מותר לצאת מהקווים: 7 דרכים לעידוד יצירתיות
כשנותנים לילד לבטא את העולם הפנימי שלו באמצעות ציורים במרחב מכבד, תומך ואוהב - הוא יאמין ביכולות שלו. מספר עצות חשובות לזמן יצירה משותף להורים וילדים, ללא שיפוט, ללא ביקורת, ועם הרבה דמיון
בימינו מתמעטים שיעורי האמנות בבתי הספר, ומתמעטות ההזדמנויות של ילדים לבטא את עצמם באופן לא מילולי ולחוות ציור, צבע ויצירה בדרך הכי פשוטה שיש. בהזדמנויות שבכל זאת קיימות, נדמה שהתערבותו של המבוגר בתהליך משפיעה בטווח הקרוב והרחוק באופן לא חיובי על היצירתיות של הילד, עד כדי נטישת הציור בכלל.
לפעמים המבוגר מתערב כל כך עד שהציור נראה כמו מעשה ידיו של ההורה, הגננת או המורה ולא של הילד עצמו, ושהתוצרים אמורים לשמח ולספק את המבוגר ולא את הילד.
אתם כהורים יכולים לעודד את היצירתיות של ילדכם, ולעשות זאת יחד. הנה כמה טיפים חשובים לזמן יצירה משותף:
1. בחרו מיקום
בחרו מקום שקט בבית או בחצר, השקיטו את הטלפונים וצרו מרחב ראוי ליצירה ללא הפרעות וגירויים חיצוניים.
הניחו על השולחן את כלי הציור מבעוד מועד, כדי לאפשר זמן יצירה איכותי ללא מסיחים לשניכם.
2. שימו מוזיקה
בחרו מוזיקה שקטה ונעימה שתנעים את זמן היצירה. הימנעו ממוזיקה קצבית שתגרום לילד להיות חסר-שקט באופן תת-מודע.
מוזיקה מהווה מקור השראה, רגיעה והשפעה תת-הכרתית ליצירה. היא יכולה להכניס אתכם לאווירה יצירתית ולאפשר לילד לנוע על דף הציור בריקוד משוחרר של צבעים.
3. חממו את היד
בחמש הדקות הראשונות של הפעילות קשקשו יחד על הדף מבלי לחשוב. ערבבו צבעים, צרו שכבות והרפו מכל מה שאתם יודעים על ציור.
שלב החימום חשוב לשחרור היד, והוא מאפשר להעביר את המסר שגם "קשקוש" הוא ציור, וגם את זה מותר לעשות. בשלב מאוחר יותר תיווכחו לדעת כמה דברים ניתן ליצור מקשקושים.
4. בחרו נושא
לפני הפעילות דאגו לבחור נושא ראשון שבו תתמקדו. לילדים רבים קשה לקבל דף ריק ולהתחיל לצייר ללא נושא, כך שהגדרה מסודרת מניעה את הילד להתחלה בטוחה ורגועה יותר. בחרו נושאים כמו עיגולים ומעגלים, שמחה, חיות, אהבה או כל נושא אחר שהילד יוכל להתחבר אליו בקלות.
ציירו באופן חופשי כל דבר שהנושא מעלה בכם. לכו לאן שהיד תוביל אתכם, ללא מחשבה וללא תכנון. זכרו, גם אם הילד מצייר דברים שאינם קשורים לנושא, אין זה חשוב כלל - הרעיון המרכזי הוא להוביל אותו לתהליך יצירתי.
5. זכרו: הדרך חשובה
למרות הפיתוי הגדול, אל תתערבו בציור של הילד בשום דרך. כל מה שהוא יוצר - מבורך. הרפו מהרצון שהציור יהיה "יפה מספיק כדי לתלות על המקרר". השתחררו מהצורך להקנות לו ידיעה מדויקת על המציאות וכיצד אפשר לצייר אותה.
חשוב מאוד להימנע מאמירות כמו "אל תצא מהקווים", "השמש אמורה להיות צהובה ועגולה" או "השמיים לא יכולים להיות סגולים עם נקודות". ההתערבות ההורית יכולה להגביל את האמירה הפנימית של הילד כשהוא רוצה לתת ביטוי למציאות שסביבו.
אל תחששו שהילד לא מדייק בצורות ובצבעים - גם זה יגיע. התערבות הורית מעבירה לילד את המסר שהציורים שלו טעונים שיפור, ובכך מערערים ומחלישים את ביטחונו.
עולמו הפנימי של הילד והאופן שבו הוא מתבטא חשובים לאין שיעור. זכרו תמיד שגם אם אינכם "מרוצים" מהתוצאה, אתם שופטים אותה בעיניים הישגיות של מבוגר ולא מתרכזים בליווי הילד בדרכו להתבטא באופן לא מילולי.
6. אמרו: בציור מותר לעשות הכל
שננו יחד את המנטרה: בציור אפשר לעשות הכל. כן, אפשר לצייר ראש גדול עם רגליים קטנטנות, פרחים יכולים להיות תלויים מהשמים ובעלי חיים יכולים להרכיב משקפיים. עודדו את ילדכם ליצירה מקורית, תנו במה לשחרור יצירתי אמיתי וגבו זאת באמירות מחזקות.
7. דברו על הציור
שלב חשוב בסיום הפעילות הוא לתת לילד לדבר על הציור שלו. ספרו על הציור שאתם ציירתם ולאחר מכן תנו לו את הבמה לספר מה הוא צייר ומה זה מזכיר לו.
כשתביעו את דעתכם על הציור, עשו זאת באופן חיובי והתייחסו לדברים ספציפיים בציור. במקום לומר "איזה יופי", אמרו "אני אוהב איך שציירת את הכנפיים של הציפור. הצבעים נהדרים", "השמים שציירת מזכירים לי ש..." או "ציירת נפלא את האנשים הרוקדים. אני ממש יכול להרגיש את התנועה שלהם".
לסיום, זכרו שכשהילד יכול לבטא את עולמו הפנימי במרחב מכבד, תומך ואוהב - הוא יאמין ביכולותיו. המשוב המחזק והמעודד שלכם כהורים יאפשר לו לאהוב את מי שהוא, כיוון שהוא יבין שלא משנה מה הוא מצייר או יוצר אתם תקבלו אותו כמו שהוא, ללא "תיקונים" ושינויים שיתאימו למסגרת.
הכותבת היא בוגרת המדרשה להוראת אמנות פלסטית, מנחת סדנאות לציור אינטואיטיבי לילדים, נוער, מבוגרים, חברות וארגונים.
לפנייה לכתב/ת 
