בדרך: יותר הגנה על חיות הבר וחיות המחמד

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה ראשונה את התיקון לחוק הגנת חיות הבר שיזם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. ההצעה אושרה ברוב של 14 תומכים ו-2 נמנעים ונועדה לשפר את ההגנה על חיות הבר בישראל. בעקבות תיקון החוק, אומרים יוזמי התיקון, כי נסללה הדרך להעניק לכל חיות הבר מעמד של חיות מוגנות, למעט מספר מועט של מינים מזיקים ופולשים.  

הצטרפו לעמוד ynet בפייסבוק

אחת מנקודות המחלוקת שעוררו סערה במהלך הדיון לקראת ההצבעה לקריאה ראשונה, היתה בנוגע לאיסור סחר בפרוות. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הבהיר בדבריו כי בנוסף להגנה על חיות הבר, הוצע בתיקון לאסור ייבוא או סחר של פרוות בישראל, שמקורן בבעלי חיים. "יינתן היתר לסחר בפרוות של חיות בר או במוצרים הכוללים פרווה, אלא רק במקרים דרושים לצרכי דת או מסורת דתית, מחקר מדעי, לימוד, חינוך או הוראה", אמר ארדן וציין כי הדבר "קובע תקדים עולמי". 

לדברי ארדן, "לאור הרגישות והצרכים המיוחדים הקיימים במגזרים ייחודים במדינת ישראל", בכוונתו להקפיד על כך כי בהמשך החקיקה, תישמר ההחרגה לגבי פרוות לשימוש למטרות דת ומסורת.

החשש מפני התקדים, הביא את ארדן למפגשים בשבועות האחרונים עם שגרירי קנדה, דנמרק, יוון ופינלנד, שביקשו ממנו לבטל את סעיף הפרוות בחוק בשל ההשלכות התקדימיות שעלולות להיגרם במדינותיהן ולפגיעה בתעשיית הפרוות. ארדן הדגיש בדבריו כי למרות שמדובר במדינות ידידותיות לישראל והצורך לשמור עימן על יחסים תקינים, לאיסור יש ערך חינוכי. "אי אפשר לבקש מהציבור להגן על חיות הבר ולא לפגוע בהן, ובאותה נשימה לאפשר סחר חופשי במוצרים למטרות נוי". 

ח"כ ניסים זאב (ש"ס), הביע חשש כבד כי הצעת החוק כן תחול על אביזרי דת. "אנחנו רק חיים באשליה והחוק עלול להיות בעוכרינו", אמר והציע לחברי הכנסת להתנגד לתיקון בחוק. ח"כ אורי אריאל (איחוד לאומי) בירך את השר על היוזמה להגן על החיות.

איסור ציד ספורטיבי ויותר הגנה על חיות הבר

לדברי יוזמי התיקון, החוק שחוקק בשנת 1955 אינו מתאים כיום למצב הקיים בשטח וחסרים בו "האיזונים הראויים הנדרשים לשם הגנתן של חיות הבר בארץ ושמירה על האוכלוסיות בבתי הגידול שלהן. שינויים רבים התחוללו בשטחים הפתוחים, המהווים את בתי הגידול ומרחבי הקיום של חיית הבר".

המשמעות היא, בין היתר, ביטול של ההסדר שקיים כעת של מתן רישיונות ציד, והגדרת איזורים ומיני חיות המותרים בציד כמו חזירי בר למשל. עם כניסת התיקון לתוקף, תיאסר באופן גורף כל פעילות ציד ספורטיבית בישראל. 

עם זאת, ברשות הטבע והגנים מציינים כי על פי החוק המוצע, פגיעה בחיות הבר תותר אך ורק בהיתרים פרטניים ולמטרות מוגבלות כגון מניעת סיכונים אקולוגיים, שמירה על המגוון הביולוגי, מניעת סכנות לאדם ולחי - כמו מניעת התפרצות כלבת למשל - או מניעת נזקים לחקלאות ובכך גם שלא לפגוע בפעילותם של כ-2,400 ציידיים חוקיים בישראל.  

כמו כן ייאסר בחוק פיזור רעל בשטחים פתוחים ושטחים חקלאיים. תופעה זו גרמה בשנים האחרונות להרעלות חמורות של חיות בר, כשחקלאים ומגדלי חיות משק ניסו להתמודד עם טורפים או מתחרים באמצעות פיזור רעל בשדות. הרעל יצר תגובת שרשרת קטלנית ופגע בחיות בר רבות, באוכלי נבלות, בעלי כנף נדירים ומכרסמים.

החוק החדש מציע לבטל גם את ההגדרה של חיות בר כ"מטופחת" - הגדרה שאיפשרה עד כה הפעלה של חוות בהם ישנם תנינים או יענים למטרות מסחר בבשר ועורות. הטענה של המשרד להגנת הסביבה, כי החששות מנזקים לטבע ולאוכלוסיות של חיות בר, התממשו, עקב בריחת תנינים בשנים האחרונות לטבע ובכוונתם למנוע באופן גורף אפשרות לגידול וטיפוח של חיות בר לצרכים מסחריים.  

יוכל לנשום לרווחה? צבוע מפוספס (צילום: ליאור כסלו)

החמרה עם משחררי חיות בית לטבע

החוק החדש יאסור שיחרור של חיות בית וחיות בר המוחזקות בידי אדם לטבע כדוגמת זוחלים, בעלי כנף, חיות אקזוטיות, כלבים וחתולים, משום שהדבר גורם להם להתפרא בטבע ואוכלוסיותיהן הגדלות, דוחקות מינים מקומיים של חיות בר וגורמים לנזק למערכת האקולוגית.

בתיקון המוצע, מצויין כי כלבים וחתולים משוטטים עלולים לגרום לנזקים לחיות הבר, ולכן תהיה אפשרות לפקחי רשות הטבע והגנים ללכוד ולהעבירם למקום אחר, על פי הוראת וטרינר עירוני או רשותי. כלבים משוטטים שיזוהו לפי השבב בגופם וייתפסו, בעליהם ייאלצו לשאת באחריות ולשלם קנס. תופעת הכלבים המשוטטים, המתפראים בטבע החמירה במיוחד באזור נחל שורק, שם טרפו להקות כלבים יחמורים פרסיים נדירים, דבר שהביא להקפאת פרויקט ההשבה לטבע של היונקים לאזור.

ארדן התייחס לתופעת נטישת הכלבים בחומרה. "אדם לוקח חיית מחמד לביתו, מתחרט ולאחר מכן משליך אותה בשטח פתוח באופן אכזרי. החוק החדש יאסור את התופעה. על אדם כזה מחובתו למצוא משפחה חדשה לבעל חיים או למסור לאחת העמותות שמנסות לטפל בחיות. אין לו שום זכות להשליך את אותו בעל חיים בשטח ציבורי לגורלו".

עוד מוצע בתיקון להעניק סמכויות ענישה רחבות יותר לפקחים כדי לאכוף את הסעיפים השונים בחוק ולהחמיר את תקופות המאסר בגין עבירות לרף המירבי – שלוש שנות מאסר. בנוסף, הוצע להעניק לבתי המשפט את הסמכות לבטל רשיון נהיגה ורכב של העוברים על החוק ואף להחרים רכבים של מעורבים בפעולות ציד. בכל הנוגע לטיפול בעובדים זרים העוברים על החוק, תהיה אפשרות גם לבטל את היתר השהייה שלהם בישראל. 

כמו כן יוגדלו הקנסות בגין עבירה על הסעיפים השונים. מהלך זה מצטרף להגדלה של הקנסות על פגיעה בסביבה ובחיות בר שנכנסה לתוקף בשנה שעברה. על פי התעריפים החדשים, הקנס המירבי על ציד בלתי חוקי יכול להגיע עד 150,600 שקל במקום 134,600 עד כה.  בימים הקרובים תקבע וועדת הכנסת את הוועדה שתדון בהצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.