גם על ישראל להתרחק ממובארק

בימים אלה, כאשר האש ברחובות מצרים עדיין בוערת, גוברת בישראל הביקורת על התנהלות הממשל האמריקני בכלל והנשיא אובמה בפרט. מירב הביקורת מתרכזת בהיעדר תמיכה האמריקנית בחוסני מובארק, המאפשרת את נפילתו העתידית ומערערת את יציבות השלטון במדינות נוספות באזור, אשר נחשבות לידידותיה של ארה"ב.

הבחירה בפני הממשל האמריקני היתה קשה ביותר והתבטאה בגמגום ראשוני מצד בכירי הממשל שלא צפו את ההתפתחויות במצרים. אולם, במהלך

 סוף השבוע האחרון, הבין הממשל שמצרים איננה עוד אותה מדינה כתמול שלשום וגם אם יחזיק מובארק בשלטון לזמן מה, הרי שהוא ואנשיו שייכים לאתמול.

באותו רגע נפלה החלטה אסטרטגית בוושינגטון והיא לתמוך בכוחות הדורשים שינוי ולחזק את מעמדה של ארה"ב, עד כמה שניתן בעיני הכוחות המצרים החדשים. החלטה זו חשובה ביותר ומטרתה היא להפיק את המיטב מהמצב הבעייתי שנוצר. מוטב יהיה אם גם בישראל תפנים הממשלה את המציאות החדשה (והקשה) ותפעל ביחד עם האמריקנים לחיזוק הכוחות המתונים במצרים.

החלטת ארה"ב שלא לעמוד לצד בעל בריתה ב-30 השנים האחרונות אינה נובעת מתמימות או מחוסר הבנה של משמעות האירועים, כי אם מתוך בחירה בין מצב רע למצב רע עוד יותר. ברגע שהתקבלה הנחת הבסיס האמריקנית אשר טוענת כי מובארק ומשפחתו לא יאריכו ימים בארמון הנשיאות בקהיר, ננקטה בוושינגטון עמדה פרגמטית והאמריקנים מיהרו להתאים עצמם למצב שנוצר.

למנוע מהקיצוניים להשתלט

הפגנת תמיכה ברוח החדשה במצרים יכולה לחזק את מעמדה של ארה"ב במדינה ועשויה למנוע את נפילת מצרים בידי כוחות אסלאמיים קיצוניים, אשר אינם חלק מן ההפיכה בשעה זו. למעשה, כאשר הנחת הבסיס גורסת שמובארק נופל, בין אם בימים הקרובים ובין אם בעוד מספר חודשים, הרי שלאמריקנים אין ברירה הגיונית אחרת.

המשך התמיכה במנהיג שאיננו רלוונטי עוד ובניגוד לדרישות ההמונים במצרים היתה עלולה להציג את ארה"ב באור פתטי מצד אחד ולייצר אנטגוניזם בקרב העם המצרי מצד שני. כעת, כאשר האמריקנים מתייצבים לצד המפגינים הם מגדילים את סיכוייהם לזכות באהדתם וכך גם להפעיל את כובד משקלם כדי למנוע את הפיכת מצרים לאיראן ב'. הכוחות המתונים במצרים

 מייחסים לארה"ב ולנשיא אובמה חשיבות רבה ורואים בהם פטרון של המדינה. אסור לארה"ב לאבד את תמיכת ההמון המצרי אשר יהווה משקל מכריע בקביעת עתידה של מדינה חשובה זו.

אין ספק שמבחינת ישראל המצב מאוד בעייתי, אך מוטב יהיה אם ממשלת ישראל תפנים את המצב החדש ותפסיק להתרפק על העבר. במקום גלי הביקורת נגד הממשל האמריקני, על מקבלי ההחלטות הישראלים להתרכז במיזעור הנזקים, לחזק הקשר עם הממשל האמריקני, ולעזור לו להשפיע מבפנים על ייצוב השלטון במצרים.

אסור להיבהל מהקריאות האמריקניות לדמוקרטיזציה ובחירות. גם האמריקנים חייבים לשלם מס שפתיים ולומר את הדברים הנכונים. בפועל, דמוקרטיה היא לא רק בחירות חופשיות והוגנות שהן סמל חשוב, אך אינן מחליפות את הצורך בהקמת

 מוסדות שלטוניים ראויים ומערכת משפט מנותקת מלחצים פוליטיים. כל התהליכים הללו ייקחו זמן ומצרים נכנסת לתקופה של חוסר יציבות בה כוחות שונים ינסו להטותה לכיוונים מנוגדים.

ישראל חייבת לעבוד בצוותא עם הממשל הפרגמטי בוושינגטון כדי להבטיח שהאינטרסים המשותפים לשתי המדינות יישמרו, ובכלל זה השלום הכל כך חשוב בין ישראל למצרים.

בן טיין, מייסד פורום הצעירים הישראלי לסוגיות גלובליות. עבד בבית הנבחרים האמריקני וייעץ למדלן אולברייט ולדניס רוס