פיוס היסטורי? "הפערים בין חמאס לפתח עמוקים"
מומחים ישראלים מתקשים להאמין שהסכם הפיוס ההיסטורי יתממש, אך מזהירים ממצב בו העולם יכיר במדינה פלסטינית בניהול חמאס. אחרים סבורים שפיוס הפלגים יוביל לתמיכה בינלאומית שתרכך את חמאס ותסלול את הדרך למו"מ מדיני
האם הפיוס ההיסטורי בין הפתח לחמאס עשוי להשפיע על התהליך המדיני עם ישראל? המומחים חלוקים בדעותיהם. יש מי שחושבים שהאיחוד בין הפלגים עלול להעמיד את ישראל במצב בעייתי, בו העולם מכיר במדינה פלסטינית שמנוהלת על-ידי חמאס. לעומתם, יש גם מי שטוענים שהצטרפות חמאס לדיאלוג המדיני עשויה לסלול סוף סוף את הדרך להסכם עם ישראל.
פיוס היסטורי, הכתבות האחרונות ב-ynet:
- ההסכם: שחרור אסירים פוליטיים, ממשלת מומחים
- ארה"ב לרשות: כל ממשלה תצטרך להכיר בישראל
- נתניהו לעבאס: שלום עם חמאס או שלום איתנו
- עדכונים שוטפים גם בעמוד הפייסבוק של ynet
ד"ר מוטי קידר, ממרכז בגין-סאדאת והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן, מתקשה להאמין שההסכם יחזיק מעמד. הוא מסביר כי הפערים בין חמאס לפתח נעוצים בהבדלי תרבויות, ולכן לא ניתן לגשר עליהם באמת. "לאורך השנים נחתמו הסכמי פיוס רבים שלא כובדו, ולא נותר מהם דבר מעבר לנייר. לכן גם הסכם הזה צפוי שלא להתקיים", הוא אומר.
פערים עמוקים מדי. מסיבת העיתונאים בקהיר (צילום: רויטרס)
לדבריו, מדובר בשתי תרבויות שונות, בדואית-כפרית בעזה לעומת עירונית בגדה המזרחית. בין מנהיגי התנועות קיים גם פער דורות, ובעוד מנהיגי הפתח הם בגילאי 60 ומעלה, מנהיגות חמאס צעירה בצורה משמעותית, והמנהיגים בני 30 עד 40.
"פערים אלו מבטאים הבדלים עמוקים, תפיסות מדיניות ודפוסי חשיבה שלא מתיישבים זה עם זה", טוען ד"ר קידר. "החמאס והפתח יכולים לחתום על איזה הסכם שהם רוצים, אך השאלה היא מה יתבצע בסוף. להערכתי, לא הרבה".
לטענת קידר, חמאס לא יסכים לוותר על הריבונות בעזה ולא יקבל שום התחייבות מדינית של הפתח כלפי ישראל. "מבחינה זו, אבו-מאזן יכול להמשיך לנהל משא ומתן עם ישראל, אבל חמאס לא יהיה כבול להסכמים", מסביר קידר. "החשש הגדול הוא שחמאס ינצח בבחירות בשנה הבאה, ואז, בעוד העולם מכיר במדינה פלסטינית, חמאס ישלוט לא רק בעזה אלא בכל שטחי הרשות".
לדברי ד"ר קידר, ניתן לשער שקיים קשר ישיר ועקיף בין ההסכם לבין המהפכות בעולם הערבי. "מצד אחד ניתן לומר שעל-ידי ההסכם שני הצדדים נענים לרחשי לב הציבור שרואה ושומע מה קורה במדינות אחרות ועל ידי כך הם מבטיחים 'שקט', ומונעים יציאה של הציבור לרחובות. מצד שני, קיים בהחלט קשר עקיף בין המהפכה במצרים לבין התחושה של החמאס שכעת מצרים שאחרי עידן מובארק תהיה יותר ידידותית לחמאס".
"אנו יודעים שבעבר מובארק הציע לצדדים הסכם ברוח דומה, אך החמאס דחה אותו כי הוא סבר שמובארק לא רוצה בטובתו", הוסיף ד"ר קידר, "עם זאת, כעת, לאחר שהתחזק מעמדם של האחים המוסלמים במצרים - החמאס יגלה פתיחות רבה יותר למאמצי התיווך המצריים. כמו כן, קיים חשש שבעקבות המהומות בסוריה חאלד משעל ואחרים ייאלצו לחפש מקלט מדיני חדש ואולי אף ההסכם יפתח להם את השער לחזור חזרה לעזה".
"לקדם את המו"מ המדיני כדי לחזק את אבו-מאזן"
ד"ר אפרים לביא, מנהל מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל-אביב, טוען גם הוא כי קיים ספק בנוגע להצלחה אמיתית בדיאלוג בין חמאס לפתח. "החשש הוא שההסכם יעלה על שרטון, ויוביל את הצדדים לעימות נוסף", הסביר.
לדבריו, "ישראל לא יכולה להחזיק את המקל משני קצותיו: מצד אחד להתנגד לדיאלוג הפנים-פלסטיני, ומן הצד השני לומר שאין לה פרטנר משום שאבו-מאזן לא שולט בעזה. ישראל חייבת לקחת בחשבון שהסדר של שתי מדינות חייב להתבסס על הגדה והרצועה כיחידה טריטוריאלית אחת, ולכן יש לאפשר לדיאלוג הפנים-פלסטיני להתקיים, ולאפשר להם לקיים בחירות דמוקרטיות בשני האזורים".
בהתייחסו לבחירות הצפויות ברשות אמר ד"ר לביא כי התקדמות משמעותית במשא ומתן תוכל לחזק את אבו-מאזן בקלפיות. "יהיה זה נבון אם אבו-מאזן יבוא לבחירות כשבאמתחתו התקדמות מדינית משמעותית עם ישראל", הוא אומר. "צריך להניח שבנסיבות כאלה, ידו של הזרם המתון והפרגמטי תהיה על העליונה".
לעומתם, פרופסור יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון ודיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון, סבור כי חיזוק בינלאומי של חמאס עשוי דווקא לעורר את המשא ומתן המדיני עם ישראל, ולסלול את הדרך לחידוש השיחות.
"הפלסטינים חששו שלא יוכלו לבקש הכרה במדינה כל עוד יש פיצול בין שתי התנועות, ומבחינה זו ההסכם מחזק את מעמדם הבינלאומי", הוא מסביר. "צריך להבין, חיבוק של חמאס על-ידי הקהילה הבינלאומית לאו דווקא יחזק את עמדתו הרדיקלית, אלא עשוי לחייב אותו לקבל פשרות שבעבר לא הסכים לקבלן".
לטענתו, על אף שכיום שולל חמאס כל דיאלוג עם ישראל, "ייתכן שבהסכמתו להצטרף לממשלת אחדות טמונה הבנה כי הפיצול בין הפלגים מחליש את האינטרס הפלסטיני, ולכן חמאס יהיה מוכן לרכך את עמדותיו".
לפנייה לכתב/ת 
