כבוד המשפחה

עשרות שנים של מלחמות ועוינות פוליטית, לצד הזנחה של תשתיות חברתיות וחינוכיות, יצרו במגזר הערבי איים גדולים של פשיעה שמונעת ממצוקה כלכלית ומניכור תרבותי. הציבור בישראל אולי לא מודע לזה, אבל משפחות הפשע הערביות הרבה יותר חזקות מהשושלות היהודיות; רק חוט בלתי נראה מסמן את הגבול הדק בין הפלילי לפוליטי, ודומה שהוא זה שלא מאפשר בינתיים הכרעה. בשטח נעלם אפילו החוט הדק הזה: ארגוני פשע מהמגזר הערבי מכתיבים את הטון בעולם התחתון של ערים כמו חיפה, חדרה, נתניה, רמלה, לוד, יפו, עיירות בגליל, ערי השפלה ויישובי הנגב, ועוד לא הזכרנו את בתי הסוהר - שם אין בעצם שום תחרות על השליטה המוחלטת של האסירים הפליליים הערבים.

עכשיו מתפתחת תופעה חדשה: משפחות פשע יהודיות מפורסמות מקבלות חסות ממשפחות פשע ערביות, שמצידן מנצלות את הקואליציה כדי להשתלב במרקם החברתי והעסקי הישראלי בטבעיות, משל היו פושעים איטלקים או מקסיקנים הפועלים בניו יורק ובלוס אנג'לס. בחודשים האחרונים למדנו איך חברה משפחת כראג'ה לאנשיו של ריקו שירזי כדי לדחוק מנתניה את רגליהם של פרנסואה וצ'רלי אבוטבול, שורדי האימפריה האבוטבולית השוקעת. מנגד, האסיר המשוחרר פרנסואה אבוטבול צפה בעיניים כלות כיצד עולה באש מפעל חייו, רשת מסעדות "בת האיכר"; הוא חבר בחוכמה ליריב המר של הכראג'ות זייד ג'רושי, כדי שיסייע לו להזיז את הכראג'ות מנתניה. זה עבד, ואת התוצאה ראינו במהדורות החדשות, כששני ראשי הקואליציות הובאו בידי יאחב"ל להארכות מעצר מתוקשרות. תחילה נעצרו שירזי, דומרני והכראג'ות, ושבוע אחריהם הגיע מעצר המנע של פרנסואה אבוטבול וזייד ג'רושי. 

זאת לא הדוגמה היחידה לקואליציות מעורבות. קחו למשל את עמיר מולנר, שידוע בקשריו ההדוקים עם בני משפחת אבו מוח וכראג'ה, שבתמורה ממש מעריצים את הסולידיות של מולנר, לוחם צה"ל שנחשב למומחה באמצעי לחימה. ואם למישהו עוד היה ספק באשר לחלקו השני של הצירוף "פשע מאורגן", בחודש שעבר נחשפה בלב תל אביב פרשת עושק וסחיטה ענקית שמקיפה עשרות אנשי עסקים מכל מרכז הארץ. לפי כתב האישום, על המלאכה ניצח ארגון הפשע של עיזאת חמאד מיפו, שהשתמש בשני מהמרים וגובי חובות המזוהים עם ארגוני פשע יהודיים כדי לאתר חייבים, ובארגון הפשע החדש של האחים עזרא מאור יהודה כדי להחיש את הגבייה מהם.

הקשרים המתהדקים בין ארגוני הפשיעה המעורבים לא נעלמו מעיניהם של קברניטי יחידת העל 433. בשנה האחרונה התחילו אנשיה לטפל בארגונים של ג'רושי, כראג'ה וחרירי, שהפעילות האימתנית שלהם חוצה מחוזות וכבר חודרת אל הליבה של הקהילה העסקית בישראל. ולמרות ההצלחות של המשטרה - שכבר דאגה להכניס לכלא עשרות מבני חמולות חרירי וכראג'ה, למשל - מיד אחרי מבצעים גדולים מתרבות החמולות כמו פופקורן ומצמיחות מתוכן עוד ועוד חיילים ובכירים, מה שלעיתים מייאש את גורמי אכיפת החוק.

אגב חוק, בצד ההגנה המשפטית של משפחות הפשע הערביות מתרחשת תופעת טבע של ממש. קוראים לה עו"ד משה שרמן, אחד הפליליסטים הכי עסוקים בארץ, והוא מייצג את קודקודי הפשיעה הכי קשוחים במגזר. גם כשמדובר בכאלה שהיריבות ביניהם טבולה בנהרות של דם כמו זייד ג'רושי וחאלד כראג'ה, או שייח מאליק חרירי וחאתם חאמד מנצרת. ייצוג מקביל של עבריינים מסוכסכים אינו נהוג בברנז'ה, אבל הלקוחות מהמגזר לא מוותרים על שרמן, והוא מצידו לא ממהר לוותר עליהם. מעבר לייצוג המשפטי, שרמן מוזמן ומגיע גם לשמחות משפחתיות בנצרת ובגליל, בערי המשולש ובדיונות של השבטים ברחבי הפזורה הבדואית בנגב. והרי ידוע ששמחה היא מצווה.

עו"ד משה שרמן (משמאל) ועו"ד דוד יפתח (צילום: שאול גולן)

זה, אם כן, המצב בכללותו: שת"פ ערבי־יהודי שרק הולך ומסתעף. ולמען הסדר הטוב, לפניכם מפת השליטה הערבית בפשע הישראלי - רשימת ה־11 של המגזר, אם תרצו - נכון לאביב 2011.

1. הגדולים: חרירי

בוס בפועל: שייח מאליק חרירי ויוסף חרירי, אחים של יחיא.

ביזנס: נשק, הימורים, סחיטות, בוררויות, פרוטקשן, חשבוניות פיקטיביות, קניית חובות וגבייה.

טריטוריה: אום אל פאחם, ג'לג'וליה. מקור המשפחה המורחבת (חרירי־עיאט־סביחאת) הוא בטייבה, אבל הבנים נאלצו לעזוב את בירת המשולש עקב מלחמת חיסולים מרה עם חמולת עבד אל קאדר.

מאליק חרירי עם שוטרת, רגע אחרי פשיטה משטרתית על ביתו, שם נמצא הכסף שנראה בתמונה (צילום: עמית מגל )

בכירים: נזיה סביחאת־חרירי, נאסר חרירי, יוסף אגברייה, ג'מאל עיאט, אוסאמה חרירי, באסם חרירי.

קואליציות נוכחיות: ריקו שירזי ואח', נתניה; אחים מוסלי, תל אביב; עומר אבו כליב, חיפה

פוקחים עין: להב 433 – יאחב"ל, יאל"כ.

ייעוץ משפטי: משה שרמן, דוד יפתח, צבי אבנון, גיא אבנון.

עדויות מהשטח: על יחיא חרירי אמרו פעם שהוא הגנגסטר הערבי הכי אינטליגנטי ונערץ שצמח כאן, והראשון שהשתלט על עיר עברית (חיפה). בין היורשים קשה למצוא מישהו עם הגינונים והנימוסים שאפיינו את המנוח. להפך: שיח מאליק ידוע בקשיחות ליבו עד כדי רוע ממש, וכל השאר מרירים בעקבותיו. 

טייבה השבוע לאחר הרצח הכפול במסגרת מאבקי הכנופיות במקום

2. התל אביבים: חמאד

ביזנס: נשק, סמים, רצח, סחיטות, הצתות, חטיפות, גביית חובות, צ'יינג'ים, ומועדון מלון הילטון. 

טריטוריה: יפו. 

בכירים: סולי ופייסל חמאד, ויסאם שורעפי, רמי ג'וואר.

קואליציות נוכחיות: כל מי שמחזיק מעצמו בתל אביב־יפו, בת ים־חולון והסביבה.

פוקחים עין: ימ"ר תל אביב.

ייעוץ משפטי: איתן און, משה שרמן.

עיזאת חמאד (משמאל) עם עו"ד איתן און בבית המשפט בראשל"צ 

(צילום: יריב כץ)

עדויות מהשטח: משנות ה־90 ועד היום נרצחו ארבעה אחים של עיזאת חמאד בזה אחר זה, במסגרת סכסוך עם משפחת עשור מיפו. עיזאת - עגלגל, חייכני אך עצבני - הואשם שהיה הרוח החיה מאחורי הרצח בפרשת בני הדייג, אבל שוחרר בעקבות עסקת טיעון שנכפתה על התביעה ונשפט לשלוש שנים בלבד. היום עצור עיזאת בחשד שהוא עומד בראש ארגון הפשיעה הגדול ביותר שידעה תל אביב מאז הסתלקותם של אלפרון, אברג'יל ורוזנשטיין. 

3. הכבדים: ג'רושי

בוס: זייד ג'רושי

ביזנס: סוכנות רכב יוקרתית (שיווק, תחזוקה וגבייה), שותפות בסיטונאות ירקות ופירות, צ'יינג'ים (סניף ראשי בשוק הירקות הסיטונאי החדש בצריפין), גביית חובות, פרוטקשן, בוררויות.

טריטוריה: כפר ג'ואריש, רמלה. 

בכירים: חאתם אבו נאיף (נשוי לבת המשפחה), סאלח ג'רושי.

קואליציות נוכחיות: סמיח אבו מוח, אום אל פאחם; טל יוסף ושות', רמת גן; פרנסואה אבוטבול ושות', נתניה; יהודה אריש, ירושלים.

פוקחים עין: להב 433 - יאחב"ל, יאל"כ.

ייעוץ משפטי: משה שרמן, דוד יפתח.

עדויות מהשטח: כל איש עסקים עאלק־נורמטיבי שאוהב לעשות פוזות של גנגסטר, לגבות חובות באמצעות ארגוני פשע או להמר בבתי קזינו בלתי חוקיים, דמו בראשו: הדיבור הוא שזייד ג'רושי כבר ימצא אותו. לטענת המומחים מדובר בבוס המתוחכם ביותר בעולם התחתון של המגזר הערבי.

בוס: חאתם מילאד 

ביזנס: שורה של עסקים חוקיים, ביניהם שיווק סיטונאי של ירקות, מוצרי תינוקות, צעצועים ועוד.

טריטוריה: ג'ואריש.

בכירים: משתנים לפי הצורך. בכל מקרה, זה לא שהבוס עובד לבד. 

פוקחים עין: להב 433 - יאחב"ל, יאל"כ.

ייעוץ משפטי: משה שרמן, דוד יפתח.

עדויות מהשטח: מילאד מתמקד בצד העסקי החוקי של משפחת ג'רושי, החמולה השולטת בכפר ג'ואריש - אבל חוקי חוקי, כשיש בעיות אז יורים. בשנים האחרונות מציגים את עצמם חברי חמולה רבים בשם מילאד, ויש להם סיבה טובה: כשהם מזדהים כג'רושים מן השורה, אזרחים חוששים מהם ושוטרים עוצרים אותם. מצד שני, וכמו שהוזכר לעיל, לאחרונה נכנס גם השם מילאד למיתולוגיה הפלילית ולספר החשבונות של יחידות להב 433.

4. המבריחים: כראג'ה

ביזנס: יבוא והפצה של קוקאין, פרוטקשן, גבייה, השתלטויות על עסקים בחובות, בוררויות. וגם סיטונאות ירקות ופירות ומסעדנות, כי צריך איזה מכבסה בשביל כל כך הרבה כסף.

טריטוריה: חריש ובקה אל גרבייה על הנייר, כל רחבי הארץ בפועל. במקור המשפחה מג'ואריש, אבל בסוף האלף השני הם נאלצו לעזוב את כפר הולדתם עקב מלחמת חיסולים עקובה מדם עם חמולת ג'רושי, שגבתה כ־100 קורבנות בנפש.

בכירים: חאלד אבו ג'ודה, עיסאם, עדול, מאהר, נביל, סמיח, עלי, יוסף, סמיח - כולם כראג'ה

קואליציות: עמיר מולנר ושות', גוש דן והמרכז; ריקו שירזי, ויקי עטיה ואח' מנתניה ומחדרה; שלום דומרני, ישראל הגלובלית.

חאלד אבו ג'ודה, מבכירי חמולת כראג'ה (צילום: עמית מגל)

פוקחים עין: להב 433 - יאחב"ל, יאל"כ.

ייעוץ משפטי: משה שרמן, דוד יפתח.

עדויות מהשטח: בשנתיים האחרונות ספג הארגון כמה מכות קשות בשוק הסמים. בנמל חיפה נתפסו טון וחצי קוקאין שנשלחו מפרו (במה שידוע כפרשת שופט הכדורגל משה אלגרבלי), ובפרשת "כוכב הצפון" הואשם בכיר הארגון עדול כראג'ה ביבוא עשרות קילוגרמים מפנמה - כולל חטיפה של איש הקשר ואיומים עליו, מה שגרם לאחרון להפוך לעד מדינה. ועדיין, שווי השוק של הארגון מוערך ב־100 מיליון דולר שמתגלגלים כל העת מהעולם הפלילי לחוקי ובחזרה, ואנשיו ממשיכים לחגוג במיטב המועדונים בין חיפה לתל אביב.

5. הנוודים: אל עזזמה

ביזנס: הברחות סמים ונשים בגבולות ירדן ומצרים, וכמובן גם הברחות נשק וסחורות משני עברי הגבול.

טריטוריה: נגב מערבי, רמת חובב ודרומה.

בכירים: קשה להגיד במדויק, אז לא נגיד.

קואליציות נוכחיות: לא מתערבבים.

פוקחים עין: ימ"ר נגב, יחידת מג"ן (מודיעין גבולות נגב).

ייעוץ משפטי: משה שרמן.

עדויות מהשטח: בני שבט אל עזזמה הם הבדואים הכי אותנטיים בפזורה. לא דומרני ולא אברג'יל בראש שלהם, רק הגמל שמלווה אותם למדינות השכנות ובחזרה. עד שהם נתקלים באנשים של יחידת מג"ן, כמובן. 

6. הצפוניים: אבו לטיף

ביזנס: יצוא נשק ומידע ללבנון תמורת יבוא הרואין וקוקאין, פרוטקשן, גביית חובות.

לואי ועלא אבו לטיף, שהואשמו בסחר בנשק ובקשר עם חיזבאללה, בבית המשפט בחיפה (צילום: רוני שיצר)

טריטוריה: ראמה וכפרי הדרוזים בגליל.

בכירים: נידאל וסלימאן אבו לטיף והאחים עלא ולואי.

קואליציות נוכחיות: חיזבאללה בלבנון.

פוקחים עין: מרחב גליל.

ייעוץ משפטי: משה שרמן ודוד יפתח.

עדויות מהשטח: רחוק מהעין, רחוק מהלב.

7. השומרים: טרבין א־סנעה

ביזנס: הכל הולך. יבוא הרואין מירדן, חשיש ומריחואנה ממצרים, שוק אפור וסטוקים של רכוש גנוב בכל הארץ, גנבות חקלאיות, התמחות מיוחדת בפרוטקשן מבעלי עסקים, קבלני בניין ומפעלים בנגב ומרכז הארץ; מי שלא משלם על שירותי השמירה שלהם מראש, ממהר לשלם אחרי שנגרמים לו נזקים. אפילו חברות שמירה משלמות להם על שמירה.

טריטוריה: במקור מאזור עומר, בהמשך נדדו לאזור רהט.

בכירים: יונס, פאיז ועומר טרבין א־סנעה.

מוסא טרבין א־סנעה (צילום: מאיר אזולאי )

קואליציות נוכחיות: תתפלאו, אבל מוסא טרבין א־סנעה מת על האנשים של אברג'יל (וזגורי)

פוקחים עין: ימ"ר נגב, יחידת מג"ן.

ייעוץ משפטי: רפי ליטן.

עדויות מהשטח: מוסא, בחור דומיננטי וכרזימטי שכבר ריצה כמה מאסרים, מוגדר במשטרה כראש ארגון פשע. בזכות הניסיון והעוצמה שצבר הוא לא צריך יותר לייבא בעצמו את הסמים שמהם התעשר, והוא מסתפק במימון עיסקאות ענק שמבצעים אחרים. את הכסף הגדול הוא מגלגל לתוך השוק האפור בדרום ובמרכז הארץ. סחתיין. חוץ מזה הוא משמש בורר בסכסוכים של יהודים וערבים - ואנחנו מדברים כאן על כל השמות הגדולים, מדומרני ועד ג'רושי.

מוסא היה מהראשונים בשבט טרבין שחתמו על הסדר חילופי אדמות, שבמסגרתו עבר עם משפחתו לטרבין החדשה. על זה האשימו אותו חלק מזקני השבט בקבלת טובות הנאה מהמדינה, אבל אל דאגה: עם כל הכבוד לזקנים השמרנים, מוסא מאחד סביבו את הרוב המכריע של השבט, עם דגש על הפלג הקרוב אליו. אלה החבר'ה שתמיד מתייצבים לצידו עם כלי נשק דרוכים וסכינים שלופים כשמתעורר הצורך. 

8. הבליינים: אבו כליב

ביזנס: נשק, הימורים, פרוטקשן, סכסוכי שכנים על מיחזור בקבוקים וברזל, וחיבה יתרה לחיי לילה.

טריטוריה: שכונת חליסה, חיפה.

בכירים: אשרף, חמאדה ויוסף אבו כליב.

קואליציות נוכחיות: חרירי, וכל מי שחפץ חיים בחיפה והסביבה.

פוקחים עין: משטרת חיפה.

ייעוץ משפטי: משה שרמן, ששון בר עוז.

עדויות מהשטח: יש הטוענים שאבו כליב לא בליגה של הג'רושים והכראג'ות, והארגון נכנס למועדון הצמרת רק בזכות העובדה שיחיא חרירי השתמש בו כדי לבסס את השתלטותו על חיפה והסביבה. אז אומרים. בפועל הוא עדיין מהלך אימים בעיר הכרמל, והעסקים דופקים מצוין: המועדונים קונים את האלכוהול שלהם אצל יוסף אבו כליב, הבעלים של "בית הליקר", חנות סיטונאית למשקאות בעיר התחתית. באותו זמן אפשר לראות את עומר, בליין חיפאי חביב ומוכר בשנות ה־40 לחייו, מסתובב בג'יפים יוקרתיים (ב.מ.וו, אינפיניטי), ודופק כניסות ללא שומרי ראש למיטב המועדונים בעיר. האיש עובר סלקציה גם במועדונים הנחשקים של המגזר הרוסי, שם הוא מוכר כחביב הצעירות מחבר המדינות.

9. הנצרתים: חאמד

ביזנס: יבוא והפצה של הרואין וקוקאין, שליטה על מועדוני הימורים, וגם שלל עסקים חוקיים.

טריטוריה: נצרת

בכירים: פיראס, מג'די וראאד חאמד.

קואליציות נוכחיות: כל מי שנגד חרירי.

פוקחים עין: מרחב עמקים.

ייעוץ משפטי: משה שרמן.

חאתם חאמד (מימין) ופיראס חאמד

עדויות מהשטח: חאתם הוא גנגסטר אינטליגנטי באורח יוצא דופן ששלט ביד רמה על כל אזור הצפון, יהודים וערבים, עד שהגדר הטובה של ההרואין עברה מגבול לבנון לגבול ירדן. בנקודה הזאת החל יחיא חרירי במסעות הכיבוש שלו: קורבנות נפלו מכל עבר ואנשים של חאמד הואשמו בחמש רציחות, אבל גם זוכו בדיוק חמש פעמים.

10. הבדלנים: סמהדנה

ביזנס: מפיצים מורשים של הרואין, חשיש ואמל"ח (קלאצ'ניקובים, סטנים, אקדחים), חיסולים, שודים, התפרצויות לבתי עסק וגנבות בקנה מידה נרחב.

טריטוריה: אזור עומר, כביש 60.

בכירים: עומאר סמהדנה.

קואליציות נוכחיות: אין. השבטים בנגב שונאים אחד את השני שנאת מוות, והסמהדנות שונאים אותנו.

מתוך חומר שצולם במצלמת אבטחה בזמן פריצה לכספת בבית בעומר, ששניים מבני חמולת סמהדנה נעצרו בחשד לביצועה (צילום מסך: מאיר אזולאי)

פוקחים עין: ימ"ר נגב, יחידת מג"ן.

 ייעוץ משפטי: אסתר בר ציון, ארז שלו.

עדויות מהשטח: סמהדנה היא במקורה משפחה של עבריינים מעזה, שבניה אלימים ולאומנים. על הרקע הזה הם ממוקמים בתחתית ההיררכיה הבדואית, מה שמונע מהם את הקרבה לגבולות בתחומים של סמים ונשק. עם זאת מדובר בארגון הפשע הכי גדול וחזק בנגב, שלפני ההתנתקות היה מחובר לרצועה ועסק בהברחות של מכוניות גנובות מישראל באמצעות האנשים של דומרני, אברג'יל ואחרים. לחמולת סמהדנה יש גם נציגות משמעותית בבתי הסוהר, שגם בהם מעורבבים אנשיו חזק מאוד עם עבריינים יהודים.

11. הממסדיים: עבד אל קאדר

ביזנס: נשק ורצח, בעיקר של בני משפחת חרירי. אבל גם גביית חובות, ג'ובים בעירייה, קבלנות ומכרזים.

טריטוריה: טייבה.

בכירים: ריאד ומוחמד עבד אל קאדר.

קואליציות נוכחיות: מה פתאום. כמעט לא יוצאים מטייבה.

פוקחים עין: ימ"ר מרכז.

ייעוץ משפטי: אורי בר עוז.

עדויות מהשטח: מברוק עבד אל קאדר היה פעם מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון ברמלה. בן אחד שלו לומד רפואה, שני לומד פסיכולוגיה, ואחת הבנות מתמחה ברוקחות. אז מה הוא עושה ברשימה האפורה הזאת? ובכן, הכל התחיל בשנות ה־80, כשאחד מבני משפחת עבד אל קאדר דרס בן של משפחת חרירי, ובין המשפחות התפתח סכסוך דמים מטורף שנמשך עד היום הזה. מניין ההרוגים חצה מזמן את ה־50, משני הצדדים.

עבד אל קאדר היא חמולה קטנה יחסית, קשוחה וקטלנית, אבל המומחים אומרים שלמרות הרציחות אין להגדיר אותה כארגון פשע: הרי החיסולים שלה נערכים על בסיס העיקרון התנ"כי האוניברסלי של "הקם להורגך השכם להורגו", בלי קשר לעסקי סמים או הימורים שמהם הם מתנזרים. בכלל, הרבה ממנהיגי החמולה קשורים לממסד העירוני והעסקי, אבל לכו תדעו. אולי דווקא בגלל זה מדובר כאן בפשע מאורגן להפליא.

• רשימות נוספות של אמיר זוהר בבלוג "פוסטה"