לפני המנגל: סיור אל הבתים הישנים של טבריה

יש רבים שחופי הכינרת מזכירים להם בעיקר אוהל, מנגל, מגלשות מים ומפלס בנסיגה. לצד כל אלה בחוף המערבי של האגם, מחכה לכם עיר עם מורשת מפוארת, ששווה להקדיש לה כמה שעות. הרווח יהיה כולו שלכם. סיור אל כמה מהמבנים הישנים של העיר טבריה יפגיש אתכם עם ההיסטוריה הקרובה והרחוקה שלה ועם סגנון הבנייה המקומי. כמה מהבתים מסומנים עם שילוט המועצה לשימור אתרים, וכך תוכלו לזהותם בקלות.

רוצים עוד רעיונות לטיולים בצפון? כנסו לכאן

יוצאים לדרך: טבריה מלמעלה

תחילתו של הסיור בתצפית ממרומי הר ברניקי, בגובה 190 מטרים מעל לכנרת. נוסעים ברחוב הגליל,

רחובה הראשי של "העיר התחתית", דרומה עד חוף גיא, ופונים מערבה. במסעף הראשון פונים שמאלה, מערבה, ונוסעים על-פי השילוט אל הר ברניקי.

סופה של הדרך ברחבת חניה, ממנה יורדים בשביל מסומן, שאורכו כ-300 מ', אל הכנסייה הביזנטית – צלבנית. ממרומי הפסגה נראים מרבית אתריה החשובים של טבריה, ומכאן ניתן ללמוד על שלבי התפתחותה של העיר.

מימין לשביל נראית חומת המתחם, הסוגרת על מנזר ביזנטי, שהמבנה המרכזי בו הוא מבנה של כנסייה אשר נבנתה במאה השישית לספירה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס. המנזר היה בתחומה של העיר טבריה מוקפת החומה מאותה המאה.

במקומה של במת תפילה נמצאת אבן בזלת שחורה, אשר במרכזה קדח. זוהי אבן פולחן בשימוש משני, שמשקלה 478 ק"ג, ויש הסוברים ששימשה עוגן לספינה בכִנרת בתקופה קדומה יותר. אפשר שהאבן דמוית העוגן באה לסמל את דמותו של ישוע.

שרידי הכנסיה בראש ההר (צילום באדיבות קק"ל)

לאחר הביקור והתצפית ניסע אל רחבת החניה הצפונית-מערבית למצודה העות'מאנית ברחוב יצחק תאג'ר. מכאן נתחיל את סיורנו באתרי העיר העתיקה ובקרבתה. 

עם קצת עזרה מדמשק: בית-הספר "אליאנס"

זהו מבנה גדול ושחור בן שתי קומות, הבנוי בצורת ח'אן. האריחים הצבעוניים שבו הובאו מדמשק. חברת כי"ח – "כל ישראל חברים" - שנוסדה בפריז ב-1860, הקימה מוסדות חינוך ליהודים בארצות שונות. בעיר העתיקה בטבריה הוקם לראשונה בית-הספר לבנים "אליאנס" ב-1895.

המבנה שלפנינו נבנה בשנת תרפ"ה (1925), כפי שמעיד התחריט באבן המשקוף שבחזית. משנת 1937 לא שימש עוד המבנה כבית-ספר, לאחר שנבנה בית-ספר חדש בשכונת קריית- שמואל.

החומות העתיקות נושקות למים (צילום: עודד פינס) 

הרחוב שבו נמצא בית-הספר נקרא על שמו של יצחק תאג'ר, שהיה אחד ממנהליו הראשונים של בית-הספר "אליאנס" וחבר "ועדת המצב" בטבריה בעת פרוץ קרבות מלחמת העצמאות. לאחרונה שוקמה הקומה התחתונה והחללים שבה הוסבו לחדרי אירוח.

סיפורו של מחטף: בית הנזירות האיטלקיות

המבנה נמצא ממזרח לבית-הספר "אליאנס" ברחוב דונה גרציה. ב-1908 הקים כאן מסדר הנזירות האיטלקיות את המבנה הראשון מחוץ לחומות העיר. המבנה הוקם ללא רישיון של ראש העיר מטעם השלטון העות'מאני. עד אשר נשלחו הפקחים, הצליחו לסיים את בניית הקומה הראשונה.

מאחר שעל פי החוק הטורקי לא נהוג היה להרוס מבנה שתקרתו הושלמה, נותר המבנה על כנו ונוספו לו שתי קומות. המבנה הוקף בחומה, והגישה אליו הייתה במעלה המדרגות ממזרח. בשנים הראשונות לקיומו שימש המקום בית-ספר לבנות ומעון יום לילדים יתומים בניהולן של הנזירות.

בית הנזירות האיטלקי (צילום: אמיל סוויד)

במלחמת העולם הראשונה הפך הצבא הטורקי את המנזר לבית-חולים, ואילץ את הנזירות לטפל בפצועים. שנים רבות שימש המקום כבית הארחה לצליינים מעוטי יכולת. לאחרונה מפעילה את בית ההארחה עמותה נוצרית מצרפת בשם "עמנואל", והמקום נקרא "בית סן פרנציסקו". בבית ההארחה כ-40 חדרים, פשוטים אך נקיים.

רחוב דונה גרציה היורד מכאן דרומה הנו הרחוב עם המבנים השמורים ביותר של טבריה העות'מאנית.

אל תפריעו לבלפור: מלון "טיבריאס"

ריכארד גרוסמן, נוצרי-שוויצרי, חנך את המלון ב-1896 והוא נודע כמלון "גרוסמן" או מלון "טיבריאס". המלון היה חדשני באיכותו בהשוואה לרמה שהייתה נהוגה אז בארץ. מים חמים וקרים זרמו בברזים, ובין יתר השירותים שסיפק המלון היו מי אמבט חמים ממרחצאות חמי-טבריה.

אישים ידועי שם התאכסנו כאן: הלורד בלפור, הנציבים העליונים בתקופת המנדט, ועוד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו בלילה אחד בני משפחת גרוסמן וכל העובדים הגרמנים, כשהם מפקירים את המלון על ציודו. המלון נתפס על-ידי הצבא הבריטי ונותר בידיו עד מלחמת העצמאות.

בליל 17 באפריל 1948 השתלטה על המלון הנהגת הכנופיות הערביות, לאחר שהבריטים פינו אותו. מחלקה מהגדוד השלישי של הפלמ"ח כבשה את המלון ולמחרת, בהפתעה גדולה, התפנו כל ערביי טבריה בחסות הבריטים.

מדובר באחד המבנים העתיקים המצויים במצב שימור מצוין. הסגנון הנראה כאן, עם אבן הבזלת השחורה והאבן הלבנה סביב החלונות ובפינות, ידוע כסגנון הבנייה הטברייני.

המלון שימש במשך תקופה מסוימת לקליטת עולים חדשים, ומ-1975 כאכסניית נוער. הוא נקרא ע"ש יוסף מיוחס, נצר למשפחה ספרדית ירושלמית, ודמות ציבורית מוּכרת ביישוב הוותיק בארץ. המבנה ההיסטורי נמכר לגורם פרטי והמקום ישנה את ייעודו למלון בוטיק ברמה גבוהה.

מכאן מומלץ להמשיך למטה לכיכר הסקוטית, ולרדת לטיילת דרך המוזיאון הפתוח עם יצירות האומנות וגם לטיילת המחודשת של העיר. אם ביליתם כאן יום שלם והחשיכה כבר יורדת - מומלץ ביותר ללכת למופע האור קולי "טיבריום" המוצג מידי ערב ללא תשלום בקצה הדרומי של הטיילת.

הכותב הוא מורה דרך ומדריך טיולים ברחבי הארץ.