די להתעצל: מחזירים את הילדים למשחקי הרחוב
לאן נעלמו משחקי המחבואים והקלאס של פעם? ילדי ישראל מדורגים במקום הראשון בעולם המערבי בצפייה בטלוויזיה ובגלישה במחשב, וגם בסיכויים לסבול ממחלות ומהשמנת יתר. הפתרון מתחיל בפעילות גופנית וביציאה מהמרחב המוגן של הבית, מציעים ב"24 שעות" ב"ידיעות אחרונות"
גם אצלכם הילדים מנהלים את קשריהם החברתיים באמצעות הצ'ט בפייסבוק? גם הם מעדיפים לצפות שוב ושוב ב"פיג'מות" בערוץ הילדים במקום לצאת קצת מהבית? גם אתם חוששים לאפשר להם "לרדת למטה" מפחד איומי הרחוב? ובעצם, האם הילדים שלנו יודעים בכלל מה זה לרדת למטה?
השכונה, שהיתה פעם מרכיב מרכזי בפעילות החברתית והגופנית הספונטנית של כולנו, השתנתה ללא הכר, שלא לומר נעלמה. הצהרונים של היום מספקים אולי חלק מהפונקציות שמילאה פעם השכונה, זו שמבלים בה את רוב שעות הפנאי, זו שרוכבים בה על אופניים, מקשקשים עם חברים, משחקים כדורגל או קלאס.
הילדים שלנו לא יודעים מה זה לרדת למטה. הם גם רואים הרבה יותר מדי טלוויזיה, מבלים הרבה יותר מדי מול המחשב, אוכלים יותר מדי (וסובלים מעודף משקל,( ועלולים לסבול ממחלות שהיו פעם נחלתם של מבוגרים בלבד. לא מדובר בבעיה פרטית, תירגעו. דו"ח המועצה לשלום הילד משנת 2009 מלמד כי ישראל נמצאת במקום הראשון והלא-מכובד בעולם המערבי מבחינת שיעור הפעילות הפאסיבית (טלוויזיה ומחשב בעיקר) בגילאי ,12-6 עם חמש שעות יומיות בממוצע. מה הפלא שאחד מכל שלושה ילדים במקומותינו סובל מעודף משקל, וכנגזרת מזה, מסיכון מוגבר ללקות בסוכרת ולסבול מבעיות ראייה, יציבות ועוד.
חטיפים מול הטלוויזיה
"הישיבה הממושכת מול הטלוויזיה והמחשב מלווה לעיתים קרובות בזלילת חטיפים וארוחות לא מסודרות," מסביר דני טל, מומחה לפעילות גופנית בשירותי בריאות כללית, "זה כמובן מגביר את הסיכון להשמנה ולהתפתחות מחלות בקרב ילדים, מחלות שעד לפני מספר שנים סבלו מהן מבוגרים - כמו סוכרת, יתר לחץ דם ועוד.
"תחום נוסף שמושפע באופן ישיר מתנועתיות בלתי מספקת הוא בריאות הגב. כיום ניתן למצוא עוד ועוד ילדים המתלוננים על כאבים באזור הגב העליון והתחתון. חוסר בפעילות גופנית עלול לפגום בהתפתחות התקינה של הילד, במיוחד בכל הקשור להתפתחות מערכות השרירים, העצמות והתיאום העצבי-שרירי (קואורדינציה.( לפעילות גופנית אצל ילדים חשיבות יתרה, שכן היא מסייעת בפיתוח מיומנויות וכשרים גופניים ואחרים, שלא הושלמו בשלב זה של חייהם."
לדברי ד"ר דני עמית, פסיכולוג ומטפל מוסמך בהורים וילדים במכון אדלר, הילדים של היום לא שונים בהרבה מהמבוגרים, שכן השינויים באורח החיים של המבוגרים חילחלו למטה גם אל הילדים. היום רוב הקשרים החברתיים נוצרים ומתוחזקים דרך הבית: אנשים יוצאים פחות ומתקשרים בסלולרי או בפייסבוק. "המפגש החברתי של פנים אל פנים וההרגל של ללכת ברגל לחבר הצטמצמו פלאים עקב הגידול במרחק," הוא אומר. "השכונה של פעם כמרחב החברתי העיקרי נעלמה, ועיקר הקשרים החברתיים הפכו לפחות מקומיים וקהילתיים ומתפזרים על פני מרחב גדול יותר.
יותר בטוח לשבת בבית
"תחושת הביטחון במרחב הציבורי הלכה ופחתה בשנים האחרונות, והורים רבים מעדיפים שהילדים יהיו בבית תחת עינם הפקוחה ולא יסתובבו בחוץ," מדגיש ד"ר עמית. "עם הפיכת הבית למקום מעניין יותר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, הילדים מצידם אינם מתעקשים לצאת החוצה ומסתפקים במבחר העצום שיש להם בבית - שפע ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט." חלק גדול מפעילויות הרחוב של פעם, מדגיש ד"ר עמית, כללו פעילות גופנית, והמעבר מהשכונה אל הבית פנימה הפחית בצורה משמעותית את הפעילות. הפעילות שכבר כן מתקיימת מחוץ לבית הפכה לממוסדת, והספונטניות הפכה לזיכרון רחוק.
הגירויים הפנים-ביתיים אליהם מתייחס ד"ר עמית מהווים את שורש הבעיה גם בעיניו של הסוציולוג, ד"ר ניסים ליאון מאוניברסיטת בר-אילן. "גירויים ומרחב הם שני צרכים בסיסיים ומהותיים עבור הילד," אומר ד"ר ליאון. "השינויים שעברה החברה בישראל בשנים האחרונות הובילו לכך שבאוכלוסיות מסוימות המרחב והגירויים שמוצאים הילדים בבית רבים יותר ממה שהם מוצאים למטה בשכונה. השכונה הפכה לצפופה ובנויה, בעוד שהבתים גדולים יחסית והגירויים שמעניקים המחשב והטלוויזיה גדולים יותר."
לדברי ליאון, האינטרנט, המרחב הווירטואלי, הוא דוגמה למרחב אינסופי, שבו יש שפע גירויים לילד, ולכן בשכונות חילוניות של המעמד הבינוני, ילדים המשחקים בחוץ הם דבר שהולך ונעשה נדיר. גם אורח החיים המערבי, בו שני ההורים עובדים עד שעות מאוחרות והילד נשאר לעיתים ללא השגחה, גורם להורים להעדיף את המרחב הביתי, שנתפס כמוגן יותר מהמרחב בחוץ. "לפעמים," הוא מדגיש, "הם שוכחים שהמרחב הווירטואלי יכול להיות לא פחות מסוכן."
ההשלכות של המעבר מפעילות פנאי ספורטיבית מחוץ לבית לפעילות פנאי ביתית הן מדאיגות, מאמינה גם נועה לזרוביץ, מטפלת משפחתית ומרצה במכון אדלר. לדבריה, "בעבר התפתח הילד בתוך הקבוצה שלו בשכונה, ויש לכך אינטרס חברתי - למידה של הילד להשתלב בחברה. ההשתלבות החברתית הולכת ונעשית קשה יותר ויותר עבור הילדים של היום, שיהפכו להיות המבוגרים של מחר."
עניין של מודעות
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לעצור את ההידרדרות? הפעולה, מאמין משה קונינסקי, מנכ"ל התאחדות הספורט בבתי הספר בארץ, צריכה להיות משולבת: העלאת המודעות של הורים לחשיבות הפעילות הגופנית ולערכה החברתי מחד והגברת הפעילות הגופנית במוסדות החינוך מאידך. המטרה היא להפוך את הילדים של כולנו לפעילים יותר ובכך לבריאים יותר.
קונינסקי מאמין שהפתרון שלנו הוא לנסות לגרום לילדים לאהוב פעילות גופנית. "אנחנו מנסים להעצים את חוויית הפעילות הגופנית כדי שהילדים יבצעו אותה באופן ספונטני, אבל זה לא תלוי רק בהם," הוא אומר. גם להורים, הוא משוכנע, תפקיד מרכזי והשפעה משמעותית על שעות הפנאי של ילדיהם.
המודעות שלהם לחשיבות העיסוק בפעילות גופנית והעידוד שלהם את ילדיהם לעסוק בה ולהתמיד, חשובים לא פחות מהמוטיבציה שיש לילד. "לא פעם, הפתרון של ילד מול הטלוויזיה או המחשב נתפס כקל ופשוט, והורים מתעצלים לקחת יוזמה ולהצטרף אל הילד לפעילות של ספורט וכיף מחוץ לבית. וזה חשוב, כי רק ככה אפשר להוכיח לילדים שאפשר ליהנות גם בלי הטלוויזיה והמחשב."
להחזיר את משחקי הרחוב
אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות משחקי הרחוב, משחקי הילדות שלנו, ההורים. קלאס, מדרכות, תופסת, שלושה מקלות ומשחקים רבים אחרים שאינם דורשים מתקנים מיוחדים.
"חשוב להרחיב את הזמן שמקדישים לפעילות גופנית, גם ובעיקר כאשר נמצאים בבילוי משפחתי משותף," מציין טל. "גם אם אין לכולם עניין באותו סוג של ספורט, הרי רכיבה על אופניים, טיפוס על הרים, טיול רגלי בנופים - הם סוגי פעילויות הטובים לפיתוח הכושר הגופני ולקשר המשפחתי. בפיקניקים משפחתיים אפשר לשחק עם הילדים במשחקי כדורגל או משחקי כדור אחרים לפי יכולתם. חשוב להמשיך לעודד את הילדים לעסוק בפעילות גופנית ולשבח אותם על הפעילות שהם מבצעים. כשיוצאים עם הילדים לפעילות משותפת, כדאי לאפשר לילד לצרף חברים לפעילות, זה עשוי להגביר את הנאתו ולחזק את קשריו החברתיים. כדאי גם להציע לילד מגוון של פעילויות, כדי ליהנות ממקסימום הרווחים הגופניים ולמנוע שעמום. במקביל, צריך להגביל את הזמן שיוקדש לפעילות פאסיבית מול הטלוויזיה או המחשב כמובן."
התאחדות הספורט בבתי הספר החלה לפני חודשים ספורים ביישום תוכנית שנבנתה עם משרד החינוך והמשרד לתרבות וספורט בשיתוף הרשויות המקומיות. התוכנית, ששמה "זוזו - מפעילים את הגוף," כבר פועלת ב252- בתי ספר בפריסה ארצית, ואמורה להתרחב ולהגיע ל600- בתי ספר בסך הכל, בשנת הלימודים הבאה.
מטרת התוכנית לעודד את הילדים לעסוק בספורט ולהעלות את זמן הפעילות הגופנית בשעות הלימוד בבית הספר ואחריו באמצעות הוספת שעת חינוך גופני נוספת (השונה במהותה משיעורי החינוך הגופני הרגילים, ונקראת "מועדון ספורט בית ספרי,(" עריכת אירועים ספורטיביים כמו ימי חוויה, ימי שיא (עם תחנות פעילות שונות וחווייתיות במהותן) והפנינגים של משחקי הרחוב.
בנוסף, מקימה ההתאחדות בימים אלה אתר אינטרנט שיפנה לילדים ולהוריהם ויציע שלל פעילויות גופניות מהנות. הכוונה היא לפנות לילדים במדיום המוכר להם ולנצלו להפעלתם, בין השאר על ידי צילום פעילויות שיבצעו, קיום תחרויות וכו'.