אושרה הקצאה של 500 מגוואט למתקנים סולריים
משרד האוצר התנגד להחלטת ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות, ומתכוון לערער עליה, בטענה כי סבסוד החשמל הסולרי במתקנים אלו איננו כלכלי. השר ארדן: "ישראל עומדת על 0.6% אנרגיות מתחדשות מסך משק האנרגיה, וזה בשעה ששעות השמש בישראל הן מהגבוהות בעולם. זו בושה"
בתום דיון סוער ועתיר מחלוקות, אישרה היום (א') ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות את הצעת המחליטים של משרד התשתיות, לפיה צפויה רשות החשמל לאשרר מכסות סולריות בהיקף של 500 מגוואט להקמת מתקנים סולריים קרקעיים גדולים. כמו כן, קובעת ההצעה כי יקודם ייצור אנרגיה הן במתקנים סולריים והן מביו גז וביו מסה.
ההצעה אושרה ברוב של ארבעה תומכים, בהם המשרד להגנת הסביבה מול שלושה מתנגדים - בראשם משרד האוצר, שכבר הודיע כי יערער על ההחלטה בקרוב.
במשרד התשתיות הדגישו כי ההצעה נועדה להסיר חסמים ולאפשר את ביצוע החלטות הממשלה לגבי יעד של 5% אנרגיות מתחדשות ב-2014 ו-10% יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2020.
האוצר: הסבסוד אינו כלכלי
סוגיית הכדאיות הכלכלית עומדת במחלוקת בין משרדי הממשלה. בחודשים האחרונים סבל השוק הסולרי מ"קיפאון", בעיקר בשל החלטת האוצר לעצור את המכסות שחולקו לייצור חשמל סולרי ממתקנים גדולים, בטענה כי סבסוד החשמל הסולרי במתקנים אלו איננו כלכלי.
אולם, חוות דעת שגובשה באגף כלכלה במשרד להגנת הסביבה גורסת כי נתוני האוצר אינם לוקחים בחשבון עלויות סביבתיות רבות, וכי בפועל מדובר בהשקעה כלכלית למשק.
כך, בעוד שמשרד האוצר טוען כי לא ניתן להצדיק אנרגיה מתחדשת אשר עלותה מעל 41 אגורות לקילווט, תחשיבי המשרד להגנת הסביבה מוצאים כי גם בתעריפים למתקנים סולריים גדולים (96 אגורות) - מדובר במהלך משתלם כלכלית.
במהלך הדיון דרש שר האוצר, יובל שטייניץ, כי הנושא כולו יובא מחדש להכרעת ממשלה נוכח ההשלכות התקציביות של ההחלטה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תקף מצידו את עמדת האוצר ואמר כי "הוועדה הוקמה כדי לקדם אנרגיות מתחדשות ולהסיר חסמים, כי התחייבנו לעולם להגיעה ל-10% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. הפכתם את זה לוועדה לריסוק אנרגיות מתחדשות".
ארדן הזכיר כי מדינת ישראל הציבה יעדי אנרגיה מתחדשת, במקביל ליעדי הפחתת גזי חממה, וכי מבלי לקדם את הנושא הסולארי לא ניתן יהיה להגיע ליעדים אלו.
ארדן: "ישראל אחרונה בעולם המערבי"
כאמור, כבר בשנת 2002 נקבע כי 2% מהחשמל המסופק לצרכנים בשנת 2007 יהיה ממקורות מתחדשים. ובהמשך נקבע כי הם יהוו 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020. אולם בפועל, היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל עומד כיום על כ-40-30 מגוואט הספק מותקן בלבד.
"ישראל עומדת על 0.6% אנרגיות מתחדשות מסך משק האנרגיה - אנחנו אחרונים בעולם המערבי וזה בשעה ששעות השמש בישראל הן מהגבוהות בעולם. זו בושה", אמר ארדן.
במשרד התשתיות ציינו עוד טרם הדיון כי קידום יעד הממשלה לפיתוח הפריפריה הדרומית, ובמיוחד עוטף עזה והערבה הדרומית, מקבלים חיזוק משמעותי על ידי שדות סולריים גדולים, היכולים להיבנות רק באזור זה. בכל הנוגע להעדפת מתקנים סולריים על גגות מבנים, סוגיה שעלתה בשבוע האחרון בעקבות קמפיין של החברות הסולריות הקטנות, ציינו במשרד כי "מתקנים על גגות אינם צריכים להיות מוגבלים על ידי מכסה אלא על ידי תעריף פוחת על פני זמן באופן שיפשר התאמה הדרגתית עד לגובה של תעריף נורמטיבי קבוע".
מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, איתן פרנס, מסר כי: "החלטת ועדת השרים היום - צעד אמיץ של ממשלת ישראל לקידום האנרגיה הסולרית בישראל. מלחמת האנרגיה הסולרית היא מאבק צודק על עתיד משק האנרגיה המתחדשת בישראל ועל ביסוס חלקה בסל מקורות האנרגיה.
"ההחלטה תאפשר לישראל להדביק את הפיגור הרב במשק החשמל ביחס למדינות מפותחות ולהפוך את הפריפריה למפעל ייצור החשמל הירוק בישראל, ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים ולהצמיח יזמות, חידושים ומו"פ".
לפנייה לכתב/ת 
