שתף קטע נבחר

 

המנצחים והמפסידים של מדינת תל אביב

אריק אלפסי 'הרס' דרבי תל אביבי בגמר גביע המדינה, ועל הדרך הזכיר מאמן אחר, פיני גרשון. בינתיים, הנהלת הפועל ת"א שוב הכניסה את הכדורגל הישראלי לסחרור מסוכן. וגם: החוצפה של דווייט הווארד, הלוזריות הנצחית של ארסנל ורשמים מלילה בלתי נשכח. אלה המנצחים והמפסידים של השבוע

כן, לואיס פרננדז לא הגיע הפעם לרשימת המפסידים והמנצחים. מה לעשות, לשים אותו שוב כאן לא יהיה ממש מקורי, אחר-כך עוד יגידו שאנחנו שונאים זרים. נו מילא, גם בלעדיו היה לנו שבוע מעניין למדי.

 

 

המנצח הגדול - אריק אלפסי

שלא ישקרו לכם. כ-ו-ל-ם קיוו לדרבי תל אביבי בגמר הגביע. אוהדי מכבי והפועל, עכברי הכדורסל, התקשורת הצמאה, האיגוד, כולם. אבל את אריק אלפסי מעניין רק אלפסי. ברק נתניה ניצחה את הפועל ת"א בחצי הגמר ואנחנו נשארנו עם אפס ציפיות להערב.


אריק אלפסי. קילקל את גמר גביע המדינה (אלי אלגרט)

 

אבל ההברקה של המאמן הגיעה דווקא בסיום: "אנחנו מצטערים בפני מדינת תל אביב". אמירה קולחת, חדה, סאטירית אפילו. משפט שמזכיר מאמן אחר שיודע להתנסח היטב, פיני גרשון. ולא, זו לא הפעם הראשונה שאני משווה בין השניים.

 

בניגוד ללא מעט מאמנים צעירים בליגת העל, אריק אלפסי הוא בחור עם עמוד שדרה. העובדה שהצעיד בתוך עונה וחצי את נתניה מהליגה הלאומית, ועד להופעה בפיינל פור וגמר גביע המדינה, מראה על יכולתו המקצועית.

 

אבל העובדה שהוא לא מפחד לומר את אשר צריך להיאמר,כמו שביקר למשל את מכבי ת"א לפני המפגש עימה במאי האחרון, מראה שהוא קורץ מהחומר שצריך להישאר כאן תקופה ארוכה.


גרשון ואלפסי. מי יודע, אולי נקבל פיני משודרג? (יועד כהן)

 

ייתכן שעם עבודה קשה וקצת מזל יגיע אלפסי לדרגה של מאמן כמו פיני גרשון. רק נקווה שהזיכרון מההשפלה שהעביר לו האחרון בשנה שעברה יהדהד במוחו כסמן דרך לעתיד. מי יודע, אולי עוד נקבל גרשון משודרג, רק הפעם כזה שלא יישכח מאיפה הוא בא ברגע שייגע בתהילה.

 

המנצח הבינלאומי - הסופרבול

גילוי נאות: אין לי מושג בפוטבול. לא מכיר את החוקים, לא צפיתי במשחק אחד בחיי והעובדה שגרין ביי ניצחה את את פיטסבורג בסופרבול, לא באמת אומרת לי משהו. לא יותר מהעובדה שדנה אינטרנשיונל תשיר בקדם האירווזיון.

 

אבל השבוע יצא לי להיות ער בלילה שבין ראשון לשני וחשבתי לעצמי - "אוקי, אולי הגיע הזמן ונראה מה הם רוצים ממני". אז צפיתי, או שמא נאמר - 'חזיתי' - בפלא שנקרא שידורי הטלוויזיה האמריקנית בגמר הסופרבול. בדבר מדהים כזה, ספק אם נתקלו עיניי.


ובסופו של יום, היא תפסה את מרבית הכותרות. אגילרה בסופרבול (רויטרס)

 

למה? כי חגיגות הפתיחה המרגשות גרמו לי להתבאס שאני לא פטריוט אמריקני. כי כשמציגים לך כבר בפסק הזמן הראשון, את הרגעים הגדולים ביותר של חמש דקות הפתיחה בסלואו-מושן, אתה מקבל תחושה שאתה שותף להיסטוריה. כי אפילו את הטלת המטבע הטיפשית לפני הפתיחה, הציגו כדרמה הוליוודית משובחת. ועוד לא דיברתי מילה על הפרסומות. מה נאמר, החלום האמריקני בהתגלמותו. ודרך אגב, התשובה היא לא. עדיין אין לי מושג מה הם רוצים ממני.

 

המנצחת האנגלית - ליברפול

בשבוע שעבר אמנם ירדתי עליה קשות, אבל ליברפול השיגה השבוע נקמה מתוקה על פרננדו טורס. אם זה מה שיעזור להם, אני מוכן לכתוב כל שבוע שהם לוזרים.

 

המפסידים הגדולים - הפועל ת"א והכדורגל הישראלי

בסיפור החתמתו של אלרואי כהן בהפועל ת"א, יש לא מעט מנצחים. כמו למשל איזי שרצקי שעם שלל שורות קטנות בחוזה, ישלשל לקופתה של עירוני ק"ש קרוב לשני מיליון דולר, או למשל יענקלה שחר שעל השפיות המתמשכת שלו כבר קראתם אתמול.


אלרואי כהן. יתברר כיניב עזרן/משה ביטון 2? (אלי אלגרט)

 

800 אלף אורו חסרי פרופורציה (לא כולל שכר) נשפכו על שחקן צעיר וכשרוני, שברזומה שלו אפשר למצוא חצי עונה מוצלחת בקבוצה קטנה, לא הרבה מעבר לכך. ייתכן שעוד תהיה כאן הברקה, שכהן יהיה המחליף הראוי לגילי ורמוט, אבל כך או כך הנזק לכדורגל הוא אדיר.

 

אחרי שחשבנו שנרגענו משיגעון עידן ארקדי גאיידמק, הגיע מיטש גולדהאר בתחילת השנה והוציא 100 מיליון שקל על קבוצה ישראלית. עכשיו, הצטרפו גם צמד העופרים בבעלות האדומים, שניסו להרשים כל אחד מהם את האוהדים עם קנייה 'נוצצת' רגע לפני הבמבי המתקרב. שרצקי וסוכנו של כהן, רק ידעו "לנצל" את המצב.

 

הפועל תל אביב הרוויחה השנה סכומים יפים בליגת האלופות, אבל זה לא אומר שצריך לפזר אותם. אם אלרואי כהן, שחקן דרג שני בישראל, זוכה לסכומים כאלו, אל תתפלאו עם קבוצות קטנות כמו נתניה, אשדוד ודומיהן, ייפלו תחת נטל דרישות שחקנים מהדרג השלישי והרביעי. מכתב תודה כבר עושה דרכו לוולפסון. או שמא זה צריך להישלח למיאמי?.


איפה אותם ימים? ארסנל חוגגת אליפות ב-2004 (גטי אימג'ס) 

 

המפסיד הבינלאומי - דווייט הווארד

הרשו לי לא לקחת בחצי ספק את ההסתייגות של דווייט הווארד, מהדיווח על כך שהציב

אולטימטום לאורלנדו - 'איום' שאומר כי אם הקבוצה לא תזכה באליפות בשנתיים הקרובות, הוא ידרוש טרייד. מקרה שכבר אירע בעבר, לכן הוא קיבל את הידו טורקגלו, גילברט ארינאס וג'ייסון ריצ'ארדסון. מה גם שהדיווחים הגיעו ממקורות אמינים.

 

יותר מכל, זו דוגמא נוספת לכך ש-NBA נשלטת כיום בידי השחקנים. כוכב מציב אולטימטום לקבוצתו על זכייה באליפות?! משהו פה השתבש. המג'יק הם אלה שמשלמים את המשכורת והם אלה שמצפים להישגים, לא להפך. ומה יקרה אם 'סופרמן' לא יזכה בטבעת? כדאי אולי שיבדוק קודם איפה הוא לא היה בסדר.

 

המפסידה האנגלית - ארסנל

זו לא רק העובדה שניוקאסל קבעה מול התותחנים את אחד הקאמבקים המדהימים עם ה-4:4 ההיסטרי, אלא שזה קרה דווקא בשבוע בו מנצ'סטר יונייטד מפסידה לראשונה העונה והפער יכול היה להצטמצם. פראיירים לא מתים, במקרה הזה הם גם לא מתחלפים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלפסי וכהן
צילום: אלי אלגרט
מומלצים