הורייך התגרשו? כשתהיי אמא תרגישי את זה
כשההורים מתגרשים, זו חוויה טראומטית לילדים. לפעמים הטראומה הזאת חוזרת כשאותן בנות הופכות בעצמן לאמהות, והן חוזרות לחוש כמו הילדות הקטנות והנטושות שהיו אז, כך מובא במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
30 שנה אחרי שהוריה התגרשו הגיעה ניצה (38) לטיפול נפשי בתחושה של מצוקה קשה ואפיסת כוחות. "הורי התגרשו כשהייתי בת שמונה ואחי הבכור היה בן ,"12 היא סיפרה לפסיכולוגית. "כמו בסרטים האמריקאיים של אז, הם יזמו איתנו שיחה סביב השולחן והסבירו שאבא ואמא לא מסתדרים, שהם כל הזמן רבים, ולכן הם יגורו בשתי דירות נפרדות וכמובן שימשיכו לאהוב אותנו כרגיל," היא תיארה.
הלידה השנייה גרמה למשבר
בעקבות הגירושים סבלה ניצה מהתקפי בכי, מפחדים, מבושה ומתחושה של חוסר אונים, שהרפו רק אחרי כשנה. על פניו נראה שהיא צלחה את משבר הגירושים. הישגיה בלימודים לא נפגעו, היא המשיכה בפעילות חברתית מגוונת ואחרי הצבא פנתה ללימודים גבוהים והגיעה עד לתואר דוקטור. "גם חיי עם בני זוג התנהלו לפי הספר. היו לי שתי מערכות זוגיות ארוכות, עד שנישאתי לאוהד," סיפרה. במהלך השנים הקריירה שלה שיגשגה, ונולדו להם שתי בנות ובן.
"את הלידה הראשונה עוד צלחתי פחות או יותר כמו שציפו ממני, אבל אחרי הלידה השנייה כל משבר הגירושים של הוריי, שעברתי, הציף אותי בגדול. למשל, בכל פעם שהילדה סירבה שאוהד יאכיל אותה או בכתה כשהוא קילח אותה, חרדתי שהוא יעזוב אותנו. אם הבת הגדולה בדקה איתו גבולות, מיד ניצבתי ביניהם וגוננתי עליו. זה הלך והחמיר עד שמצאתי את עצמי במצבים אבסורדיים. למשל, אם הוא איחר רק בחצי שעה, חילחלה בי התחושה שהוא עזב את הבית."
ככל שהתקדם הטיפול סיפרה ניצה לפסיכולוגית שביטחונה העצמי הידרדר כל כך עד שהיא, כלשונה, "סחטה" מבעלה הוכחות לנאמנות ולמסירות. "מאישה בוגרת, אינטליגנטית, דוקטור באוניברסיטה, חזרה אליי דמות הילדה הנטושה שהייתי והכתיבה לי את סדר היום ואת ההרגשה שלי. החיים שלי התהפכו בצורה שלא תיאמן ממש. אחרי שהוריי התגרשו חלמתי לטפח לעצמי משפחה גדולה, בריאה, תומכת ונורמטיבית. אבל איפה החלום ואיפה המציאות," אמרה.
לכודות בחובות ההוריות
מה קרה לניצה? מסבירה פרופ' רחל לוישיף, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה מאוניברסיטת בר-אילן":דפוס הנטישה, שלא מרפה מבנות של הורים גרושים - ובפרט כאלה שלא קיבלו עזרה נפשית ותמיכה סמוך לאירוע הקשה הזה - רק מתחזק ואפילו מתגבר בעקבות הלידה הראשונה. הנזק שחוללו גירושי ההורים מתבטא לא רק בהורות אלא מחלחל גם לזוגיות ומחבל בה."
במחקר חדש, שעורכות פרופ' לוי-שיף וקרין קדר, נבדקה סוגיה זו. שתי החוקרות בדקו את ההשלכות לטווח הארוך שיש לגירושי ההורים על בנותיהם. במסגרת המחקר הם השוו 86 נשים בנות ,41-25 בנות להורים גרושים, לקבוצת ביקורת של נשים שהוריהן לא התגרשו. "ממצאי המחקר היו צפויים," אומרת לוי-שיף. 70%" מבנות הקבוצה הראשונה קשרו בין מצוקתן כאמהות לגירושי ההורים שלהן. זה התבטא בשלוש נקודות שבדקנו: רובן הרגישו לכודות בחובות ההוריות שלהן, התלוננו על אינטראקציה לקויה עם התינוק שאת התנהגותו הן תפסו כקשה ומפריעה, וכולן, אם כי במידה שונה, התקשו לתפקד היטב כאמהות וחשו שזה טורח."
הילדה הנטושה הרימה ראש
מסלול חייה של עירית ,(45) מתכנתת בכירה בחברה להנדסה, היה לדבריה תוצאה של גירושים במשפחתה. "זה קרה חודש לפני הבת מצווה שלי. אבא הודיע, די במפתיע, שהוא עוזב את הבית והולך לחיות עם המזכירה שלו. אמא שלי התפרקה. תוך שבוע איבדתי את הילדות שלי והפכתי לאמא של אמא שלי ושל אחי ואחותי הקטנים."
האחריות הגדולה שהיא לקחה על עצמה מחוסר ברירה התבטאה רק שנים מאוחר יותר, כשבעצמה הפכה בפעם הראשונה לאמא. למטפל, שאליו פנתה שנה אחרי שילדה את בנה הבכור, סיפרה עירית: "אני זוכרת שאמרתי לעצמי שאני, לעומת אמא שלי, אהיה אמא תפקודית. ילדיי יגדלו בבית נורמטיבי, עם גבולות, ויהיו להם שני הורים אוהבים ומסורים באותו בית. אבל בפועל קרה תהליך אחר. לאורך כל חודשי ההריון דמיינתי תינוק מתוק, אהוב ומספק, שאני מגוננת עליו והוא מפצה אותי על הנטישה שעברתי. אבל כבר ביום השני אחרי הלידה הרגשתי שמשהו משובש אצלי. במקום להתעסק רק בתינוק, התחלתי ממש לרדוף את בעלי," היא מתארת. "כשהוא טיפל בתינוק, הרגשתי שהוא מזניח אותי, ואם הוא לא קם לתינוק בלילה, הרימה ראש הילדה שאבא שלה נטש אותה".
"אצל כל אישה המעבר לאמהות נחשב לאחד המאורעות המשמעותיים והמכוננים ביותר על רצף החיים. הוא משפיע על כלל החיים ומגדיר חלקים רבים מהם מחדש," מסבירה פרופ' לוי-שיף. "האמהות גורמת בעיקר לשינוי בתפיסת הזוגיות ובאיכותה. אולם בקרב אמהות שחוו בילדותן גירושי הורים, כל התופעות האלה מתעצמות ואפילו מחמירות. חלקן הגדול חוות אכזבה מבן הזוג, ציפייה מוגזמת ממנו לתמיכה ומפח נפש קשה בהיעדרה. הן מרגישות ששוב אין להן על מי לסמוך ומשחזרות את דמות אביהן הנוטש בבעל".
מטפלים בעצמם באמצעות הילד
אישוש מדעי לכך עולה מנתונים סטטיסטיים שלפיהם בנות להורים גרושים הן בסיכון גדול ב30%- להתגרש בעצמן, לעומת מי שגדלה אצל הורים שלא התגרשו, והלידה הראשונה מהווה טריגר משמעותי לכך. "האמא הצעירה חווה נטישה כפולה. היא פוחדת שהבעל ינטוש את התינוק וידון אותו לסבל שהיא עברה, ובאמצעות התינוק היא גם חווה ביתר עוצמה את הנטישה שהיא עצמה עברה. האמהות מוציאה ממנה את הילדה הנטושה שהיא," מסבירה ד"ר יוכי בן-נון, הפסיכולוגית הראשית במרכז הרפואי מאיר. "באמצעות התינוק האמא נזכרת בגירושי הוריה וחרדה מגורל דומה לילד שלה."
ד"ר בן-נון מספרת על זוג שהגיע אליה עם בנם בן הארבע וחצי. שני ההורים חוו גירושים אצל הוריהם. "הם סיפרו לי שהילד מתקשה ליצור קשרים חברתיים, שהוא מופנם וביישן ונמנע מלשחק עם ילדים," היא מתארת. "אבל כשבדקתי אותו הוא דווקא היטיב ליצור איתי קשר. שיחקנו, ציירנו ואז הבנתי מה הבעיה. הילד בסדר גמור וחמוד. אלה ההורים שביקשו לטפל בעצמם באמצעותו ולהירפא דרכו." בשיחה שקיימה עם ההורים הדגישו שניהם שבילדותם הם לא קיבלו כל טיפול, ולכן הם רוצים למנוע מהילד את התלאות שעברו.
"אמהות ממשפחות שבהן ההורים נפרדו עלולות לפתח התנהגות קיצונית לשני הצדדים," מסבירה ד"ר בן-נון. "או שהן ימשיכו את דפוס ההורים שאותו הפנימו וייצרו משפחה קשה ולא תומכת, או שיהפכו למשקיעניות ולמתמסרות, לפעמים אף יתר על המידה.
"במקרה שבו הבעל גדל במשפחה שלמה הוא יביא איתו גבולות ברורים, שעות אכילה ושינה קבועות, דפוסי חינוך מוקפדים וכו,' ואילו האם, שגדלה רק עם הורה אחד, הפנימה מודל התנהגות שונה בתכלית. לא פעם בבתים כאלה הילדים ישנו עם האמא, שעות הארוחות לא היו קבועות, ובבית בלט ברוב המקרים היעדרו של מבוגר אחראי. על רקע השוני בתפיסות מתפתחים לא מעט קונפליקטים מהותיים בין בני הזוג, ורצוי לטפל בהם באמצעות איש מקצוע".
לפנייה לכתב/ת 
