שליחות קטלונית: מברצלונה להפתעות בפירנאים

אתה נוסע לברצלונה? לאיזה משחק? - שאלו אותי לפחות שלושה מזילי ריר (מפרגנים, מפרגנים) לפני הטיסה. העיר הספרדית שנכבשה גם היא על-ידי הישראלים בעשור האחרון, כבר הפכה שם נרדף לכדורגל. הפעם זה היה משהו אחר, טיול עם הפנים צפונה ולמעלה. לבן וירוק, במקום כחול-בורדו. אבל רגע, אמרנו ספרדית? אוי, לא, לא. דברו בקטלאנית. בעצם, דברו באראנס.

אראנס היא השפה שתושבי ואל ד'אראן (Val D’aran) משתדלים לשמר. זהו האזור הצפון-מערבי של קטלוניה, הפרובינציה הגאה והאוטונומית-למחצה. בדלנים בתוך בדלנים, שגרים בחלק משרשרת הרי הפירנאים, המחברים את חצי האי האיברי ליבשת הישנה. ארבע שעות נסיעה מברצלונה, כשהנוף המתחלף מזכיר בהתחלה את הארץ - ובסוף כבר ממש לא. שלג מכסה עיירות קטנות שנראות קודרות, עד שנכנסים פנימה. טוב, אולי גם אז הן לא סוערות במיוחד. לפחות לא באמצע השבוע בחורף, כשבתי הקיט של תושבי השפלה הקטלונית ריקים.

ואל ד'אראן הייתה פעם מנותקת, אבל כמו אצלנו גם שם הכל השתנה ב-1948, אז נחנכה מנהרה ארוכה בהרים. לפני כן אפשר היה להגיע לאזור רק דרך צרפת. אז מה הפלא שיש להם שפה משלהם - שילוב של צרפתית ואיטלקית עם הקטלאנית והספרדית. אנגלית רצוצה, כמו בהרבה מקומות בספרד, תשמעו, אם בכלל, מצעירים שנולדו אחרי עידן פרנקו.

שלג מכסה עיירות קטנות. שליחנו בדרך לסקי בקטלוניה (צילומים: גידו רן)

להתמקם אפשר בעיירה הגדולה במחוז, ויאייה (Vielha), עם מלונות טובים במחירים סבירים (בפסח למשל, 50 אירו ללילה לחדר שהוא דירה קטנה ב-El Refugi). הבעיה היא שבפסח כנראה כבר לא יישאר כמעט שלג, אז מי שמחפש - כדאי שיזדרז.

הסקי הוא המטרה העיקרית של מי שעולה כל-כך צפונה ומתרחק מהחוף. האתר הגדול בפירנאים מתחיל מוואל ד'אראן ומשתרע לאורך 115 קילומטרים. הגלישה בבקיירה ברט (Baqueira Beret) לא הכי זולה, מ-45 אירו למבוגר ליום רק עבור ה"סקי פס", אבל מכל אירופה באים, וכנראה יודעים למה. אתר חדש יותר, גבוה, קטן יחסית וגם קצת זול יותר נמצא דרומה משם - בוי טאול (Boi Taull).

אבל מכל אירופה באים, וכנראה יודעים למה. אתר הסקי בקיירה ברט

גבינה, סקי

בשביל יום סקי ראוי כדאי לנצל את כל שעות האור. זה אומר שחיי לילה סוערים אין ממש באזור הפירנאים - אולי רק אם חוצים לשכנה הזעירה אנדורה, כמו שזממה החברה הסוררת בקבוצה שלנו. ובכל זאת, לא תישארו יבשים מאלכוהול. ברוב המסעדות - סביבות 30 אירו לאדם לארוחה מלאה פלוס פלוס - יש יין אדום מקומי משובח, וחובבת השתייה (כן, זו אותה אחת) קיבלה המלצה על ברנדי "קרדינל מנדוסה" בניחוח הפירות. בלילה בוויאייה הוא התחיל להישפך כיין (למרות שרחמנא ליצלן, הוא לא קטלוני), וזרם עד שחזרנו לברצלונה.

טוב, אמרנו שקטלוניה זה לא רק ברצלונה. בלי לוותר על העיר הגדולה, בכמה ימים אפשר להצפין ברכב שכור (מ-50 אירו לרכב פשוט לשבוע בחברה מקומית, מומלץ כמובן להזמין מראש) לסיבוב של טבע הררי משכר, גם אם אין ציוד סקי ולא שותים ברנדי. הדלק, אגב, כמו האלכוהול, זול מעט מבארץ - 1.26 אירו לליטר 95 אוקטן, 1.22 לליטר דיזל - וזול עוד יותר באנדורה.

גאווה מקומית אמיתית היא הגבינות, למשל המפעל הביתי הקטן של האחים החביבים טראו בעיירה בז'רגה (Bagergue) שקצת מעל ויאייה. ב-5 אירו אפשר לראות את המרתף עם כיכרות הגבינה המיושנת, לטעום וגם ללגום יין בסגנון הקטלוני המסורתי - ממעין משפך זכוכית קטן. רק זהירות על הבגדים!

הטבע בימים שטיילנו נראה לרוב אפור משהו. העצים עירומים, העלים לא נראים - טוב, רובנו לא היו יוצאים החוצה מתחת לאפס – אבל עוד כמה שבועות זה אמור להשתנות. האביב מזמין את חובבי הטרקים, למשל, לכבוש אזור שלא רבים הישראלים שמכירים לעומק, לקחת תרמיל ולצעוד בפארק הגדול של הקאדי מויישרו (Cadi Moixero Parc Natural), מזרחה מהאזור שבו התחלנו. יש בקתות קטנות ללינה, בין אלפי ציפורים וחיות שמסתובבות ביער, המפלים והנחלים המפכפכים. כן, באמת, זה מה שהם עושים בפירנאים. מפכפכים.

גאווה מקומית אמיתית. מפעל הגבינה הקטן בבז'רגה

משבר גם בתיירות

ככלל, הפירנאים הספרדיים הם כר פורה לנופש שהרבה פעמים כולל ספורט - אופניים בהרים, ראפטינג וקאנו בנהרות, טיולים אתגריים, סקי נורדי (לא אלפיני, במדרון, אלא במישור או בעלייה) ואפילו ציד. מי שמחפש ריגוש מסוג אחר לגמרי מוטב שיעצור בעיירה סורט (Sort), שמשמעות שמה "מזל". במקרה או שלא, היא הפכה למותג בזכות "מכשפת הזהב", חנות לוטו קטנה. משם הגיעו הזוכים בהגרלת הכריסמס השנתית הגדולה בספרד לא פחות משלוש פעמים ברציפות. צריך מזל בחיים.

אבל לא לכולם יש מזל. בעיירה לסאו דורז'ל (La Seu D’Urgell) התארחנו במלון הטירה המרהיב של רשת רלה-שאטו - שלא ברור אם הוא או הנוף יותר יפים. אחת מבעלות המקום סיפרה שהמשבר הכלכלי הקשה שהכה בספרד נותן אותותיו גם בתיירות, בעיקר הפנימית, שהיא חלק עיקרי במחזור. טוב, זה לא אומר שהמחירים במקום, שיש בו גם מסעדה שווה, יהיו נמוכים (פה כבר לפחות 140 אירו ללילה). אולי עוד מעט יחזרו שם להתפרנס מהברחות דרך אנדורה, כמו שאבא שלה היה עושה בתקופת שלטון הרודנות.

הרבה לפני שהתאוששו מהדיקטטורה, בספרד ובאירופה בכלל התעוררו מהחושך של ימי הביניים, והתחילו לבנות בגדול. במאה ה-11 וה-12 התבלטה אדריכלות הרומנסק, שהחזירה את הטעם הרומי באמצעות כנסיות מנזרים גדולות. זו עיקר הגאווה התרבותית של תושבי צפון קטלוניה, שישמחו לספר לכם גם איך חלק מהמבנים המרשימים הפכו מקומות מסתור בימי מלחמת האזרחים. כנסייה אחת מני רבות היא Santa Maria בעיירה ריפול (Ripoll), שכבר ממש בקצה הפירנאים. מי שמתעניין יוכל למצוא מדריך מקומי נלהב, שידבר על המלך הראשון של קטלוניה שבנה את המקום. סיכוי קטן שהוא גם יידע אנגלית.

הפירנאים הם כר פורה לנופש שונה ומגוון. נסיעה בכרכרה ליד העיירה ריפול

טוב ליהודים

טוב, ואי אפשר בלי קצת מורשת יהודית, נכון? חוץ מג'ירונה היפהפייה, שהפעם דילגנו עליה, העיירה הימי-ביניימית בסלו (Besalu), הפכה מוקד עניין אחרי שבשנות ה-60 התגלה שם במקרה מקווה עתיק. מרשים הוא לא, אבל נחמד להפעיל את הדמיון ולחשוב איך התנהלו החיים כשאנוכי בסוף מערב. בבסלו, שמפורסמת יותר בזכות הגשר העתיק שלה, כבר תמצאו עלונים בעברית. סיור מודרך באנגלית במשעולי האזור היהודי שלפני הגירוש הפך גטו יוצאת שלוש-ארבע פעמים ביום.

מבסלו כבר ממש מתבקש לקפוץ מעט מזרחה לפיגראס (Figueres), עיר הולדתו של סלבדור דאלי. האמן האקסצנטרי עצמו עיצב את המבנה של המוזיאון שלו על חורבות תיאטרון שנהרס במלחמה, כך שקשה להישאר אדישים. בתור בן למורה לאמנות נפלתי די רחוק מהעץ, אבל הסוריאליזם הגרנדיוזי עניין אפילו אותי לכמה רגעים. זה לא קטלוניה בלי קצת תרבות.

הגשר של העיירה בסלו. יש אפילו עלונים בעברית

בסוף, חזרנו בכביש המהיר שעוקף את חופי קוסטה בראווה לברצלונה. בשעתיים שהספקתי לצאת ולהיזכר ברמבלאס, השדרה משובבת הלב (אם לא מתחילים להתמקח עם מוכרי חנויות המזכרות על חולצות של בארסה), החוויה המעניינת הייתה הפגנה אנטי-קפיטליסטית גדולה מאוד, עם רבבות שזרמו בתהלוכה. הקטלונים תמיד בטוחים שהם יודעים יותר טוב איך הכל צריך להתנהל. האמת, אחרי סיבוב טעימות קצר בחבל הארץ המגוון הזה, קשה להתווכח איתם. בטח לא כשאתה מבוסם מעוד ועוד יין וברנדי. משחק של בארסה לא תפסנו הפעם, נשאיר משהו לפעם הבאה.

• למידע נוסף על קטלוניה