סופו של מאבק לחיים: רונן פורת הלך לעולמו

הבוקר (א') הלך לעולמו רונן פורת. אחרי 11 שנים של מאבק עיקש, ניצחה אותו מחלת ה-ALS. טלי, רעייתו, הייתה לצידו ברגעיו האחרונים, מנסה להחיות אותו, להשיב אותו אליה, אך ללא הצלחה. "רונן הוא גיבור אמיתי",

אמרה הבוקר ל-ynet בדמעות. "אני לא יודעת איך אני אקום מחר בבוקר כשהוא לא לצידי. אני אתגעגע אליו. הוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים".

לדבריה של טלי דבר לא רמז אמש על מה שעתיד לקרות. "הכל היה בסדר בימים האחרונים", היא מספרת. "לא הייתה הידרדרות או משהו דומה שיכול היה להצביע על מה שעומד לקרות. אתמול בערב הוא אפילו ראה משחק כדורגל בטלוויזיה. אני עדיין לא יכולה להאמין שהוא איננו. ניסיתי לעשות לו החייאה, להחזיר אותו, אבל זה לא הצליח והוא נפטר בידיים שלי".

ההתחלה: איבוד תחושה ביד שמאל

מחלת ה-ALS התגלתה בגופו של פורת כשהיה רק בן 30. המחלה, ממנה נפטר גם אביו, החלה לתת בו את אותותיה לאט לאט. בתחילה הוא איבד את התחושה ביד שמאל, אחר כך נשמטו מידו הכדורים במשחקי הכדורסל עם החברים. בשלב מאוחר יותר הוא החל לגרור את רגל ימין, וזמן קצר לאחר מכן כבר החל להשתמש בהליכון. ככל שנקפו הימים איבד רונן עוד ועוד יכולות בסיסיות. 

רונן וטלי ביום חתונתם‏ (צילום: עופר עמרם)

1

2

3

4

5

6

7

שלוש שנים לאחר שחלה פנה פורת באימייל למערכת ynet. בשלב זה גם יכולת הדיברו ניטלה ממנו, והדרך היחידה שלו לתקשר הייתה באמצעות מסך המחשב, כאשר מדבקה שעל מצחו שלחה קרן אל מיתקן המוצמד למחשב הנייד שלו. עם תזוזות המצח, הזיז רונן את הסמן, וצירף אותיות על גבי מקלדת וירטואלית, כתב את כל אשר על לבו.

אחרי פגישה ראשונה החל רונן לכתוב ב-ynet יומן על חייו עם המחלה

שנקרא "יומן המחלה האופטימי". במשך שלוש שנים הוא ריתק את גולשי ynet בטור שבועי שהיה מלא באופטימיות, למרות שעסק גם בקשיים הרבים שעברו עליו.

היומן שכתב גרם לרבים להתאהב בו, ועם השנים התאספה קהילה גדולה שביקשה לתמוך ולהיתמך על ידו. רבים סיפרו לו כי חולל שינוי אמיתי בחייהם, כשגרם להם להבין שצריך למצות את החיים עד תום. עבור החולים במחלת ה-ALS היווה רונן נקודת אור, שהגיעה לשיאה עם נישואיו לטלי בשנת 2008. החתונה ריגשה רבים והוכיחה שהאהבה יכולה לנצח גם את המגבלות הגופניות הקשות ביותר.

בשנת 2008 פורסם סיפור חייו של רונן בספר, אותו כתב העיתונאי אילן יצחייק. הספר מתבסס על היומן ומביא גם פרקים רבים שלא פורסמו, מכתבים וטקסטים שכתבו חברים ובני משפחה של רונן, תמונות ומאות תגובות והודעות מרגשות של הקוראים.

בפורום "מדברים עם רונן פורת", בו דיברו לאורך השנים גולשי ynet עם רונן, קיבלו את הידיעה על מותו בתדהמה גדולה ובעצב רב. "שבע שנים אחרי שסחף אותנו אחריו, בלי קול אבל עם לב ענק,

לקום ולעשות למען חולי הא.ל.ס", כתבה בפורום גולשת בשם ענת. "עוד מוקדם להספיד ואין לי מילים. הידיים רועדות, בראש כאוס - הרבה תמונות, מילים, חיוכים, מפגשים. אין איש שהשפיע על חיי, על חיי כולנו, כמו האיש האהוב הזה. איפה ישנם עוד אנשים".

רבים בפורום שלחו חיבוקים וירטואלים לטלי רעייתו ולאימו יעל, שאיבדה את בעלה למחלה ואת בנה הבכור במלחמת יום כיפור.

הלוויתו של רונן פורת תתקיים היום (א') שעה 14:30 בבית העלמין בחולון