העובדות הסוציאליות אשמות במצבן? שטויות
טור שמשתלח בעובדות הסוציאליות ובהסתדרות על כך שאינה תומכת במאבקן - החריד אותי. איך אפשר להצדיק מתן שכר מבזה בטענה שהעובדת ידעה שכך משלמים. ומדוע לקרוא להסתדרות צבועה? היא זו שנותנת לנו גב חזק למאבק
לא הבנתי. האמת היא שקצת נחרדתי. נחרדתי בעיקר מהניצול הציני של המאבק הצודק שלנו. ידעתי שזה יגיע. זה מגיע כל יום בטיפות קטנות. אבל המאמר של אורית קלייר ארזי היה ממש גשם שוטף. אם לנסות ולפרש את דבריה אז זה פחות או יותר מתחיל בזה שהמדינה אשמה במצבם של העובדים הסוציאליים ואם להיות יותר מדויקים אז זה בעצם עופר עיני שלשיטתה, מייצג את תכלית כל הרוע בעולם והוא זה שאשם במצב.
- נשבות עם דמעות". יום עם עובדת סוציאלית
- העובדים הסוציאליים הפגינו: בעלי הכוח לא לצדנו
- תמה השביתה בנמלים; תוספות שכר לעובדים
אחר כך זה ממשיך בזה שאנחנו העובדים והעובדות הסוציאליים אשמים במצב - ושיא השיאים הוא שבעצם המטופלים שלנו אשמים בהכל. אני מודה שממש התאמצתי אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה רצתה בדיוק הגברת קלייר ארזי לומר ולמה בכלל היא משתמשת בי ובחברי כדי להגיד את כל זה.
הקרבה זה רע?
ממרום מושבה של הגב' ארזי, כמנכ"ל של איזו חברה, שכנראה רצתה להשיג קצת פרסום על חשבון הגב שלנו, קשה להבין נשים שבוחרות במקצוע העבודה הסוציאלית. הגב' קלייר ארזי מתקשה להבין איך אנשים בוחרים במקצוע כזה, של נתינה והקרבה. "עדיף להיות עובד פשוט ולא משכיל שטובתו האישית קודמת לטובת החברה כולה", היא כותבת מטיחה בי ובחברותי, בלי שמץ של בושה: "בחירה בהשכלה שסופה מקצוע ששכרו ומעמדו ידוע מראש כנמוך במיוחד עושה אתכן שותפות לדבר עבירה".
זה לא שאנחנו לא רוצים כסף. בדיוק על זה אנחנו נאבקים עכשיו. אנחנו נאבקים על שכרנו אבל לא פחות מכך על מעמד המקצוע. אנחנו מאמינים שגם "עבודת קודש" ראויה לתגמול הולם. אנחנו לא מתביישים בהיותנו עובדים סוציאליים, להפך אנחנו גאים בכך מאוד.
הפוסל - במומו פוסל
כשקוראים את דבריה של הגב' ארזי אפשר להבין מי הם האשמים במצבם של העובדים הסוציאליים ומדוע מתייחסת המדינה לנושא הרווחה כאחרון בסדר העדיפויות – בדיוק בגלל אנשים שחושבים שלא צריך לתת ולתרום, שלא צריך לעשות למען האחר, שכל אחד צריך לדאוג לעצמו – בעצם, בדיוק כמו הגב' ארזי.
ומילה אחת על ההסתדרות שהושמצה בצורה כל כך בוטה בדבריה של הגב' ארזי - לולא ההסתדרות לא היינו יכולים לצאת למאבק הזה. לולא ההסתדרות היינו כנראה עוד שנים ארוכות בוכים בינינו לבין עצמנו על המשכורות הזעומות שלנו. בזכות ההסתדרות יצאנו למאבק כל כך נכון ואמיתי. יש לנו יד מכוונת ויש לנו גב חזק. לשמחתנו ולשמחתם של כל העובדים בארץ - ההסתדרות עושה עבודה מצוינת גם כאשר יושב הראש שלה נעדר לכמה ימים.
יצחק רוזנר הוא עו"ס בכיר חבר מזכירות איגוד העובדים הסוציאליים.