איך אורזים את אלוהים?
בזמן ששודרה השבוע התוכנית על הרב עובדיה יוסף, רחוק משם בשלט המשיכו רבני "הידברות" לדבר באופן משעשע ומושך על עניינים שאין להם יד ורגל בהם. אבל בעולם של אריזות נוצצות, רבים לא מבינים היכן העומק והיכן השקר
הונאת הצופה מתחילה כבר בעצם השם - "הידברות". הרי הידברות היא מן הסתם שיחה בין שני צדדים. ענייני אבולוציה, למשל, תופסים מקום בשידורי המהפכה ההידברותית. לכן הייתי מצפה שתינתן בערוץ במה גם ל... מומחה לאבולוציה? ואם אפשר אחד שרכש את השכלתו במכון ביולוגי ולא מתוך
מסכת סנהדרין. מה פתאום, ההידברות בערוץ היא רק בין הגישה התורנית לבין עצמה.
מי שמקדיש זמנו לצפייה ברבנים המדברים על מדע – איך אגדיר אותו? ומה עם מי שמאמין לרב הטוען מבלי למצמץ, כי יש הבדל בין טיפת מים ששמעה דברים טובים לזו ששמעה דברים שליליים? ובאמצעות הטיפות עוד מוכיח הרב כי מה שהמדע "גילה" רק כעת, סיפרה התורה לפני אלפי שנים.
"אתם הולכים לקבל תשובות לכל השאלות", מכריזים בערוץ. ואכן באתר האינטרנט תמצאו יומרה לעסוק במגוון נושאים - החל מ"בעיות פוריות" ועד טיפול ב"בעיות נפשיות". אך כל מה שאני מוצא בו הוא רב העומד ומדבר ברצינות תהומית על עניינים שאין לו בהם יד ורגל. מביך אותי לדעת שזו הסיבה שבגינה יש ה"מתקרבים" לתרבות היהודית.
כמרי הטלויזיה המטיפים בערוצים האמריקאים בימי א' יכולים להתגאות במקבילה הישראלית. המצאת ה"טלרבי" מצליחה גם כאן. "אבל הוא מדבר כל כך יפה, הרב הזה", אני שומע תכופות, "הוא מעביר הכל בצורה כל כך משעשעת". זו כנראה הבעיה של לא מעטים. אין הם מסוגלים להבחין בין סגנון לבין תוכן. אם אורזים פתפותי ביצים באריזה מספיק יפה, אף הם יימכרו מהר מאייפונים.
אולי זו הסיבה שכתבי עת מדעיים נכתבים על ניירות משמימים בפונט אחיד. צחוקים וסבבה, אין בכוחם לפתור כשלים לוגיים או לייצר אמיתות מוחלטות.
ההפך הגמור: הרב עובדיה
בניגוד מוחלט לערוץ ההבל ששמו הידברות, עלתה על מסכי השבוע תוכנית שכה ייחלתי לה. כוונתי לתכניתו של אמנון לוי על הרב עובדיה יוסף. ומדוע ייחלתי לה? משום שכשאני מסביר למי ממקורביי על פליאתי הרבה נוכח עוצמתו השכלית של האיש – הללו משוכנעים כי אני לועג להם. הרב עובדיה יוסף? הפנאט? המקלל? מה לך ולו?
זו בדיוק הבעיה. האריזה. בניגוד לערוצי התשובה, המשקיעים הון עתק בטיפוח עצמי של תדמיתם, לא זכה הרב ליחסי ציבור טובים. הוא אמנם נבנה כמותג בעיניי מאמיניו, אך לא בעיני הציבור. בתקשורת הכללית צוטטו כמעט רק השתלחויותיו וגידופיו הבלתי מוסברים. מעטים מבני הדור הצעיר יודעים כי מאחרי המשקפיים הכהים נמצא אחד המוחות החריפים שקמו ליהדות בדורנו.
זכיתי לשמוע את הרב יוסף פעמיים, בעוונותיי. בפעמיים האלו לא קילל איש ואף לא חלק לי סטירה (לצערי). כאדם הנרדם באופן אוטומטי כשרב מתחיל
לדבר, עליי לציין שהופתעתי. מהחריפות, מהבקיאות מהזכרון של "העילוי מבגדד". הרב היחיד בדורנו שלטעמי ראוי להצמיד לשמו את התואר "גאון". זאת כמובן, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות ולעדת הריקים והמורשעים שנתלקטה סביבו.
כאן אני חוזר לשאלה, כיצד לשווק את המסורת היהודית. האם במארז הונאה של קירוב לבבות ורוד ודביק, או שמא בכאפות ובחרון אפו של רב ספרדי ישיש? סגנון מול תוכן, שקר מול עומק. אני מאחל לרב עובדיה שיישאר עמנו זמן רב ככל הניתן. זו לא רק קלישאה, אני פשוט מנחש מה יתפוס את מקומו.
לפנייה לכתב/ת 
