חורף בעמק האלה: הפריחה קיימת מעתה ועדולם

פארק עדולם הוא אחד מאתרי הטבע היפים במרכז הארץ. מרחבים ירוקים נטולי סממני התיישבות מודרנית, שפע של פריחות, יערות ואתרים ארכיאולוגיים מרשימים מתקופת בית שני.

קל לטייל בפארק ברגל, בכל סוגי כלי הרכב וישנם גם שבילי אופניים מגוונים. דווקא משום כך טיולי ג'יפים מציעים זווית אחרת ומעניינת בתוך נפתולי היער. בבוקר יום שישי חורפי ושמשי יצאנו לטיול ברכבי שטח בהדרכת קק"ל.

זווית אחרת לטייל בעדולם. ג'יפים בעמק האלה (צילומים: רונית סבירסקי)

המדריכה, דורית סדובסקי, חיכתה לנו בתחנת הדלק של צומת האלה. עשרה ג'יפים וחבורת מטיילים חדורי שמחת שטח התייצבו ב-08:00 לתדרוך קצר ומשם על כביש בית גוברין לכיוון פארק עדולם. פונים מזרחה בכביש 367 לכיוון ישובי גוש עציון, כשמימין הדרך ניצבות צלחות הלווין הענקיות. היעד אמנם פארק עדולם, אבל סדובסקי מחליטה לעשות גיחה לאנדרטת יהודי צרפת הממוקמת ביער יהודי צרפת.

האנדרטה בנויה כקיר עצום בצורת חצי גורן ורק כשמתקרבים אליו העין קולטת את הפרטים. הקיר מכוסה בדפי נייר שנושאים את רשימות היהודים שנשלחו אל מותם: שֵם, תאריך המשלוח, מחנה הריכוז, 80 אלף שמות בסדר המופתי המצמרר של תעשיית המוות הרצחנית. סביב האנדרטה נטעה קק"ל 80 אלף עצים לזכר כל אחד מהנספים.

שווה ביקור ואיזכור. אנדרטה לזכר השואה ביער יהודי צרפת

עדולם - ע"ש מאה הרוגים בחתונה

הפתיחה הקשה הזו מקצינה עוד יותר את הכניסה לפארק עדולם, שמרחביו העצומים מרחיבים את הנשימה. חולפים על פני היישוב נווה מיכאל וממשיכים ישר בשביל אספלט צר אל תוך השטח. הדרך רצופה בגידולי גפנים ושטחים חקלאיים עד שמגיעים למחסום דרכים.

הג'יפים ממשיכים בנתיבי עפר כשמכל עבר משתרעים שטחי תבואה בגוון ירוק עז. דורית מסבירה שהשם עדולם ניתן על שם עדולם המקראית או שמקורו בשם הערבי עיד אל מיאה (חג המאה). לשם הזה מתלווה סיפור על חתונה שהפכה משמחה לריב פרוע בין המחותנים והסתיימה במאה הרוגים.

הכלניות מנקדות בכתמי דם את המרחבים הירוקים

גבעות פארק מערות עדולם מתהדרות בחורש מעורב עם עצי חרוב מצוי, שיחי אלת המסטיק, אשחר ארצישראלי, אלון מצוי ואלות אטלנטיות עתיקות מרשימות במראן. אם תפקחו עיניים ותקפידו על נסיעה שקטה יש סיכוי רב שתראו עדר צבאים חולף בריצה, שועל, חזיר בר או ארנבת זריזה.

בין המכרסמים נפוצים הקיפודים, גרבילים, חולד שמותיר את ערמות העפר התחוחות על פני הקרקע והרבה מאוד עופות. כדי להגן על הפארק ולטפח את החי והצומח, יזמה קק"ל פעילות משותפת עם תושבי האזור וגופים ירוקים נוספים במטרה לשמור על ערכי הטבע שלו.

עם רגל אחת בקבר

הדרך חולפת על פני חורבת עתרי השוכנת על גבעה נישאה בגובה 406 מטרים מעל פני הים. חפירה שנערכה על ידי הארכיאולוגים ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור חשפה במקום כפר מימי בית שני, מקוואות ומבנה ציבורי גדול שזוהה כבית תפילה לפני חורבן הבית. בשטח נמצאו גתות רבות המעידות על תעשיית יין ענפה. באתר התגלה שבר חרס הנושא את השם "עתרי". החרס היה חלק מתעודה ששימשה כקבלה ליצוא חקלאי. באתר נמצאות מחילות מסתור ומערות שניתן לזחול בהן בעזרת פנס.

ממשיכים אל חורבת בורגין. מחנים את הרכב בצמוד אל משטח של חרציות צהובות שאפשר להשתרע עליהן כמו על מיטה רכה. משאירים את הג'יפים ויוצאים להליכה קצרה אל החורבה. בדרך חולפים על פני מערות קבורה שונות. יורדים במדרגות חצובות אל "מערת העמוד".

זוהי מערת קבורה מרשימה, חצובה בסלע. בדופנות המערה חצובות גומחות שכל אחת מהן כוסתה במקור בלוחות אבן. במרכז החדר ניצבים שני עמודים חצובים שזכו לעיצוב בסגנון יווני. הכותרות מעוטרות במדליונים שעל כל אחד מהם חרוט צלב. המערה מתוארכת לתקופה הביזנטית (638-324 לספירה).

בכל גומחה נקבר אדם ונסתם הפתח. מערת העמוד מהתקופה הביזנטית

הנוף פשוט נפלא. שטחים חקלאיים ושיפולי הר חברון ברקע

עד ח'אן טיולנו להפעם

מגיעים לחורבת קיט שבוצע בה סקר ארכאולוגי על ידי רשות העתיקות ב-1988. באתר ניצבים שרידי יישוב המפרשים על פני שתי גבעות סמוכות כשבגבעה הצפוני עומד ח'אן עות'מאני מרשים מהמאות ה-19 וה-20. בין שרידי היישוב הקדום שנמצאו בשטח חלקי קירות וחציבות בסלע. בצפון האתר אותרו כ-30 מערות חצובות, חלקן דמויות פעמון ומטויחות, מערות קבורה עם גומחות, מערת קולומבריום, שתי מערות ששמשו כמחסנים ואורווה גדולה. שברי חרס שלוקטו מהשטח מתוארכים לתקופת החשמונאים והתקופה הרומית-ביזנטית.

זהו השלב שבו תוכלו להחליט אם אתם רוצים להישאר בחיק הטבע, לתפוס כמה קרני שמש חמימות ולהשתרע על הדשא הרענן. אפשר לפתוח סלסילת פיקניק, בקבוק יין, לבצוע כמה גבינות ריחניות ולהתבשם מהאוויר.

• שיירת הג'יפים נסעה בשבילי עפר המיועדים לנסיעות מסוג זה בלבד