פספס את התחנה - הרכבת תפצה ב-1,200 שקל
נוסע טען שהדלתות נסגרו מהר מדי כשהרכבת עצרה בתחנה והוא לא הספיק לרדת בתחנה המתאימה. הרכבת טענה שהוא התעכב עם המזוודות אבל ביהמ"ש האמין לנוסע
בני זוג חזרו ארצה מטיול בן 20 יום בסין ולאחר שנחתו בנתב"ג לפנות בוקר, עלו על רכבת מתחנת נתב"ג לבנימינה. לטענתם, בהגיעם למחוז חפצם, ביקשו לרדת מהרכבת, ומאחר שנשאו עימם מזוודות ותיקים, הם ירדו לרציף עם חלק מהציוד, ואילו התובע שב לקרון שנית כדי לפרוק את יתר הציוד, אך אז נסגרו עליו דלתות הקרון והאישה נותרה לבדה על הרציף.
לטענתם, נוסעים שהיו במקום החלו לצעוק, אך ללא הועיל והרכבת המשיכה בנסיעתה צפונה, עד שבסופו של דבר מצא עצמו הבעל בתחנת הרכבת של חוף הכרמל ונאלץ לחזור לתחנה בבנימינה, שם חיכתה לו התובעת כשהיא בוכה.
בתביעה שהגישו לבית-המשפט לתביעות קטנות בחדרה, דרשו בני הזוג פיצוי של 32,000 שקל בגין האירוע. בבית המשפט העידו בני הזוג עצמם וכן נוסעת שנסעה באותו קרון, אשר העידה כי בין פתיחת הדלתות לסגירתן, חלפה פחות מדקה.
הרכבת טענה, כי בתור מערכת הסעה עממית, הרכבת אינה יכולה להתאים עצמה לצרכיו של כל נוסע ונוסע, וכי מערכת הבקרה האוטומטית המותקנת ברכבת מונעת מהדלתות להינעל כאשר נמצא נוסע ביניהן. לטענתה, עם כניסת הרכבת לתחנה בבנימינה, עצר נהג הרכבת, הנוסעים פתחו את הדלתות באמצעות כפתור המצוי בקידמת הדלת ופקח הרכבת ירד לרציף וליווה את תהליך הירידה והעליה של הנוסעים, ורק לאחר שוידא שאין עוד נוסעים בפתח הקרונות, נסגרו הדלתות.
הרכבת הוסיפה, כי התובעים לא נערכו לירידתם מהרכבת עם כבודתם בפרק הזמן שיועד לכך. מטעם הרכבת העיד פקח הרכבת, אשר הודה שהיה ביכולתו לעכב את המשך הנסיעה לו היה מבחין במשהו חריג, אך לטענתו, הוא לא הבחין בדבר.
כבר היו דברים מעולם
השופט אהוד קפלן קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, לאחר שקבע כי הוא מאמין לתובעים כי פרק הזמן שחלף בין פתיחת הדלתות לבין סגירתן היה קצר מדי."לא מדובר במקרה שמעולם לא התרחשו כמוהו, כבר היו דברים מעולם ומידי פעם ניתנים בבתי המשפט פסקי דין על מקרים דומים" כתב השופט, אך פסק כי הסכום שדרשו התובעים הוא מוגזם לאין ערוך.
לפיכך, נקבע, כי בנסיבות המקרה, תשלם הרכבת לתובעים פיצוי של 1,200 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
