.
"משנת 1978 מצביעים לרשויות המקומיות בשני פתקים", מסביר בן-בסט, "פתק אחד לסיעה ואחד לראש המועצה. התוצאה היא פיצול פוליטי חריף בשלטון המקומי שבעקבותיו עלה בשלוש השנים אחרונות מספר הסיעות הממוצע מ-7 ל-10. יש רשויות שבהן ספרנו לא פחות מ-30 סיעות".
במחקריהם, גילו דהן ובן-בסט כי קיים מתאם ברור בין גובה הגירעונות ברשות מקומית מסוימת לבין גודל הסיעה של העומד בראשה - ככל שהמחנה הפוליטי של ראש המועצה קטן יותר, כך גדל הגירעון. "ההסבר פשוט", טוען בן-בסט, "ראש המועצה צריך לקנות את יריביו הפוליטיים". בנוסף, נמצא שבשנת בחירות, עולה ההוצאה של הרשויות המקומיות בשיעור חד. בן בסט קורא לשנות את שיטת הבחירות ברשויות המקומיות, כך שראש המועצה ייבחר על ידי המועצה ומספר הסיעות ייקטן.
הסבר נוסף למשבר בשלטון המקומי הוא חוסר היעילות בגביית ארנונה. "מדובר בכשל של ממש, הרשויות בישראל גובות בממוצע נמוך מאוד ומי שלא גובה מסים, לא יכול לספק שירותים". על פי הנתונים שהציג בן-בסט, שיעור גביית הארנונה בישראל נע בין 30% ל-90% ללא כל התאמה בין המצב הכלכלי של תושבי הרשות המקומית לבין שיעור הגבייה - יש רשויות עשירות שלא מצליחות לגבות מסים ורשויות עניות שמצליחות.
לדברי בן-בסט, ממשלת ישראל דווקא הגיבה במהירות וביעילות למשבר שהתפתח בשלטון המקומי בראשית העשור הקודם. "משנת 2004 ניתן לראות שהממשלה מתערבת בנשעה ברשויות והיא באמת הצליחה לבלום את מגמת ההדרדרות. ההתערבות הזאת העניקה לרשויות המקומיות יותר יעילות אך יעילות זו באה על חשבון הייצוגיות כשרשויות רבות איבדו את יכלתן לפעול באופן חופשי".
בן בסט ממליץ לממשלת ישראל לאמץ את מסקנות ועדת גדיש, הקוראות להעלות את גובה מענקי האיזון לרמה הגבוהה ב-20% משיעורם כיום. "בישראל אוהבים להקים ועדות ואז להתעלם ממה שהן אומרות".
בנוסף הוא ממליץ על הגדלת סמכותם של החשבים המלווים שמונו לרשויות המצויות בגירעון כבד במיוחד, ועל הנמכת הרף למינוי חשב מלווה. "רשויות שמונה להן חשב מלווה מטעם הממשלה, הפסיקו להוציא כסף שאין להן", הוא טוען.
לפנייה לכתב/ת 
