ישראל והמשבר המצרי: איך יושפעו הגז והנדל"ן?

המהומות בתוניסיה ובמצרים, שהחלו על רקע המצב הכלכלי הקשה, גוררות כעת בעצמן חששות בעולם מפני השפעתן הכלכלית, כך קובע אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים ואסטרטג שווקים בהתייחסות להשפעותיו הכלכליות של המשבר. כהנוביץ' מוסיף, כי המשק הישראלי עשוי להיות מושפע מהמשבר, בעיקר בכל הקשור לייבוא הגז המצרי, תעריפי החשמל, ההשקעות הזרות בישראל ועתיד השקל.

מצרים על סף הפיכה - כותרות אחרונות ב-ynet:

• המהומות מחריפות: 74 הרוגים ו-2,000 פצועים
• הבורסה בריאד נפלה ב-6%; חשש מאפקט דומינו
• היום הגורלי של המהומות / רון בן-ישי, פרשנות
• עדכונים שוטפים גם בפייסבוק של ynet
  

לדברי כהנוביץ', השווקים בעולם מגיבים בירידות, כתוצאה משלושה חששות עיקריים:

• האטה משמעותית של הכלכלה המצרית, שתפגע בעיקר ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים.
• חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ, המהווה נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה. בין השאר עוברות דרך נתיב זה כ-1.8 מיליון חביות נפט ביום.
• חשש להתרחבות המרד למדינות ערביות נוספות, ובמיוחד לערב הסעודית, מפיקת הנפט הגדולה בעולם (כ-10 מליון חביות נפט ביום).
  

לדברי כהנוביץ', מחיר הנפט מגיב בעליות, בינתיים בעיקר בגובה התוספת שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה.

"בטווח הקצר עשוי לצאת בעיקר רע"

כהנוביץ' מציין כי קיימות השלכות נוספות שעלולות להשפיע על המשק הישראלי, "אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו, ואולי אף לדכא את מרמור האוכלוסייה, מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון ישראל". עם זאת הוא מזהיר כי "בטווח הקצר עשוי לצאת בעיקר רע מהימצאותנו במרכזה של אי יציבות".

לדבריו, "אומנם היצוא של ישראל למצרים שולי ומוערך במעט מעל 100 מיליון דולר, אך ישראל מייבאת גז בהיקף גדול ממצרים, היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות, עם סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז. בשנת 2010 יבאה ישראל ממצרים גז בהיקף של 2.1 BCM והיקף זה צפוי לעלות ל-3 BCM ב-2011 ועד ל-8 BCM בעוד מספר שנים.

"העסקה הגדולה ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ-4 מיליארד דולר ל-20 שנה על ידי החברה לישראל. נכון להיום חצי מהעסקה נחתם מול המצרים, ומחציתו תוכננה מול קידוח תמר".

לאור המאורעות במצרים גדלה ההערכה כי החברה לישראל תעדיף אכן לתת את החצי השני של העסקה לתמר - ולא למצרים, קובע כהנוביץ'. "מהלך כזה יתמוך מצד אחד בהכנסות המדינה, שגוזרת יותר מ-50% מס על רווחי הגז, אך מצד שני לגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי הבית ולמפעלים בישראל".

המפגינים יעשו לפישר את העבודה

לטענת כהנוביץ', "גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך, עדיין סביר שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות כאן, וזה עוד לפני שקלול המשמעויות הכלכליות של הגדלת הוצאות הביטחון, אם ידרשו, ובמיוחד אם אי היציבות תתפשט גם לשטחי גדה.

"יציאת משקיעים זרים מישראל תחליש את השקל, ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות להחלשתו של בנק ישראל והאוצר יחד. תוצאה נוספת של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח, במיוחד הארוכות, מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה ויקשה על הצמיחה. עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות לאג"ח ויפצו על בריחת הזרים, מה שימנע את עליית התשואות ואולי אף יצליח להביא לירידתן".

לסיכום, קובע כהנוביץ', "במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל, אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות, וירידת שווקי המניות.

"בתרחיש החמור העולם הערבי כולו נכנס למפולת דומינו שתעכב משמעותית את הצמיחה העולמית. ועדיין, מאד יתכן כי בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות, יגררו לירידות שערים צנועות של 4%-5%, שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות ריאליות, ויסתיימו בתוך מספר ימים. זהו מסוג הדברים שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים, עד שהם מתגלגלים.

"עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל, שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם".