שבע שנים קשות: אלפי עצים בכל הארץ מתייבשים

הבצורת, שאינה מרפה כבר חורף שביעי ברציפות, נותנת את אותותיה בשטח: בחודשים האחרונים מגלים יערני הקרן הקיימת לישראל אלפי עצים מתים ביערות ברחבי הארץ. בחלק מהיערות מדובר בכמעט 10% מכלל העצים - שפשוט מתייבשים ומתים.

"התופעה הזו מזכירה את הבצורת הקשה של סוף שנות ה-90, גם אז ראינו עצים רבים שהתייבשו ומתו כתוצאה מהאקלים הקשה ששרר. על פי ההערכות שלנו ייתכן שהפעם אף מדובר בבצורת קשה יותר", מספר בשיחה עם ynet דוד ברנד, היערן הראשי בקק"ל. 

ברנד מציין כי הבצורת של השנים 1998-1999 נחשבה לקשה במיוחד ושפגעה בעצים רבים בעיקר בדרום הארץ. "בזמנו, היקף התמותה של העצים עמד על כ-7%. עכשיו אולי נגיע עד 10% בחלק מהיערות", הוא מעריך. 

אחד המקומות המרכזיים בדרום שבו התגלו עצים מתים בחודשים האחרונים הוא יער יתיר - היער הנטוע הגדול ביותר בישראל, המשתרע על פני כ-30 אלף דונם בדרום הר חברון.  ביער זה התגלתה תמותה נרחבת של עצי אורן ושל עצי אלון, שבחודשים האחרונים פשוט החלו לגווע.   

עצים מתים ביער יתיר, בדרום (צילום: באדיבות קק"ל)

עצים מתים - מצפון הארץ עד הדרום

מצבם של העצים באזור שפלת יהודה, בעיקר באזור יער דבירה, גם כן רע מאוד בחודשים האחרונים. "בשפלת יהודה ניתן לראות שאזורים שנחשבו בעבר כבתי גידול טובים - דווקא בהם אנחנו רואים התייבשות ותמותה נרחבת", אומר ברנד.

אולם העצים המתים מתגלים לא רק באזור הדרום. מאות עצים מתים התגלו בחודשים האחרונים גם באזור החוף, ביער בן שמן, או בגבעת כח. ביער חרובית למשל, שמשתרע על פני כ-8,000 דונם בין בית שמש לצומת ראם, גילו לאחרונה יערני קק"ל תמותה נרחבת גם כן. ביער זה נטועים עצי מחט רבים, בהם ברוש מצוי ואורן ירושלים וגם עצים רחבי עלים – דוגמת איקליפטוס וחרוב.

מוקדים נוספים בהם זיהו יערני קק"ל תמותה של עצים, משתרעים על פני המורדות המזרחיים של הכרמל. "באזור שבין צומת יקנעם ועד לאזור צומת יגור, אנחנו מזהים תמותה של עצי אלון רבים". בגליל התחתון התגלתה לאחרונה גם כן תופעה של התייבשות נרחבת - בעיקר של אלונים. 

העובדה כי עצים כה רבים אינם עומדים בהיעדר המשקעים ומתייבשים, מדאיגה לדברי ברנד, בעיקר נוכח הפגיעה גם בעצים שנחשבים עמידים מאוד. "אנחנו מזהים פגיעה גם במיני חלוץ - מיני עצים שנחשבים חזקים ומותאמים מאוד לתנאים קשים - כמו למשל אורנים", הוא מסביר. לצד זה, עצים שספגו פגיעה, חשופים יותר למתקפות מזיקים.

יער חרובית‏ (צילום: באדיבות קק"ל)

1

2

3

4

5

6

7

נזכרים במרק טווין

בעקבות המצב, הוחלט בקק"ל לבצע סקרים שיטתיים ביערות ובמוקדי התמותה השונים. מטרת הסקרים היא קודם כל לקבל תמונת מצב מלאה באשר להתייבשות המאסיבית, ובהמשך, לגבש דרכי טיפול מקיפות נגדה. "צריך לזכור שיער הוא לא גינה. אנחנו לא משקים אותו באופן עקרוני. בשנים הראשונות אנחנו מסייעים לו להתבסס ואחר-כך הוא אמור לתפקד באופן טבעי", מבהיר ברנד.

עם זאת, הוא מדגיש, כי "ישראל איננה מדינה שמשופעת ביערות באופן טבעי ולכן ישנה בהחלט התערבות ופיקוח מצידנו. זה מצב של חוסר ברירה. אנחנו חייבים להתערב במערכות אקולוגיות, כי במשך אלפי שנים היא הושמדה ונבזזה ולכן הטבע הוא באוריינטציה של שיקום". 

בנסיון להמחיש כיצד נראתה הארץ לפני פעולות הייעור המאסיביות ולפני השיקום, מזכיר ברנד את רשמיו של סמואל קלמנס, הלוא הוא מרק טווין, מחבר הספרים "תום סויר" ו"הקלברי פין", שביקר בארץ-ישראל ב-1867. את רשמיו על הארץ שראה תיאר טווין באופן הבא: "מבין כל הארצות המכוערות בעולם ארץ-ישראל מחזיקה בכתר. ההרים חשופים, הגבעות קרחות, העמקים הם ישימון כעור ודל צמחייה".

"כך נראתה הארץ לפני שהתחלנו לנטוע בה, לא היו פה עצים. כעת, אחרי עשרות שנים של נטיעות, אנחנו מפעילים מערך פיקוח וניטור נרחב. בכל מה שנוגע לבצורת הנוכחית, כבר זיהינו פה אפשרות גם להרוויח מהמצב דברים טובים לעתיד". ברנד מתכוון בעיקר לתהליכי השבחה של עצים.  

בקרן הקיימת מציינים, כי מאז הבצורת הקודמת הוקמו בארץ מאגרי מים שעושים שימוש במי הנגר (מי הגשמים שניגרים על פני הקרקע - י.ד) ואלו מעשירים את הקרקע בלחות ומאפשרים לצומח להתאושש.

בימים אלה מתקיים מחקר על ידי פרופ' יוסי ריוב, מהפקולטה לחקלאות ברחובות, שמטרתו להשביח ברושים ולייצר עבור הקרן הקיימת מעין בנק של ברושים עתידיים - עמידים יותר. בקרן הקיימת בוחנים בין השאר גם אפשרויות לשנות את דפוסי הפעולה שלהם בשטח. 

מחקר נוכחי נוסף, בוחן בימים אלה את התנאים השונים השוררים ביערות, בנסיון למצוא את "הקוקטייל הנכון" לניהול יערות. "יכול להיות שנגלה שבמקומות מסוימים, כשיש סוג מסוים של קרקע וצפיפות מסוימת של עצים, כדאי לנטוע עצים אחרים".