ששינסקי: המימון של פרויקט תמר לא ייפגע
יושב ראש הוועדה לבחינת מיסוי הגז והנפט אמר בכנס בהרצליה כי "כשהתחלנו לעבוד בדקנו שאנחנו על קרקע מוצקה מבחינה משפטית, שכל שינוי שאנחנו מכניסים כיוון שהוא לא חל על הכנסות עבר, אינו רטרואקטיבי, אלא על הכנסות עתידיות". הוא הדגיש כי למדינה יש זכות לשנות את המדיניות בכל עת
"היו שאמרו כי הלכנו רחוק מדי לקראת היזמים, אבל לנו היה חשוב לעמוד על קרקע מוצקה", כך אמר היום (ג') פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לבחינת מדיניות המיסוי בענף הגז והנפט.
ששינסקי, שדיבר בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה, התייחס בעיקר לטענות היזמים המפתחים את מאגרי הגז, יצחק תשובה וקובי מימון, כי מסקנות הוועדה פוגעות ביכולתם לפתח את מאגר הגז "תמר", שאמור להפיק גז עד 2013 ולספק את תצרוכת החשמל של ישראל. הוא סתר את טענת היזמים, לפיה הפגיעה בתזרים המזומנים שלהם תקשה על קבלת מימון מהבנקים לפיתוח המאגרים.
"במידה רבה הדיונים שלנו התרכזו בתמר, שיפותח וייצר ב-25 השנים הבאות", אמר ששינסקי. "טענו נגדנו שהלכנו רחוק מדי לקראתם אבל היה חשוב לנו לדעת שאנחנו על קרקע מוצקה ושיכולות המימון של המפתחים לא נפגעות. הלכנו לבנקים והתייעצנו. על פי המסקנות עד השנה העשירית (2020) אין פגיעה בתזרים של המאגר. כל טענה שיש כאן פגיעה ביכולת המימון של פרויקט תמר אין לה בסיס - יחס הכיסוי של הפרויקט הוא 100%.
"ההוצאות על תמר הן בסדר גודל של 250 מיליון דולר. אבל עיקר הסכום יוצא על הקמה. הסיכון נמצא בשלבי החיפוש וזה הכסף הקטן, לא שאני מזלזל בו", אמר ששינסקי.
הוא גם יצא נגד הטענות כי מדובר בהחלה רטרואקטיבית של שינויים במדיניות המיסוי ואמר. "אני מציע לכולם לקרוא את חוות הדעת המשפטיות, בדקנו את עצמנו מההתחלה שאנחנו על קרקע משפטית מוצקה - שלמדינה יש זכות לשנות את שיטת המיסוי. השימוש במילה רטרואקטיבי הוא מוטעה. כל שינוי במיסוי הוא רטרואקטיבי. 28 מדינות בעולם נקטו במדיניות דומה וניסו לקרוא למדיניות רטרואקטיביות".
ששינסקי הדגיש: "כל שינוי שאנחנו מכניסים כיוון שהוא לא חל על הכנסות עבר, אינו רטרואקטיבי, אלא על הכנסות עתידיות", אך הוסיף: "ייתכן שהעניין יגיע לבג"ץ".
לדברי ששינסקי, כשנחקק החוק ב-1952, עמד חלקה של המדינה בהכנסות על 58%, כי מס חברות עמד על שיעור של 50%. כיום, משירד מס החברות לרמה של 25% - עומד שיעור ההכנסות של המדינה מאוצרות הטבע על 30% בלבד". בשל מתווה הפחתות המס שקבע משרד האוצר, צופה ששינסקי שאם לא יתקבלו מסקנותיה של הוועדה, יירד חלקה של המדינה ל-25% בשנת 2016. "זה מצב לא מידתי, למדינה יש בהחלט הצדקה, חובה למעשה לבחון את העניין", אמר.
"כשהפחיתו את מס החברות זה גם היה 'רטרואקטיבי'. כי הוא חל גם על מאגרים שנתגלו לפני ההפחתה", אמר ששינסקי, "אז, כמובן, אף אחד לא התלונן". ששינסקי טען עוד כי בעוד שפוטנציאל הגז בישראל גבוה מזה שברוב מדינות ה-OECD, שיעור התמלוגים למדינה הוא הנמוך ביותר. "ממוצע ה-OECD הוא 60%", אמר.
בפועל, טוען ששינסקי, במשך שנים זכו מפיקי ומחפשי הגז בהטבות מס כה רבות, ששיעור ההוצאות המוכרות לצורכי מס עלה על שיעור ההכנסות שניתן למסות. "הייתה פרשנות ליברלית למדי של ההוצאות שעבורן ניתן לקבל ניכוי ממס ובפועל המיסוי חל לא על הכנסות, כי אם על רווחים. חברה שעסקה בניצול משאבי טבע לא שילמה אחוז מס גבוה יותר מחברה רגילה. כלומר, הציבור לא קיבל תמלוגים עבור השימוש במשאב כלל".
"היו ניסיונות בעבר לשנות את החוק", הוסיף ששינסקי, "הניסיון הזה נגזר דינו באיבחה אחת כאשר הוא הגיע לוועדת הכלכלה. מהי מטרת המערכת? הבטחת המשך פיתוח משק הגז והנפט, ובד בבד מתן תועלת לציבור".
לדבריו, "נובל אנרג'י ציפתה ל-105 BCM של גז בקידוח תמר ובפועל נתגלו 250 BCM. עשינו חישוב בוועדה ומסתבר שאם הכל היה מתקיים כמו שהם חזו - בלי ועדת ששינסקי אבל עם 105 BCM - הם היו מרוויחים פחות. אז לא תמיד זה רע כשהתחזיות שלך לא מתקיימות".
בכנס משתתפים עוד: ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, פרופ' יוג'ין קנדל, שידבר על "גילוי משאבי הטבע בהיבטים של המדיניות הכלכלית"; מנכ"ל חברת דלק, גדעון תדמור, שיישא דברים בנושא "עצמאות באנרגיה כחול לבן לאור מסקנות ועדת ששינסקי"; וכן יו"ר ועד הפעולה האזרחי של הפורום להעלאת תמלוגי הגז, הרב מיכאל מלכיאור, שידבר על "השפעות דו"ח ועדת ששינסקי בהיבט הציבורי והמוסרי".
הכנס מתקיים על רקע סבב פגישות בהם פותח היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם שר האוצר יובל שטייני, חברי ועדת ששינסקי והיזמים, לפני שיגיע להכרעה בעניין.
לפנייה לכתב/ת 
