אקדח וטונה מקופסה: חיי דיפלומט ב'ארץ קשה'
המחירים גבוהים מאוד אז הוא חוסך באוכל, נאלץ לאבטח את עצמו ומסתדר ללא אינטרנט. נציג רשמי במדינה המוגדרת "קשת שירות" סיפר ל-ynet: "מקבילים שלי ממדינות אחרות מרוויחים לפחות פי 2. אני מתבייש"
לא קל להיות דיפלומט צעיר: זאב (שם בדוי), המוצב במדינה המוגדרת "קשת שירות", חי בגפו ללא אינטרנט, על מנת שלא לחרוג מהתקציב אותו הוא מקבל. עם פתיחת השבוע הרביעי של העיצומים בהם נוקטים עובדי משרד החוץ בדרישה לשפר את תנאי שכרם, מסביר הדיפלומט הצעיר שגם השכר של המשרתים בחו"ל אינו מספיק לעתים למחייה בתנאים הולמים. "כשהצטרפתי לשירות החוץ לא ציפיתי להיות מיליונר, אבל חשבתי שאוכל לפחות להתקיים בכבוד", הוא אמר ל-ynet.
"אני גר בעיר יקרה מאוד, ויוקר המחייה אינו מאפשר לי לחיות כמו שצריך", סיפר הדיפלומט הצעיר. הוא מקבל אמנם אלפי דולרים בחודש, סכום שעל הנייר נראה מכובד, אך בפועל לטענתו בקושי מאפשר לעמוד בהוצאות היומיום המינימליות. "ביום
שישי הזמנתי שישה דיפלומטים אחרים לארוחת ערב בבית, והקניות בסופר עלו 300 דולר. אלה הם המחירים במקום בו אני חי, וארוחות מעין אלה אני עורך פעם בשבוע, פחות ממה שנהוג ומומלץ".
על מנת לעמוד בסטנדרטים המצופים מדיפלומט, נאלץ הישראלי הצעיר להצטמצם בהוצאותיו הפרטיות. "במקום בו אני חי יש גם עוני רב, ככה שמחירי מוצרים הנחשבים למותרות גבוהים מאוד. המחיר לחיבור לאינטרנט ברוחב פס של 256k עומד על 200 דולר לחודש, אז נאלצתי לוותר. צנצנת קפה עולה 20 דולר, וחמש עגבניות בסופר עולות 15 דולר. הגעתי למצב שאני אוכל טונה מפחית שימורים לארוחת צהריים", הוא סיפר.
פעולות פשוטות, כמו ללכת לשוק המקומי לקניות - אינן אפשריות במקום בו משרת זאב, בשל רמות הפשע הגבוהות. "דיפלומטים הם מטרה נוחה לפשע במקום בו אני גר. בשבוע שעבר שדדו חבר טוב שלי, דיפלומט גרמני, באיומי אקדח מתחת לביתו. הנתונים של הפשע פה מטורפים, באופן סטטיסטי ישדדו אותי לפחות פעם בשנה", הוא סיפר. "אני מסתובב עם אקדח כהנחיה ביטחונית. עם רדת החשיכה אני כלוא בביתי וכל נסיעה ברכב - על חשבוני כרוכה בסריקה מתחתיו".
מאבטח את עצמו
בעוד שזאב צריך לאבטח את עצמו, דיפלומטים ממדינות אחרות זוכים לאבטחה צמודה ולמשכורת גבוהה בהרבה. "הם מרוויחים פי 2 ממני לכל הפחות. כך גם צעירים בני 23, המשרתים בתפקידים פקידותיים. בשל השכר הנמוך, אני נמצא במצב לא פשוט מבחינה חברתית. אני לא יכול להרשות לעצמי לצאת עם חברים למסעדות, ואני מתבייש לספר להם כמה אני מרוויח. המצב בו אני נמצא גורם לי וגם לשירות החוץ הישראלי להיראות רע מול עמיתיי, וזה מביך כל יום מחדש.
"ויתרתי על הרבה כדי לשרת את המדינה", סיפר הצעיר הישראלי. "אני גר לבד, במקום שלא קל להיות בו, בלי מערך תמיכה של משפחה. קשה לפתח מעגל חברתי, שלא לדבר על חיי זוגיות. השלמתי עם העובדה שבשנים הקרובות אהיה לבד. קשה לשמור על קשר ללא אינטרנט בבית, וגם בשגרירות אין 'סקייפ'. באתי בגלל תחושת שליחות, למרות שהרווחתי יותר בחוץ. רציתי לעשות למען המדינה, וזה מה שעדיין מניע אותי, אבל פוגע בכיס שלי ובחיי הפרטיים וזה בלתי נסבל".
זאב העדיף להתראיין בשם בדוי, בשל החשש שהמאבק הגלוי יפגע בו. "מעולם לא חשבתי שהעבודה במשרד החוץ תהפוך אותי למיליונר, אבל אני בהחלט מצפה לקבל את מה שמגיע לי למינימום של קיום בסיסי. אחרי כל השירות הקשה שלי וההקרבות בתחום הביטחון האישי, אני אחזור הביתה ואקבל משכורת של 5,000 שקלים. מגיע לי יותר, והיחס אותו אני מקבל מעלה את המחשבה האם כל זה שווה את ההקרבה".
לפנייה לכתב/ת 
