שתף קטע נבחר
 

לפני שנטבע בנוזל השחור: מדריך למחירי הנפט

מה פשר מחירי הנפט השונים והמבלבלים הנזרקים לחלל האוויר, מה בין נפט אמריקני לנפט הים הצפוני, ועד כמה צפויים המספרים להמריא על פי התחזיות בשוק? מני בן משה עושה סדר בבלגן

מחיר הנפט הוא אחד הנושאים המסוקרים ביותר בכלי התקשורת העולמיים בתקופה האחרונה. שמענו על נפט במחירים שונים, 90 דולר, 100 דולר ואפילו 120 דולר לחבית. מי צודק, ומה היו כל המספרים שדווחו עליהם בכלי התקשורת השונים?

 

 

ראשית נציין כי ישנם סוגים רבים ומגוונים של נפט אשר שונים בהרכבם ובמחירם, אך קיימים שלושה מדדי ייחוס עיקריים למחירי הנפט: WTI, Brent ו-OPEC Basket. ההבדלים המהותיים בין מדד אחד למשנהו הם: מקור הנפט, הרכבו של הנפט, רמת הגופרית, ומידת הכבידה (API).

 

נפט מסוג WTI נחשב לאיכותי יותר מנפט מסוג BRENT ומחירו מייצג את שוק הנפט בארה"ב. מכיוון שארה"ב היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם, נוטים לייחס את מחיר חבית זו לשוק הנפט העולמי.

 

נפט מסוג Brent מופק בים הצפוני ומחירו מאפיין את שוק הנפט באירופה, אפריקה והמזה"ת. מחיר זה הוא בעל ההשפעה הגבוהה ביותר על מחירי הדלק בישראל - כיוון שהם מבוססים על מחיר הדלק בצרפת ובאיטליה.

 

מדד הייחוס השלישי הוא ה-OPEC Basket, אשר מייצג מחיר של 12 סוגי נפט המופקים בכל אחת מ-12 המדינות החברות בקרטל OPEC.

 

על כל סחורה בורסאית ניתן לרכוש חוזה עתידי למסירה במועדים שונים. כך לדוגמא, בבורסת הסחורות של ניו יורק (ה-NYMEX) ניתן לסחור בחוזים עתידיים על נפט מסוג WTI שמועד פקיעתם נע בין אפריל 2011 ועד דצמבר 2019, ולכל חוזה מחיר עצמאי שנקבע בהתאם לכוחות השוק.


לצפייה בגודל המלא - לחצו כאן

 

כאשר בכלי התקשורת מציינים מחיר של אחד ממדדי הייחוס שהזכרנו, ברוב המקרים מדובר על מחירו של החוזה העתידי הקרוב למסירה, שכן מרבית הסחירות מתבצעת על חוזים אלו (במקרה דנן ההתייחסות היא למחירה של חבית נפט למסירה בחודש אפריל 2011).

 

הנפט האירופי התייקר בשיעור החד ביותר 

אם נדגום את מחירי החוזים העתידיים הנסחרים כעת על הנפט, כאשר ציר ה-X משקף את מועדי הפקיעה, ואילו ציר ה-Y משקף את המחיר האחרון בו נסחר כל חוזה, נקבל את עקום החוזים העתידיים כפי שמתואר בגרף הבא.


לצפייה בגודל המלא - לחצו כאן 

 

ניתן להבחין כי כוחות השוק מתמחרים היום את החוזים על נפט מסוג WTI, למסירה בחודש אפריל הקרוב בעבור 99.6 דולר, את החוזים למסירה בחודש ינואר 2012 בעבור 103.93 דולרואילו החוזים למסירה בחודש אפריל 2015 בעבור 100.56 דולר.

 

במקביל, השוק מתמחר את החוזים על נפט מסוג BRENT, למסירה בחודש אפריל הקרוב בעבור 115.42 דולר, את החוזים למסירה בחודש ינואר 2012 בעבור 113.44 דולר ואילו החוזים למסירה בחודש אפריל 2015 בעבור 105.93 דולר.

 

ההתפתחויות האחרונות באזור המזרח התיכון, קרי, המהומות בלוב (החברה בקרטל OPEC) והחשש מפני זליגה של המהומות לעבר סעודיה, שהיא כידוע הבכירה מבין החברות בקרטל (תפוקת הנפט של סעודיה עמדה בשנת 2010 על 8.20 מיליון חביות ביום, שווה ערך ל-28% מתפוקת הקרטל), יצרו חששות מפני אי סדרים בהספקת הנפט העולמית ומחירי הנפט הגיבו בעליות חדות.

 

אך אם נבחן כל מדד ייחוס לעצמו, נראה כי מחירי ה-Brent עלו באופן החד ביותר. כך לדוגמא, במהלך המסחר של יום שישי האחרון נסחרה חבית מסוג BRENT למסירה בחודש אפריל 2011 בעבור 119 דולר, בזמן שחבית מסוג WTI, למסירה גם כן בחודש אפריל 2011 נסחרה בעבור 103.4 דולר. באותו הזמן עמד ה-OPEC Basket על 111.01 דולר.

 

נציין כי נכון לשעות אחר הצהריים, יום רביעי, נסחרת חבית נפט מסוג WTI, תחת החוזה למסירה בחודש אפריל הקרוב בעבור 100.40 דולר. במקביל, חבית נפט מסוג BRENT, למסירה גם כן בחודש אפריל, נסחרת כעת בעבור 115.66 דולר.

 

תעודת זהות של תעשיית הנפט בלוב

לוב, שכאמור חברה ב-OPEC, אינה אחת מהחברות הבכירות בקרטל. לפי נתוני הקרטל, תפוקתה היומית הממוצעת של לוב בשנת 2010 עמדה על 1.56 מיליון חביות, כמות השווה בהיקפה ל- 5.35% מסך התפוקה היומית הממוצעת של קרטל OPEC ב-2010.

 

למרות שכושר התפוקה של לוב אינו מבין גבוהים בקרטל OPEC, עדיין מדובר על מדינה שעתודות הנפט המוכחות בה הן הגבוהות באפריקה. סוכנות האנרגיה האמריקנית פרסמה לאחרונה דו"ח על תעשיית האנרגיה הלובית, ומנתונים שנאספו ממקורות שונים (קרן המטבע הבינלאומית, סוכנות האנרגיה הבינלאומית ו-Oil & Gas Journal ועוד) עולה כי רזרבות הנפט המוכחות בלוב עומדות על 46.6 מיליארד חביות, כאשר שנייה לה היא ניגריה שברשותה 37.2 מיליארד חביות הנספרות כעתודות מוכחות.

 

בדצמבר 2008, בשיאו של המשבר הפיננסי האחרון, ובימים שבהם מחיר הנפט צלל מ-147 דולר לעבר 36 דולר לחבית, החליט קרטל OPEC להקטין את תפוקתו, מתוך כוונה להקטין את היצע הנפט העולמי ולתמוך בעלייה במחירים. במסגרת זו, לכל מדינה בקרטל (מלבד עיראק) הוגדרו יעדי תפוקה.

 

מסגרות התפוקה שנקבעו אז ללוב היו 1.47 מיליון חביות ביום, אך בפועל, לוב חרגה ממסגרות אלו והפיקה כ- 1.55 מיליון חביות ביום, מתוכן, כ-270 אלף חביות (ביום) יועדו לצריכה מקומית והשאר לייצוא.

 

כ-72% מהיקף הייצוא של הנפט הלובי מופנה לעבר מדינות אירופה, בעיקר לאיטליה, צרפת, גרמניה, ספרד ויוון. חשוב לציין שלארה"ב אין כלל תלות בנפט הלובי, ולמעשה, רק 3% מהיקפו של ייצוא הנפט הלובי מוצא דרכו לארה"ב.

 

הכותב, מני בן משה, הוא מהמחלקה הכלכלית ב-IBI

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים