נוכלים עם גלימה – כשעורכי דין הופכים לעבריינים

המקרה האחרון בו הורשעה עורכת דין ירדנה נילמן בגניבת כספי חסויים, חולי נפש ומוגבלים בהיותה אפוטרופוסית, אינו מקרה בודד. למרבה הצער, פרשה זו מצטרפת לשורה ארוכה של מקרים בהם עורכי דין נחשדו והורשעו במעילה בכספים שעליהם הם היו מופקדים. שיטות המרמה רבות ומגוונות, ובכולן עובר קו מחבר אחד - מעילה גסה ובוטה באמון וניצול ציני של הלקוח כדי למעול בכספים.

מעילות בעסקאות נדל"ן

שיטת המעילה הראשונה והנפוצה ביותר על ידי עורכי הדין סוררים, היא מעילה בכספי נאמנות. בעסקאות נדל"ן רבות הלקוח מוסר לעו"ד סכומי כסף לצורך ביצוע העסקה. לשם כך, נפתח חשבון נאמנות בו מופקדים הכספים. על אף זאת, היו לא מעט מקרים בהם עורכי דין מעלו באמון שניתן בהם והורשעו בגניבת כספים שהופקדו אצלם בנאמנות.

המקרה המתוקשר האחרון היה בעניינו של ‎‎עו"ד אהוד גנות, שהואשם בגניבת כ-8.4 מיליון שקל מלקוחותיו והורשע בעבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף. העו"ד פעל במשך שנים באופן שיטתי ועקבי, כאשר לקח מלקוחותיו סכומי כסף גדולים, אותם היה אמור להעביר לחשבונות נאמנות, אך במקום זאת העבירם לחשבונותיו הפרטיים כשהוא נוהג בכספים כבשלו.

בלא מעט מקרים, הודו בחקירתם עורכי הדין שמעלו בכספי הנאמנות, כי לא התכוונו להעלים את הכסף, אלא להלוותו ולהחזירו לחשבון הנאמנות לאחר שמצבו הכלכלי של העו"ד יתייצב. אולם, המציאות מלמדת, כי חובות מטבעם, קל וחומר אם מדובר על שוק אפור, רק הולכים ותופחים, והסחרור אליו נכנס עורך הדין מושך אותו ואת הכסף למצולות.

כך למשל קרה בפרשה של עורכת הדין לשעבר דליה הורביץ, שהודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ומשיכת שיק ללא כיסוי, לאחר שגנבה כמיליון שקל מלקוחותיה, שהופקדו בידיה בנאמנות, אך בפועל השתמשה בהם לכיסוי חובותיה.

עו"ד זייף מסמכים וגנב מיליונים

במקרה אחר, עו"ד רוני שוורץ שהורשע בהונאה בסכום מצטבר של 14 מיליון שקל, לאחר שמכר קרקעות שאינן בבעלותו וגרף את תמורתן לכיסו. הוא נהג לאתר קרקעות שנמצאות בבעלותם של תושבי חוץ ולהתחקות אחר מסמכי הבעלות המקוריים שלהן. לאחר איתורן, נהג לזייף מסמכים כגון צוואות, תצהירים וייפויי כוח, ובאמצעותם להעביר את הקרקעות מבעליהן החוקיים לידי צדדים שלישיים.

איך לא להיעקץ

על מנת להקטין את האפשרות כי עורך הדין יעקוץ את הלקוח שמפקיד בידיו כספים בנאמנות, יש לנקוט בשורה של אמצעי זהירות. עו"ד דוד בסון, מומחה לדיני תכנון, מקרקעין ובנייה ושותף במשרד עוה"ד הרטבי, בורנשטיין בסון ושות' מסביר כי על הציבור לזכור, שעורך הדין אינו בנקאי ולפיכך, ככל שיש צורך להפקיד בידי עורך הדין סכומי כסף, יש לעשות זאת תוך שימוש מושכל במנגנון חשבון הנאמנות.

לדבריו, מוטב להתעניין על בסיס שבועי בנעשה בחשבון. אל תמתינו שעורך הדין יידע אתכם, מדגיש בסון. תהיו אקטיביים, בקשו לקבל אסמכתאות המעידות על מצב החשבון, ודרשו לקבל הסבר בכתב על כל שינוי שחל בחשבון. כמו כן, אסור להתפתות ולתת את האמון ולהפקיד את עתיד הנכסים בידי עורך הדין, בלא שנערך אודותיו בירור מקיף ומעמיק.

מומלץ תמיד לבדוק במנועי החיפוש השונים מידע על פועלו, ניסיונו, היקף מעורבותו בעסקאות נדל"ן וכו'. בנוסף, מציין עו"ד דוד בסון, כי בחירת עורך דין שנתפס "כבולדוג, נחש ורמאי רציני", גם היא טעות קריטית. אם הוא רימה אחרים "ותפר" עסקאות מפוקפקות, גדולים הסיכויים כי הוא "יתפור" גם אותך.

מעבר לכך, מומלץ להקפיד, כי בכל אימת שנפתח חשבון נאמנות ע"י עורך הדין, הלקוח יידע את פקיד הבנק בכתב כי הוא הוא הנהנה בחשבון, וידרוש ממנו כי ידווח לו באופן מיידי על כל הוצאת ומשיכת כספים מהחשבון. לרשות הלקוח עומדת אף האפשרות לקבוע הוראה שתחול על הבנק, על פיה, לא יתאפשר למשוך כסף מהחשבון, ללא חתימתו.

עו"ד בסון מדגיש כי היכולת של עו"ד שעובד לבד להונות, גדולה יותר מאשר במצב בו מדובר על משרד הכולל מספר שותפים, המהווים עין בוחנת. לפיכך, הפקדת השליטה על חשבון הנאמנות בידי שני שותפים מאותו המשרד, עשויה בהחלט להקטין את האפשרות לקרות מעילה.

מי יפקח על האפוטרופוס?

למקרה האחרון של עו"ד ירדנה נילמן שהונתה את הגורמים שהיו תחת טיפולה כאפוטרופוסית, קדמו מקרים נוספים בהם אפוטרופסים מעלו באמון שניתן להם. חוקרי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרה, ביחד עם מפקחי האפוטרופוס הכללי, פשטו בשנת 2009 על משרדי תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות" וחברה נוספת אשר סיפקה, על פי החשד, שירותים שונים לאפוטרופא (חברה מנהלת של נכסי חסויים) כנגד תשלום מופקע מחשבונות החסויים.

עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה ויו"ר תחום דיני משפחה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, אומר, שאם לא יחול שינוי בתקצוב משרדו של האפוטרופוס הכללי, הרי שלא מן הנמנע, כי מקרים כאלו יחזרו על עצמם, שכן, לגורם שכספיו מנוהלים על ידי האפוטרופוס, אין כלים ויכולת לבקר את התנהלותו, וכל האחריות מוטלת על משרד האפוטרופוס הכללי שנמצא היום במצוקת כח אדם חריפה.

תפקידו של האפוטרופוס, הוא לנהל על פי מיטב הבנתו ושיקול דעתו ובכפוף לפיקוח והנחיות של האפוטרופוס הכללי והנחיות בית המשפט, את מערך כספיו של החסוי – גורם שנקבע לגביו כי אינו יכול לדאוג לצרכיו היום-יומיים. אולם בפועל, מסביר עו"ד דליהו, אין למשרד די תקנים וחוקרים כדי לבצע את עבודת הבקרה כראוי. על המדינה לתקצב באופן הולם את המשרד, כך שיתאפשר להעסיק מספר חוקרים ולרכוש אמצעי בקרה מתקדמים.

כונס הנכסים מועל באמון

ישנם סוגים שונים של כונסי נכסים. הסוג הנפוץ ביותר הוא עו"ד אשר מתמנה על ידי בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל כדי שיתפוס וישתלט על נכס השייך לאדם אחר, כאשר אותו אדם אחר חייב כספים לגורם כלשהוא. כמו כל גורם בעל תפקיד שממונה על ידי בית המשפט, גם כונס הנכסים מחויב לפעול בתום לב על מנת למכור את הנכס, לפרוע את החוב ולהעביר את הכסף לנושה וככל שנותרה יתרה, להעביר את יתרתה לחייב.

למרבה הצער, המציאות מלמדת, כי קרו כבר מקרים בהם כונסי הנכסים בגדו באמון שניתן להם על ידי בית המשפט או ההוצאה לפועל, ובמקום להעביר את הכסף לנושה – בעל החוב, הם העבירו אותו לכיסם. כך למשל, מציין עו"ד אהד בתרון, מומחה בדיני כינוסים, פירוקים ופשיטות רגל ושותף במשרד עוה"ד בתרון, בר-טוב, את המקרה של עו"ד יונתן מילר.

מילר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה בידי מורשה, לאחר שמונה לכונס נכסים של נושים רבים, לרבות חברת מיסטר מאני, העוסקת בהלוואות חוץ בנקאיות, וטיפל במכירת נכסי חייבים ששועבדו לחברה. במסגרת תפקידו גנב עו"ד מילר את הכספים שקיבל תמורת נכסי הנדל"ן שמכר, והעבירם לכיסו.

לדברי עו"ד בתרון, כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים אמון על בקרת פועלם של מפרקים (של חברות או עמותות) ושל נאמנים בפשיטת רגל, ולרוב מחזיק את הכספים המצטברים בקופות הפירוקים ופשיטות הרגל אצלו, שיטה אשר ניתן ליישם גם במקרה של מינוי כונס נכסים, שכן שיטה זו מוכיחה את עצמה כאפקטיבית, ויכולה להקטין את האפשרות לקרות מעילה מצדו.

לצורך כך, טוען בתרון, חובה לתקצב בהתאם את כונס הנכסים, ולהגדיל את תקני כוח האדם שפועלים במשרדו, אשר עובדים גם כך, תחת עומס כבד - בפרט לאור הכמות העצומה של תיקי פשיטת הרגל בעשור האחרון.

לחלופין, ניתן ליצור מנגנון בו התשלומים שמועברים על ידי החייבים, יועברו באופן ישיר לגוף חדש ספציפי שיוקם לצורך כך, ולא לעורכי הדין שמונו לכונסי הנכסים, אך גם פתרון זה, מסכם בתרון, מצריך תקצוב נוסף.

דרך נוספת אותה מציע עורך הדין היא להיעזר במערכת הבנקאית, באופן שכונסי נכסים יידרשו לפתוח חשבונות מיוחדים אשר העברה או הוצאה של כספים מהם, בפרט בסכומים גדולים, תעשה אך ורק כנגד הצגת החלטות שיפוטיות או דרישות תשלום של רשויות.

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות