אמנים נגד חוק החרם: "זו התאבדות"
שורה של אמנים מצטרפים למאבק נגד חוק החרם, שעבר בקריאה ראשונה, בהם חתן פרס ישראל דוד טרטקובר, הזמרת רונה קינן, המשורר מאיר ויזלטיר ועוד. קינן: "זה מפחיד, זה מסוכן ואסור לתת לזה לקרות". הסופר ספי רכלבסקי: "ישראל עבריינית"
אמנים, יוצרים ואנשי רוח מצטרפים היום למאבק שמארגנת קואליציית נשים לשלום נגד הצעת חוק החרם. הצעת החוק של ח"כ זאב אלקין מהליכוד ודוד רותם מישראל ביתנו, שעברה אתמול (ב') בקריאה ראשונה וזכתה לביקורת ציבורית רחבה, קובעת כי על מי שיפגע במדינת ישראל באמצעות חרם יושתו תשלומי פיצויים.
הצעת החוק, אומרים אנשי איגודי זכויות האדם הפועלים בישראל, מכוונת בין היתר לכל מי שקורא לחרם צרכני על תוצרת ההתנחלויות כמו גם לשחקנים שסירבו להופיע באריאל. במכתב שנשלח ליו"ר הכנסת ולחבריה מטעם 53 ארגונים שונים נכתב בין היתר: "במקום לנהל דיון דמוקרטי בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי בישראל, משמשת הצעת החוק להשתקת יריבים פוליטיים ולחסימת אפשרות לדיון ציבורי".
ברשימת האמנים שהצטרפו היום (ג') למחאה הציבורית, נמצאים גם המשורר מאיר ויזלטיר, המוזיקאית רונה קינן, הסופרת נילי לנדסמן, חתן פרס ישראל דוד טרקטובר, השחקנית עינת ויצמן, השחקן יוסי פולק והסופר ספי רכלבסקי.
במסגרת המחאה הצטלמו שורה של אמנים לסרטונים קצרים, בבימויה של השחקנית רומי אבולעפיה, שיהיו חלק מקמפיין שכותרתו "נמשיך להתנגד לכיבוש".
בקואליציית נשים לשלום אומרים כי מטרת הקמפיין, שיופץ ברשתות החברתיות, להסביר שחוקים אנטי-דמוקרטיים לא ירתיעו ולא יצליחו להשתיק את המחאה הפוליטית הגוברת נגד הכיבוש. "לא נציית לניסיון לכפות עלינו שיתוף פעולה עם מערכת השליטה הלא דמוקרטית והלא חוקית שיצרה ממשלת ישראל מחוץ לגבולותיה בשטחים", הוסיפו ואמרו בארגון.
קינן: "מגמה אומללה ומסוכנת"
הזמרת רונה קינן שהצטלמה לקמפיין אמרה היום ל-ynet: "לשתוק זו לא ברירה יותר. אין לנו את האופציה לא לקחת צד. זה מפחיד, זה מסוכן, אסור לתת לזה לקרות. יש לי עניין להישאר במקום הזה ולהקים פה יום אחד משפחה, ולכן אינני יכולה לשבת בחיבוק ידיים. אני חייבת לתרום את חלקי בניסיון קטן וסמלי ככל שיהיה לשנות את המגמה האומללה שנמשכת זמן רב מדי תחת הממשלה הנוכחית.
היכל התרבות באריאל. גם המופיעים שם בסכנה? (צילום: רועי עידן)
"אני יודעת שגם אם החוק הזה ייפול, יבואו אחרים תחתיו. זו מגמה מסוכנת וכל זמן שיש לי אפשרות לדבר אני אגיד ואצטרף לאלה שאומרים, אתן יד למאבק ואהיה סולידרית. אעשה כל מה שאני יכולה בכלים המצומצמים שיש לי".
גם המשורר מאיר ויזלטיר, שנמנע בשנים האחרונות מהשתתפות בעצרות מחאה החליט להצטרף לקמפיין. "בשנים האחרונות אני לא הולך להפגנות ולא חותם על עצומות כי הגעתי למסקנה שהתפקיד העיקרי שלהן בתרבות הישראלית הוא לתת לאנשים שלוקחים בהן חלק תחושה שהם בסדר, שהם נאורים. זו רחיצת ידיים ואינני רוצה לרחוץ את ידיי.
"כיוון שאין לי אנרגיות להשקיע בפעילות פוליטית אמיתית בדברים שאני מאמין בהם, אני מסתפק בתפקיד של זה העומד על המרפסת ורואה את רומא בוערת. אבל כאן, כשפנו אליי, החלטתי להיעתר כיוון שלפעמים צריך להפר עקרונות".
בקטע הווידאו מתוך הקמפיין, בו נראה ויזלטיר מדבר על החוק, הוא אומר: "אם החוק הזה יעבור ועוד כמה חוקים פרנואים שמתבשלים בישראל ביתנו ובליכוד, אז המדינה תהיה מדינת דיכוי אמיתית. לא רק לכבושיה אלא גם לאזרחיה ואפילו לתל אביבים שלה. ההנהגה הנוכחית אוהבת לדבר על המדינה כעל וילה בג'ונגל, אבל אנחנו נדחפים יותר ויותר להיות דבר עוד יותר גרוע מזה, מצודה על שפת הים. מצודה צלבנית על שפת הים, בעזרת חוקים מהסוג הזה".
רכלבסקי: "זהו חוק דיקטטורת ההתנחלויות"
הסופר ספי רכלבסקי, שהצטלם גם הוא לקמפיין אמר ל-ynet: "זהו לא חוק החרם אלא חוק דיקטטורת ההתנחלויות. הצעת החוק הזו דורשת בין היתר לא להימנע מקשר תרבותי לאזור שמצוי בשליטת ישראל כשהכוונה לשטחים. אם אני רואה חמישה גברים אונסים בחורה ומסרב לשתף איתם פעולה, אני לא מחרים אותם אלא נמנע מעבירה פושעת.
"מדינת ישראל, שבונה מחוץ לשטח שלה, היא מדינה עבריינית מזה שנים. ממשלת ישראל הפכה את הטירוף לדגל וכעת היא אומרת שכל מי שלא מוכן להניף את הדגל הזה, הוא עבריין. המצב הפוך.
האנטי-חוקי הפך לכאורה לנורמלי. להכריח אנשים לעבור עבירות פליליות זה מתועב ודיקטטורי ויש לנו רק להתבונן על מה שקורה באזור סביבנו. גם בלוב יש חוקים והם אינם דמוקרטיים.
"בסיטואציה שבה דיקטטורות באזור נופלות בזו אחר זו, מי שחושב שיתנו לישראל להמשיך בדרכה עם מה שהיא עושה בשטחים, טועה. לומר שחברון זה כאן - זה אקט התאבדותי. הקולוניה הישראלית דינה להיעלם ומי שטוען שהשטחים וישראל הם אחד מוותר על המשך קיומה של ישראל. זו שאלה קיומית לא רק מוסרית. הכיבוש הוא לא ישראל, אלא הסטייה שלה. הפטריוטיות שלי היא לדמוקרטיה הישראלית ולא למשטר דיקטטורי ונגד זה צריך להיאבק".
בקואליציית נשים לשלום אמרו היום כי התגייסות האמנים משמעותית ורלבנטית במיוחד, שכן פתיחת היכל התרבות באריאל ומכתב האמנים שנחשף ב-ynet הם אחד הגורמים העיקריים להצעת החוק. "מכתב האמנים עורר מחדש את השיח המושתק אודות הלגיטימיות של המשך הכיבוש", אמרו בארגון.
הדרמטורגית ורדית שלפי, בין יוזמי מכתב האמנים שעורר את הסערה, אמרה בתגובה ל-ynet: "במקום לנהל דיון על הלגיטימיות של ההתנחלויות, מנהלים דיון על הלגיטימיות של המוחים נגד ההתנחלויות. אני שמחה על שהמחאה שלנו כפי שבאה לידי ביטוי בשני מכתבי האמנים בקיץ האחרון, פתחה בשיח ציבורי שמערער תפיסות מעוותות שיש המבקשים להשרישן כנורמה".
