ועדת הכספים אישרה את חוק ששינסקי

פה אחד נגד אחד. כל 48 סעיפי הצעת החוק למיסוי רווחי נפט וגז ("חוק ששינסקי") אושרו לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים. הנוסח שאושר כולל כמה תיקונים שנכנסו בהסכמות בין חברי הוועדה ונציגי משרד האוצר. רוב סעיפי החוק עבר פה אחד ורק חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי), התמיד בהתנגדותו.

עם תום הדיונים, טלפן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובירך אותו על המקצועיות שבה ניהל את הדיונים בחוק "שהוא מהחשובים שהיו לכלכלת ישראל". 

שר האוצר, יובל שטייניץ, סיכם את המהלך בדברי תודה לגיבוי שקיבל מראש הממשלה נתניהו ונגיד בנק ישראל פישר לכל אורך שנת פעילותה של וועדת ששינסקי. הוא ברך גם את ועדת הכספים על ש"העבירה בצורה דמוקרטית חוק חדש ונכון שיחליף את החוק הקודם שהיה בלתי תקין מבחינה כלכלית ומוסרית". שטייניץ גם אמר כי וועדת הכספים בהחלטותיה מכפרת על השגיאה שנעשתה בכנסת לפני תשע שנים, כשהאוצר ניסה להעביר חוק דומה אך נבלם בלחץ חברות הנפט.

זבולון אורלב שאל בתום ההצבעות את נציגי האוצר האם קיים הפרש כספי מהותי בין המסקנות שהגישה ועדת ששינסקי לנוסח החוק שגובש. סגן ראש אגף התקציבים, שאול מרידור, השיב כי "החוק שאושר לא פוגע בחלקה של הממשלה ברווחים של זכייני הגז, לעומת ההמלצות".

ברגע האחרון בוטלה ההצבעה על ההסתייגות שביקשה כי יתווסף לחוק סעיף שבו המדינה מתחייבת שלא לבצע העלאות מס נוספות בענף האנרגיה. ההסתייגות ירדה מסדר היום, לאחר ששר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי בישיבת הממשלה הקרובה יתחייב ראש הממשלה "לשמור על יציבות המיסוי בתחום".

שטייניץ הוסיף בעצמו, כי החוק שגובש "משדר הרבה יציבות למשק חיפושי הגז" ואמר כי "חלקה של הממשלה לא ישתנה גם אם יהיו שינויים כאלה או אחרים בחוקי המס". כוונתו היא ששיעור המיסוי המקסימלי לא יעלה על 62.5%.

ניסיון נפל: הגבלת שכר בכירים - במסגרת חוק ששינסקי

בזמן שממשלת ישראל מתחמקת מלדון במסקנות ועדת נאמן לבחינת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, מסתבר כי עקרון ההגבלה של שכר הבכירים כמעט שמצא את דרכו אל תוך חוק ששינסקי.

ועדת הכספים קיבלה הסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה), לפיה החוק יכיר בהוצאות שכר של חברה לחיפושי גז או נפט לצרכי מס, בתנאי שהשכר הגבוה של בכירי החברה לא יעלה על פי 50 משכר המינימום, דהיינו כ-2.5 מיליון שקל בשנה. עם זאת, להחלטה הוגשה בקשה להצבעה חוזרת של יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, ובהצבעה זו נפסלה ההצעה והיא תעלה לדיון במליאה בשבוע הבא.

הסתייגותה של יחימוביץ' מבוססת על הצעת חוק פרטית שהגישה יחד עם חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד), לפיה שכר המנהלים בחברה ציבורית יוגבל לרמה של עד פי 50 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. הצעת החוק הזאת מוקפאת כרגע בשל דחיית הדיון במסקנות ועדת נאמן.

כמו כן, הוועדה לא קיבלה הסתייגות שנועדה להקל את רמת המס שחייבים לשלם המשקיעים הקטנים בחיפושי הנפט והגז. חברת הכנסת רונית תירוש (קדימה) הציעה ששיעור המס שישלמו משקיעים אלו לא יעלה על המס הגבוה ביותר שישלמו חברות הגז והנפט, דהיינו כ-62.5%.

הוועדה הפילה הסתייגות זו ברוב של 9 מתנגדים מול 4 תומכים ו-2 נמנעים, זאת לאחר שמנהל רשות המסים יהודה נסרדישי, אמר כי "הקלה זו היא תכנון המס הגדול ביותר שאינני יכול לאכוף אותו והוא יעודד בעלי הכנסות גבוהות להקים חברה שתחזיק במניות שנתיים ותמכור אותן במס נמוך על רווחי הון".

בהצבעה ראשונה, ההסתייגות התקבלה. אך לאחר שהתקבלה קמה סערה בוועדה, משהתברר כי הייתה הצבעה כפולה של סיעת קדימה ובהצבעה חוזרת הוסרה ההסתייגות מסדר היום.

ביזיון: הדיון הופסק בגלל ויכוח על הקרן

בפתח הדיונים, הודיע שר האוצר כי הוא מקבל את דרישתם של חברי כנסת מסיעות קדימה וישראל ביתנו, לכלול בחוק את הקמתה של קרן לאומית שאליה יוזרמו רווחי המדינה מהמיסוי של הגז והנפט.

שר האוצר הביע נכונות להתחייב להקמת קרן ולניסוח היעדים שאליהם יופנו רווחיה עד סוף 2011 וסעיף המגדיר זאת נכלל בפרק ה"שונות" של החוק. אך משום מה חברי ועדת הכספים לא הצליחו להסכים על הניסוח הרצוי של הסעיף השולי והויכוח גרם להפסקת הדיון ואף איים על השלמת אישור החוק.

לבסוף הוסכם כי ועדה בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, תגבש את המתווה להקמת הקרן עד נובמבר 2011. בסעיף נקבע כי הקרן תנוצל למטרות "כלכליות וחברתיות", כלומר לא נתקבלה דרישתם של ח"כים מסוימים, כי רווחי הקרן ייועדו מראש ובאופן בלעדי למטרות חברתיות ולא לצמצום החוב החיצוני של הממשלה.

סעיפים מסובכים וסתומים יותר בחוק עברו משום מה כלאחר יד ולא עוררו סערה כמו הסעיף שעסק בקרן. סעיף המתייחס לשיעור ההיטל על רווחי היתר של מפיקי הגז, לפיו הם לא ישלמו את ההיטל עד שהרווחים אשר יפיקו מהגז יהיו פי 1.5 מהשקעותיהם, עבר למרות הניסוח הבא: "היה ומקדם ההיטל היחסי בגובה 1.5 או יותר אך נמוך מפי 2.3 של ההשקעה – המס יהיה בשיעור 20% בתוספת 37.5% מההפרש שבין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.5 ובכל מקרה, לא יעלה על 50% פחות המכפלה של 0.64 בהפרש בין שיעור המס הקבוע בחוק מס הכנסה לגבי שעת המס לגביה מחושב ההיטל לבין 18%".

חברים בוועדה התפלאו על הנוסח הסתום וביקשו נוסח ברור יותר, אולם יו"ר הוועדה והיועצת המשפטית טענו כי מדובר ב"נוסחה כלכלית" שהוסכמה בין האוצר לבין הוועדה, אבל הבטיחו כי בניסוח הסופי של החוק ייתכן ויקבעו נוסח ברור יותר אך לא יתחייבו וחברי הוועדה עברו על כך סדר היום.

יש להניח כי בכל סעיף מ-48 סעיפי חוק ששינסקי מסתתרים כמה מיליוני שקלים. יש להניח גם, כי סעיפים כמו הסעיף המעורפל שהבאנו כאן, יפרנסו עורכי דין לשנים רבות שעוד יבואו.