בגדים ובוגדים - האמת היא עירומה
חשבתם שרק מי שגונב כסף מבצע מעילה? חישבו שנית. מתברר שגם עבודה זרה, ובעצם כל עבירה על מצוות ה' - היא מעילה. אז מה הקשר בין מעילה למעיל שלובשים ואיך זה מתחבר לעירום? בלשנות כלכלית
בתחילת החודש גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב 7.5 שנות מאסר על עורכת הדיו ירדנה נילמן, שהורשעה כי גנבה כשבעה מיליון שקל מחוסים והשתמשה בחלק מהכספים לצורכיה האישיים. נילמן איננה כוכב בודד בתחום: בכותרות העיתונים מתפרסמת לפחות פעם בשבוע כותרת העוסקת במעילה של אנשי מקצוע אשר במסגרת תפקידם מתגלגלים לידיהם סכומים גדולים שלא שייכים להם, והם "מתפתים" ולוקחים קצת לכיסם.
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet
השורש מ-ע-ל מופיע לראשונה בספר ויקרא: נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל, וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' (ויקרא ה:טו). כלומר מעילה, במקור, היא הפקת תועלת אישית מקדשי ה'. גם מסכת מעילה במשנה דנה בעבירות של הנאה מהקדש.
המשמעות המורחבת, כבר בתורה, מתייחסת גם למעילה שבין אדם לחברו, כאשר הפקת התועלת מקדשי ה' היא הפקת תועלת מנשיאת שמו בשבועת שקר: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה; וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן, אוֹ-בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל, אוֹ, עָשַׁק אֶת-עֲמִיתוֹ. אוֹ-מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ, וְנִשְׁבַּע עַל-שָׁקֶר; עַל-אַחַת, מִכֹּל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה הָאָדָם--לַחֲטֹא בָהֵנָּה... אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר-יִשָּׁבַע עָלָיו, לַשֶּׁקֶר(ויקרא ה:כא-כב, כד).
בעיקרון, גם עבודה זרה, ובעצם כל עבירה על מצוות ה', היא מעילה. וגם נישואין לנשים נוכריות ובגידה בבעל. השורש לבגוד מוזכר גם הוא בתנ"ך, למשל מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ כָּל-בֹּגְדֵי בָגֶד (ירמיהו יב:א) – בשאלה הנצחית מדוע רשע וטוב לו, מדוע דווקא הבוגדים יכולים להיות שלווים.
הבגד הוא כיסוי - מפני האמת
הקשר בין בגידה למעילה לבין בגד ומעיל מוכר היטב. זה אולי נשמע כמו אטימולוגיה עממית – כלומר פרשנות בלשנית של העם – אבל במקרה זה גם רבים מהבלשנים מסכימים שבשני המקרים מדובר בכיסוי והסתרה. הבגד, או המעיל, מכסים את עירומו של אדם, ואילו האדם הערמומי מכסה את האמת העירומה כשהוא בוגד ומועל. בכלל, הצורך שלנו בבגדים – בכיסוי – נוצר כתוצאה מהחטא הראשון. לפניו לא ידע האדם כי הוא עירום.
אראל סג"ל מסביר את ההבדל בין בגידה ומעילה במובנן המקראי, להבדל בין בגד ומעיל: בגד הוא כסותו של האדם הפשוט, ואילו המעיל בתורה הוא אחד מבגדי הכהונה. מכאן שבגידה היא בין אדם לחברו, ומעילה היא בין אדם לאלוהיו.
ייתכן שהשורש מ-ע-ל הוא שורש תנייני, כלומר מַעַל – שם הפעולה התנ"כי המקביל ל"מעילה" של ימינו, נגזר מ-מִמַּעַל – מלמעלה. כשמכסים, שמים משהו מֵעַל משהו אחר. הקשר בין מעיל ומעילה ובין בגד ובגידה, גירה את הפרשנים בכל הזמנים, והם מצאו קשרים גם בין בד – שממנו תופרים כיסויים – וסיפורי בדים, שהם סיפורים בְּדוּיים.
מקורה של המילה "בד" כשם החומר אינו ברור, אך ייתכן שהוא קשור לשורש ב-ד-ד, שממנו אנו מכירים את בדי העץ – הענפים, שהם חלקים בודדים מהעץ, את תואר הפועל לְבַד, וכמובן את הבדידות.
מה בין לבוש לבין בושה?
קשר נוסף הוא בין עירום ועורמה. יש הגוזרים את המילה עירום משורש ע-ר-מ, אך השיוך המקובל יותר הוא לשורש ע-ר-ה, שאנו מכירים אותו מהצירוף "עירום ועריה", מגילוי עריות ומהמילה ערווה. גם אם אין קשר אטימולוגי בין השניים, הסופר המקראי שם לב לדמיון בין השורשים והצמיד אותם בסיפור הגירוש מגן העדן.הפרשנים מצאו קשר גם בין לבוש לבין בושה ומבושים, אך כאן מדובר בשני שורשים שונים לחלוטין – ב-ו-ש, והשורש ל-ב-ש. ה-ש' בשני השורשים האלה באה משני מקורות שמיים שונים: השורש ב-ו-ש, שממנו נגזרים הבושה והמבושים, מקביל לשורש הארמי ב-ה-ת, ולשורש הערבי ב-ה-ת' (بهث), כלומר ה-ש' בשורש הזה באה מפונמה שמית שנשמעה במקור כ-th. פונמה זו קיימת גם במילים שלוש – תלת, ו-שור – תורא.
השורש ל-ב-ש מקביל לשורש הארמי ל-ב-ש ולשורש הערבי ל-ב-ס (لبس). השורש הערבי משמש – הפלא ופלא – גם לכיסוי הגוף – ללבוש בגדים (لـَبـِسَِ – לַבִּסַ – הוא לבש), וגם לזיוף, רמייה וחיפוי על האמת (لـَبـَسَ – לַבַּסַ). הקשר בין כיסוי הגוף לבין כיסוי האמת הוא אוניברסלי: גם "האמת העירומה" הוא תרגום שאילה של the naked truth. והוא ממשיך גם בימינו עם מטאפורות כמו "לְחַפּוֹת על" במובן של להסתיר את האמת (בנוסף לחיפוי שַׁיִש, שמכסה משטח בשיש), וכסת"ח, שגם הוא כרוך לעיתים בשקר.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו