חדש: מסלול "הסדר" במשטרה

מסלול חדש שייפתח בחודשים הקרובים יאפשר לקצינים משוחררים חובשי כיפה להצטרף לכחולי המדים בתנאים דומים ל"הסדר" - שירות משותף עם החברים מהישיבה, "פסק זמן" של כמה חודשים לטובת לימודים תורניים, ליווי דתי-רוחני על ידי רבנים, ועוד.

את המסלול הייחודי יזמה המכינה הקדם צבאית "אלישע" שביישוב נווה-צוף, ולפני כחודשיים חתמה משטרת ישראל על הסכם המאפשר את פתיחתו. בשני הצדדים זוכה המהלך לתמיכת הדרגים הגבוהים ביותר: המפכ"ל היוצא, דודי כהן, אמר

כי לתוכנית "חשיבות אסטרטגית" לארגון, והרב שלמה אבינר, מהרבנים המשפיעים בציונות הדתית, פירסם קריאה לצעיר הדתי: "המשטרה מחכה לך".

מוביל המהלך הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, נחי אייל, שבנו יחיעם נפצע קשה ממכות שוטרים במהלך פינוי מאחז עמונה, ומאז הוא פועל מול הרבנים והמשטרה לקידום העניין. 

המסלול החדש כולל שלוש שנים וחצי של הכשרה, במסגרתם עוברים הצוערים קורס קצינים, רוכשים תואר ראשון, מבצעים משימות שיטור מגוונות, ולבסוף מתקבלים לעבודה במשטרת ישראל במשרה מלאה. החידוש במסלול הוא שבמהלך התקופה יהיה פרק זמן משמעותי שבו ישובו "פרחי השיטור" ללימודים בישיבה, על חשבון ההכשרה, כלומר – הפז"ם ימשיך לדפוק.

במכינת "אלישע" מגבשים בימים אלה קבוצה ראשונה של קציני צה"ל משוחררים למחזור הראשון, וכל אחד מהם יידרש לעבור מיון כפול – במכינה ובמשטרה. עד כה אותרו כעשרה מועמדים מתאימים, וכשיהיו 25 – הם יצאו יחד לדרך. כמו ב"הסדר" הצבאי, המשתתפים בתוכנית יעברו יחד את תקופת ההכשרה, וגם בשיבוצים שאחריה יישארו בקבוצות. 

"יותר מורכב מהצבא"

"משטרת ישראל לא התאימה את עצמה עד היום לשירות דתיים", מסביר אייל את הצורך במהלך שיזם. כדוגמה, הוא מציין את הרבנות במשטרה, ש"אינה רצינית כמו בצבא וממלאת תפקידים מצומצמים ביותר". לדבריו, במשטרה יש רק רב ראשי וכמה רבני מחוזות בודדים (כאשר במחוז ש"י, שהוא הגדול ביותר, התפקיד לא מאויש), והם מתעסקים בעיקר ב"לוויות, חתונות וכשרות", ואילו ברבנות הצבאית רבנים גדודיים שתפקידם מקיף כמעט את כל ענייני החיילים.

אייל לא מוטרד מחוסר המוטיבציה בקרב הצעירים הדתיים להתגייס למשטרה, ואומר: "כולנו מבינים שבלי מלחמה ברוצחים, באנסים, בגנבים ובכל הרעות החולות שלנו - לא נוכל לחיות פה. חיינו יהפכו לגיהנום. זו משימה לאומית חשובה לא פחות מהשירות ביחידות הקרביות בצה"ל".

כדי לאתגר עוד את קהל היעד הוא מציין: "ההתמודדות במשטרה היא קשה יותר מאשר בצבא. שם אתה יודע בדיוק מי האויב ומה התרגולות שצריך להפעיל מולו. בביטחון הפנים אתה נכנס לפעמים בין בני זוג, בתוך משפחות ובין שכנים, ולא תמיד יודע מה לעשות. לכן קציני צה"ל שעוברים למשטרה לא מקבלים אוטומטית דרגות, כמו שהיה פעם, והם כבר לא פטורים מקורס קצינים".

"יש גם אויב מבפנים"

באיגרת הרב אבינר הוא מזכיר את ציווי התורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", וקורא: "קצין יקר שמשתחרר עתה מצה"ל, אנא תרום לעמנו כמה שנים... התגייס להיות קצין במשטרה... אתה שלוחנו, שליח האומה... כשם שיש להילחם נגד האויבים מבחוץ, כך יש כאן להלחם בגורמים השליליים מבפנים, ובזכות היחידים שמוסרים נפשם למען הסדר והביטחון, האומה יכולה להתנהל בשקט ובשלווה..."

לדברי הרב, "אין זה יאה ואין זה נאה" לבקר תמיד את התנהלות המשטרה, ובמקום זאת הוא מצפה כי "אם אין זה מוצא חן בעיניך - הפשל שרוולים ולך בעצמך לעבוד". עוד כתב: "אם יתגייסו אנשים עם אידיאל לאומי, מידות טובות ויראת שמים, הרי זה ירים לאיטה את המשטרה".

אבינר דוחה את הטענה כי בעיות הלכתיות בשירות, ובעיקר בנושא השבת, מונעים את השתלבות הדתיים במשטרה, וקורא לרבנים לחבר ספרי הדרכה לשוטר שומר המצוות. "כיוון שריבונו של עולם ציווה על משטרה, סימן

שיש פתרון, וככל שיהיו שוטרים דתיים, יותר יימצאו הפתרונות לתפעול נכון של המשטרה בהתאם להלכה, ויתברר ששמירת התורה אינה פוגעת ביעילות המשטרה, אלא אדרבה - מחזקת אותה".

באיגרת אחרת, שפרסמו רב מכינת "אלישע", יצחק נסים, ונחי אייל, נקראים בוגרי המוסד להצטרף למסלול החדש, כחלק מהרצון להשפיע ולקחת חלק בעיצוב המדינה והחברה: "אין זה סוד כי תדמית המשטרה כיום בעיני רבים מאיתנו אינה זוהרת כל כך, אך דווקא במקום שיש בעיה וחסרים אנשים איכותיים בעלי מוטיבציה - עלינו להיות אנשים, ולהשפיע ולשנות תוך לקיחת חלק ושייכות למערכת".