"המיעוטים יהפכו אותנו מסוסיתא למרצדס"

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

"אני מאמין שקידום השוויוניות ורבגוניות במשק הוא כלי חשוב לעידוד הצמיחה בישראל. אנו נהיה שותפים לתהליך מדהים שקורה בחברה הישראלית, המוגבלים, המיעוטים והחרדים הם שלושה מגזרים שהולכים לעבור מהפיכה בזמן הקרוב ולהפוך את מדינת ישראל מסוסיתא למרסדס" - כך אמר היום (ג') שר התמ"ת שלום שמחון בכנס השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שנערך במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

• החרדים - לומדים יותר, אך עדיין עובדים פחות
• חרדים על פיגומים? אטיאס: "השכר יפתה אותם"
• פרס: חרדים לא רוצים לעבוד - זה רק סטיגמה
  

בהקשר לסיכויים להביא לשינוי אמר שר התמ"ת: "אני רואה חשיבות רבה ביצירת משק שבו ניתן לראות ייצוג והשתלבות של כל חלקי האוכלוסייה, בכל הדרגות והמשרות האפשריות, אך את התהליך והשינוי הזה לא נוכל להוביל לבד. הוא מצריך מעורבות, עשייה, והובלה מצד המעסיקים במשק הישראלי". 

השגריר הבריטי: לערבים יש תת ייצוג בתעסוקה

שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד, אמר בכנס: "המטרה להשתמש בגיוון כדי לקדם את ישראל היא קריטית, לנו ולישראל. ישראל נהנית מגיוון יוצא דופן באוכלוסיה, יש לישראל כמדינה קטנה יותר פוליטיקה וקהילות מכל מדינה אחרת שאני יכול לחשוב עליה. בין ערבים ויהודים, מתנחלים, פריפריה ומרכז. אנו צריכים לחגוג את הגיוון".

השגריר הוסיף, כי על ישראל "להיות בו בזמן בית לעם היהודי וכן מדינה שמתייחסת לכל האזרחים שלה כמדינה שוות זכויות. כמו כל מדינה שמטרתה לקרב אוכלוסיות שונות - זה לא קל. שמעתי מערבים צעירים על אפליה, מערבים אקדמים עד כמה קשה להם להתקבל לעבודה. הם מודאגים מחקיקה אחרונה בכנסת ישראל ששולחת להם מסר שהם לא נאמנים למדינה. המסר צריך להיות: 'אתם ישראלים, אתם חלק משוק העבודה וחלק מאלו שנהנים משגשוגה'. לערבים ישראלים יש תת ייצוג בתעסוקה, הם מחמיצים חלק מהשגשוג וישראל מפסידה כוח עבודה פוטנציאלי. חשדנות בשני הצדדים פוגעת בזה. כדיי לשמר את השגשוג ישראל צריכה לשתף את כל אזרחיה".

השגריר הבריטי הודה כי גם המצב בארצו טעון שיפור: "זה לא שבריטניה היא דוגמה מזהירה. בצפון אירלנד היה לנו סכסוך עמוק ומתמשך, אבל הצלחנו באמצעות מדיניות וחזון לפתור אותה, אך לא רק זאת - אלא גם השקעה כלכלית, כדי לקדם שיוויון. זה שיחק תפקיד מרכזי בהגעה לשלום. ממשלת ישראל השיקה תוכניות שאפתניות כדי לקדם שיוויון, כמו הקמת הנציבות לשוויון בעבודה. ישראל ובריטניה הן ידידות שיכולות ללמוד אחד מהשנייה ולשתף פעולה כי אנו שותפים לאותן בעיות".

שרגא ברוש: נתאים את מקומות העבודה

יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי "נושא השיוויון כמניע צמיחה הוא דרמטי וקריטי, כדי להגיע לתוצר של 35 אלף דולר לנפש בשנה בישראל, לא נוכל להסכים לכך שחרדים, מיעוטים, ובעלי מוגבלויות לא יכולים להשתתף בשוק העבודה. אנו נתקלים באי-יכולת לגייס עובדים חלשים, אני חושב שהפוטנציאל הוא אדיר. יכול להיות שנצטרך להתאים את מקומות העבודה, להכשיר אותם, נוכל לקלוט כוח אדם איכותי שרוצה לעבוד ונצמצם את אי השוויון בתעסוקה. אני חושב שאנחנו (המעסיקים, ג"ק) אחראים לכך".

ברוש הזכיר גם את בעיית האפלייה של אנשי מילואים, ואמר: "ישנה תופעה מבישה. מסתובבים קצינים ברמת מ"פ, מג"ד ומח"ט ולא רוצים להיות מפקדים בצה"ל - כל זה כי הם צריכים לעשות 90 יום מילואים. אני מבין את המעסיקים שלא רוצים להעסיק עובד שחסר 90 יום בשנה. אך אותם קצינים משקיעים זמן כפול כשהם נמצאים בעבודה".

יו"ר התאחדות התעשיינים התייחס ליתרונות שבהעסקת אוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג בכוח העבודה, ואמר: "אנו מקבלים אכפתיות מסירות והערכה רבה בחזרה. אני מקווה שהמעסיקים ירימו את הכפפה, כדי שיפתחו את הקורסים וההכשרות והחינוך שיביאו לדבר הזה".

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, שארגנה את הכנס, הוסיפה: "אנחנו פה היום כדי להצביע על מה כן אפשר לעשות ומה נעשה ביחד. מאוד קל להציג את המכשולים והאתגרים, נעשה זאת, אבל חשוב להראות מה אפשר לעשות. מדובר בתהליך ארוך טווח, לא תמיד עם השגים מיידיים, אבל אני מאמינה בחזון וביכולתנו להשיג אותו".