חיש ללכיש: טיול בין גבעת גד לנחל אדוריים

הטיול הזה כולל בתוכו כמה טיולים קטנים, גיחות, הנמצאים באיזור השפלה וחבל לכיש, בואכה הר חברון. אפשר לעשות את כל מה שמוצע לפניכם ואפשר להחליט לקפוץ רק לגיחה או שתיים. האיזור גדוש שרידים לחיים שהיו כאן והוא גם מקום טוב להכיר את צמחיית ארצנו ולערוך תצפיות סביבתיות שבסוף החורף ותחילת האביב מקסימות במיוחד.

בפסטיבל האוכל של חבל יואב יהודה שמתקיים החודש, תוכלו להצטייד בכל מה שצריך לפיקניק גורמה ובשמורת גד, הגיחה הראשונה, תוכלו לפרוס שמיכה ולהרגע במקום שכולו, מאופק לאופק, גבעות עגולות וגיאיות, ושקט מסביב. אליה מצטרפות עוד גבעות וחורבות ובסוף גם ערוץ נחל מעניין עם הדרן אחרון של פריחת הכלניות.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 3415 בכיוון מזרח, חולפים על פני תל לכיש, וכקילומטר לפני מושב אמציה פונים מערבה (ימינה) בדרך סלולה, על פי השילוט "גבעת גד". לאחר כקילומטר פונים שוב ימינה בדרך עפר מסומנת שחור.

נוסעים כ-700 מטרים ופונים ימינה בדרך עפר מסומנת כחול העולה ביער אורנים ומגיעה לאחר כ-1.1 קילומטרים לראש גבעת גד. הדרך טובה לכל רכב.

תצפיות גבוהות: גבעת גד

שמה העברי של הגבעה נגזר משמו של היישוב המקראי מגדל גד (יהושע ט"ו, 38), ששכן כנראה בסביבה (אין לזהות את החורבה הנושאת את השם "מגדל גד", שנמצאת ממזרח לגבעה שלנו, עם היישוב המקראי). גבעת גד מוכרת גם בשם שייח' עלי - שמו של מבנה התפילה בעל הכיפה שנמצא בראש הגבעה.

נראה כי המקום היפה משך את תשומת לב הקדמונים, שכן המבנה המקודש בנוי על אתר קדום, טיבו לא ידוע. המבנה של ימינו כולל ארבעה חדרים בעלי תיקרה קמורה (אחד החדרים התמוטט). כ- 20 מטרים ממזרח לשייח' עלי נמצא מכלול של מערות מגורים.

דרך עפר טובה לכל רכב מטפסת בתוך יער אורנים לראש גבעת גד, המתנוססת 412 מטרים מעל פני הים. חובבי הליכה יכולים להעפיל לראש גבעת גד ברגל מהמקום שבו הדרך המסומנת שחור פוגשת את הדרך המסומנת ירוק, כקילומטר ממערב למקום שבו דרך העפר עולה לגבעת גד.

בראש הגבעה ניצבים שלושה שולחנות פיקניק בצל עצי אורן. יש פסגות גבוהות מגבעת גד, ובכל זאת, גבעה זו מעניקה את אחת מנקודות התצפית המרהיבות בישראל. ביום בהיר רואים מכאן את כל המרחב שבין גוש דן לעזה במערב ואת דרום הרי יהודה והר חברון במזרח. זוהי נקודת תצפית שקשה להיפרד ממנה.

בראש גבעת גד, מתחת לשיכבת הנארי - שיכבה גירנית קשה המצפה סלעי קירטון - נחשפים סלעי "תצורת צקלג". זהו סוג סלע נדיר, הבנוי מאבן גיר צהבהבה, עשירה בשברי קונכיות, באצות גיריות ובשרידי אלמוגים. בגבעת גד נחשפו בסלעי תצורה זו 37 מינים שונים של יצורים ימיים מאובנים.

על פי המאובנים מסיקים החוקרים שהסלעים נוצרו בתקופת הנאוגן (לפני כחמישה מיליון שנה) בתנאים של ים חם, שבו יכלו לשגשג אלמוגים.

עץ החרוב למרגלות הגבעה

יורדים ברכב למרגלות גבעת גד ופונים מערבה (ימינה) בדרך העפר המסומנת שחור. נוסעים כקילומטר, עד למקום המיפגש עם דרך עפר מסומנת ירוק, היורדת בתלילות מראש הגבעה. כאן חונים. נחצה בדרך הירוקה גדר, נפנה שמאלה ונצעד לאורך הגדר כ-100 מטרים.

מימין צומח עץ חרוב גדול, המתפאר בגזע מרשים שהיקפו כ-4.60 מטרים. נתרשם מהעץ ונחזור לדרך המסומנת ירוק. אין לשוטט בגבעה, מכיוון שהיא נמצאת בתחום שמורת טבע, ואין בה שביל מסומן, וכן משום שבגבעה פזורים בורות פתוחים, והשיטוט בה מסוכן.

הכירו את צמחיית האזור

זמן ההליכה בטיול הרגלי והמעגלי הוא בין שעתיים לשלוש ואורכו כ-6 קילומטרים. משאירים את הרכב כמתואר בגיחה 2 וצועדים דרומה בדרך העפר המסומנת ירוק כ-300 מטרים, עד למפגש עם שביל מסומן אדום. נפנה ימינה בשביל האדום ונטפס לראשה של הגבעה הנמוכה שמולנו. בראש הגבעה אפשר לסטות מהשביל מעט ימינה (צפונה) למשטח סלע גדול. שם נמצאת גת חצובה בסלע.

רוב המדרונות מכוסים בבתה וחורש שבו שולטים שיחים ועצים נמוכים, בעיקר אלת המסטיק ואשחר ארצישראלי. ביניהם מזדקרים עצי חרוב מצוי, שהם העצים הגבוהים בנוף, ועצים נוספים כגון בר-זית בינוני ולבנה רפואי. השיחים הנפוצים באזור הם סירה קוצנית, עוזרר קוצני וקורנית מקורקפת.

בני שיח אחדים הנפוצים בשמורה מתקיימים בעיקר באזורי הספר של החבל הים-תיכוני, על גבול המדבר. אלה הם שלהבית קצרת-שיניים, שמשון השלחופיות, מרווה ריחנית ונואית קוצנית. השביל מגיע לדרך עפר מלווה בגדר. במקום שבו הדרך מתעקלת, חוצים את הגדר בשער. 200 מטרים אחרי השער אפשר לסטות מהשביל מעט ימינה (צפונה) לעבר קבוצת חרובים יפה שלידה שרידי כבשן סיד.

מצד אל מג'ריחי

השביל ממשיך ומגיע אל שרידים של מבנה מלבני עם אבנים מסותתות, זהו מצד אל-מג'ריחי. הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד, או שניים, במקום תמצאו בור מים חצוב, מדרגות עיבוד ומערת מגורים.

ממצא החרסים מעיד שהתקיים כאן יישוב בתקופת הברזל, לפני כ-3000 שנים, וגם בתקופות הרומית והביזנטית.

השביל יורד לגיא רחב, חוצה גבעה קטנה ונוחת כ-500 מטרים מצפון לגבעה שבה נמצאת חורבת מסד. השיטוט בחורבה, העתירה בבורות ובמערות  - אסור. במקום שרידי יישוב מתקופות שונות, הפזורים על פני 30 דונם לערך. אחד מבורות המים נמצא ממש ליד הדרך ואפשר להתרשם ממנו.

הגבעות הירוקות של חבל לכיש קוראות לכם לבוא וליהנות מיפיין 

הגבעה הזו, כמו שאר הגבעות שבאזור, בנויה מסלעי קירטון רכים, המחופים בשיכבה דקה יחסית, בת עשרות סנטימטרים, של סלע קשה יותר המכונה נארי. לאחר שמתגברים בחציבה על שכבת הנארי, קל ונוח לחצוב בקירטון, ועל כן נחפרו באזור במהלך ההיסטוריה מערות אינספור. הן שימשו למטרות שונות כגון מאגרי מים, מחסנים, מחצבות ומערות לאכסון צאן ולמגורים.

חורבת רסם א-רוסום

עתה נצעד בחזרה בדרך העפר הלא מסומנת העולה צפונה. הדרך חולפת על פני חורבת רסם א-רוסום, שגם בה נותרו שרידי יישוב קדום ומיגוון מערות. בין המערות יש מערת קולומבריום ומערכות מסתור - מכלול של אולמות ומחילות שמקובל לייחס אותו למורדים היהודים בתקופת מרד בר כוכבא.

סמוך לחורבה הדרך האדומה פוגשת בדרך המסומנת שחור. צועדים בה מזרחה (ימינה) כ-1.5 קילומטרים ומגיעים לחניה.

נחל אדוריים

מהחניון שבראש גבעת גד נשוב לדרך הסלולה ונפנה בה דרומה (ימינה). נחלוף על פני החניון שליד חורבת חזן ונגיע לסכר אדוריים. בחודשים ינואר ופברואר מומלץ לחנות כאן, לבלות בחניון שבצל היער הסמוך ולשוטט בו ברגל.

יש כאן פריחה מהממת של רקפות. הסכר, שנבנה בשנת 1963, יוצר בחורפים גשומים במיוחד מאגר מים נחמד.

המשך הטיול עובר בשטח אש פעיל של צה"ל, ועל כן הטיול בו מותר רק בשבתות ובחגים. ניסע בכביש שלאורך האגם, ההופך לדרך עפר מסומנת ירוק. הדרך עוברת ביער ומגיעה לאחר כ-1.5 קילומטרים לשביל מסומן שחור הפונה ימינה. זהו ערוץ נחל אדוריים, המקיף את הגבעה שממול - תל אגרה - עוד אחת מהגבעות הנושאות בחובן שרידים של יישובים קדומים.

נחל אדוריים מקיף את תל אגרה בקשת, והמסלול השחור עוקב אחר תוואי הנחל ומקיף עימו את הגבעה. אנחנו נמשיך לנסוע בדרך הירוקה עוד כ-200 מטרים, למקום שבו היא פוגשת בדרך מסומנת כחול. ניסע בדרך הכחולה עוד כ-1.5 קילומטרים ונפגוש שוב את נחל אדוריים, במקום שבו הוא יוצר נקיק מפתיע שאורכו כ-30 מטרים וגובהו כשישה מטרים.

הנקיק חתור בסלע קירטון מבהיק, והסברה אומרת שזוהי תעלה מעשה ידי אדם שנחצבה בעבר הרחוק. המדרונות שליד תעלת נחל אדוריים מתכסים בפברואר במרבדי כלניות מרהיבים, שאין שני להם בישראל. אסור להחמיץ.

מבוסס על טיול שכתבו עמיקם ריקלין ויעקב שקולניק והופיע בספר "טיולים בריבוע" בהוצאת מפה

• לטיולים מומלצים נוספים היכנסו לאתר מפה