הצעה לטיול: עלו על הכביש - וסעו עכשיו ללכיש
אזור השפלה מכיל אפשרויות טיול מגוונות, ואחת המעניינות שבהן היא תל לכיש, היכן שההיסטוריה מתמזגת בטבע, השטחים החקלאיים יוצרים מרבד של צבעים וכל ענב מלמיליאן
"במשטח הזרוע להקות כנף
אל התל תצפרנה,
וחופזות ביעף
אל אדמות לכיש"
(מתוך "אל אדמות לכיש", מילים: עמנואל זמיר)
כשאומרים "שפלה", אני בדרך כלל נזכר שזהו אחד האזורים שמדברים עליהם בתחזית מזג האוויר בטלוויזיה. "בשפלה יהיה נוח עם 21 מעלות", יאמר החזאי ואין לי שום אסוסיאציה נוספת לגבי האזור. אבל השפלה, שקיבלה את שמה מיושבי ההר שראו את האזור כנמוך לעומת, היא בעצם אחד האזורים היפים לטיול בארץ, עם מרבדים של שטחים חקלאיים, היסטוריה, וכמובן, ענבים.
- רוצים לדבר על זה? כנסו לעמוד ynet בפייסבוק
אזור השפלה, שנפרס מנחל קנה שבשומרון ועד בקעת באר שבע בדרום, מוזכר פעמים אחדות בתנ"ך, ביניהן בספר יהושע פרק י"א/16 עם כיבושו של יהושע את הארץ: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת... וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל הר וּשְׁפֵלָתֹה". בימי חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס) נקרא האזור גם "אדומיה" - אזור משכנם של האדוֹמים, ואילו הורדוס הוריש את האזור, ביחד עם יהודה ושומרון, לבנו ארכלאוס. בתקופה ההליניסטית התיישבו בשפלה גם אנשי צור וצידון, הידועים כצידונים או הפיניקים.
בלכיש הומצאה הלוחמה הפסיכולוגית?!
בשפלה אתרים ההיסטוריים רבים, אבל האתר שמחייב כל חובב תצפיות ונוף לביקור, הוא תל לכיש המתנשא לגובה של 253 מ' מעל פני האדמה. זהו אחד התלים הגדולים בארץ (124 דונם בבסיסו, 75 דונם בחלקו העליון) שהאדם התיישב בו כבר באלף הרביעי לפני הספירה, ואילו בתקופה הכנענית התיכונה (1,550-2,000 לפנה"ס) התקיימה בו עיר מהחשובות בארץ, שנהרסה על ידי יהושע בן-נון במאה ה-12 לפנה"ס (יהושע י'/29)..
רבים ולא טובים חשקו בתל המיוחד, ביניהם המלך המצרי שישק, שמנצל את הפילוג ואת חולשתה של ממלכת ירושלים המאוחדת ועולה על ערי יהודה וכובש את לכיש. אז מחליט רחבעם המלך לבצר את לכיש ושאר ערים ישראליות, פן תיפול שנית למצרים.
אולם הביצור לא עזר מי יודע מה, וסנחריב, מלך אשור, תפס את העיר במסגרת כיבושיו את ערי יהודה ב-701 לפנה"ס (בספר מלכים ב' פרק י"ח). יש הטוענים כי האשורים בעצם הם אלו שהמציאו את הלוחמה הפסיכולוגית, כיוון ששיפדו את ראשו של מי שנכנע ויצא מן העיר המבוצרת, ומיד הראו ללוחמים על החומות בשביל לשבור את רוחם.
כל חובב תצפיות ונוף חייב לבקר. תל לכיש
שביל הכניסה אל התל. אחד הגדולים בארץ
עם סיום הכיבוש, לכיש מיושבת שוב אבל נהרסת בעקבות מסעו של נבוכדנצר ב-587 לפנה"ס, וחורבנה של ירושלים ומלכות יהודה. בחפירות שהתקיימו במקום נתגלו ממצאים רבים מהמלחמה הבבלית, ביניהם 21 אוסטרקונים (חרסים
ועליהם כיתוב), כשעל אחד מהם נכתב: "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה", כלומר המשואות מהעיר הסמוכה, עזקה (17 ק"מ מלכיש) דעכו, ועל כן תושבי לכיש לא קיבלו את האזהרה על בואו של נבוכדנצר וכל שנותר להם הוא להתבצר בעמדותיהם.
עוד נחשף בתל, ארמון מלוכה ששימש כנראה את מלכי יהודה במסעותיהם באזור, שלאחר מכן, בתקופה הפרסית (586- 332 לפנה"ס), נבנה עליו מבנה אחר.
כל ענב מלמיליאן
אי אפשר לומר "לכיש" מבלי שאיזה ענב מתקתק חודר למוח. המקום הוא גן עדן לגידול ענבים, וכבר בכתבי "אל-עמרנה" (אוסף מכתבי ארכיון מהמאה ה-14 לפנה"ס שהתגלו באל-עמרנה במצרים) נזכרת לכיש כספקית של סחורות ויצרנית של מוצרי מזון. אפילו סנחריב האשורי שכבש אותה באכזריות, תיאר בתבליט שהוצב בחדרו בעיר נינווה (וכיום במוזיאון הבריטי בלונדון) את כיבוש לכיש ואת גפני האזור.
המושב לכיש, זה הסמוך לתל, קם על רגליו ראשית כהיאחזות נח"ל ב-1955, ורק לאחר מכן הפך מושב. אזור השפלה, שבו אדמות סחף שטובות לגידולים ותנאי אקלים טובים, הפכו את קרקעות לכיש והסביבה לאידיאליות לגידול ענבים, מה שהוליד לנו מאוחר יותר את המותג "ענבי לכיש". אח, מתוק בפה.
הכביש שמוליך למושב לכיש. התמחות בענבים
פרט לגידולי ענבים ושאר יבול חקלאי, אזור לכיש בולט בכמה מן הדרכים העתיקות והחשובות שעוברות בו, למשל דרך רומית לעיר הקדומה מראשה או לירושלים - דרכים שמוכתבות על פי נתיב הנחלים שעוברים כאן, כמו נחל לכיש, כמובן.
למטיילים באזור בימים של אחרי הגשם, צפויה חוויה נופית של שטחי חקלאות המרכיבים מרבד צבעים, אוויר נקי ושקט שאפשר רק להתגעגע אליו. וגם אם קצת גשם ורטוב, אל תאמרו "איזה ביש" - סעו עוד היום ללכיש!.
דרכי מטיילים בחבל לכיש. האוטובוס של קורס מורי דרך "חלמונית" בחנייה
- לכל הסיורים במדור "מסביב לישראל ב-80 יום"
- בפעם הבאה: בית גוברין