מי שחלם, גבעתי: סיור באתרי הקרבות בדרום

15 במאי 1948, כחצי שנה לאחר התחלת הקרבות עם ערביי הארץ ויום לאחר הכרזת העצמאות, חצו צבאות ערב את גבולות הארץ, כדי לפתוח את מה שהוגדר כחלקה השני של מלחמת העצמאות. מולם עמדו כוחות המגן המקומיים של יישובי הספר, כוחות רגליים של ההגנה, פלמ"ח, המחתרות ומתנדבים מחוץ לארץ.

חטיבת גבעתי של ההגנה, שהיתה אחראית על מרחב דרום, הצליחה לבלום

את הצבא המצרי בדרכו לתל אביב ומאז, בששת החודשים שלאחר מכן, לחמה בעשרות קרבות לשחרור הנגב.

מנובמבר 1947 ועד דצמבר 1948 לחמה החטיבה ב-180 קרבות, בהם נפלו 675 חללים ונפצעו יותר מ-2,000 לוחמים. הטיול, העוקב בעיקר אחר אתרי הזיכרון וההנצחה של חטיבת גבעתי, משוטט במרחבים גאוגרפיים כמו גם במחוזות רגשיים, ומספר סיפורי קרבות מזמנים אחרים של מלחמת קיום על הבית.

לצפייה במפת הטיול - לחצו כאן 

אתר ההנצחה לחללי החטיבה במצודת יואב (צילום: ברק בן חנן)  

גשר עד הלום

בתחילת מאי 1948 עסקה חטיבת גבעתי של ההגנה בכיבוש מרחב הדרום כהכנה לפלישה הצפויה של הצבא המצרי. כפרים ערביים ששמשו כבסיס לכנופיות נכבשו ובמקביל הוחלט לפוצץ גם את גשר אשדוד, המכונה כיום גשר עד הלום, כדי למנוע את התקדמות המצרים לעבר מרכז הארץ. אכן, מקץ שבועיים של לחימה מרה וקשה נגד יישובי הנגב הצפוני החל חיל הפלישה המצרי בזינוק לעבר מבואות תל-אביב. חטיבת חיל רגלים מלווה בשריוניות ותותחי שדה חלפה על פני היישובים נירים, כפר דרום וניצנים, התעכבה ביד מרדכי והגיעה עד הגשר המפוצץ ושם נעצרה. נסיון כושל להתקיף את המצרים שנערכו באיזור הגשר עלה ב-54 הרוגים, כולם היו שייכים לאותה הפלוגה. רק בסוף אוקטובר 1948 לאחר מבצע "יואב", נטשו המצרים את אשדוד והאזור.

בכניסה לפארק ניצב שלט ברזל גדול ובו מפת האתר, הסיור כאן אפשרי ברכב או ברגל. גשר עד הלום הנטוי על אפיק נחל לכיש, נראה מעמדת תצפית בקצה הצפוני של הפארק, כשהגשר החדש מסתיר אותו במעט. ליד עמדת התצפית ניצבת עמדת שמירה (פילבוקס) נקובת כדורים, ולידה אנדרטה לזכר חיילי גבעתי שנפלו בקרבות באזור. מעט ממערב לגשר אנדרטה דמוית אובליסק שהקימה ממשלת מצרים לזכר חיילי צבא מצרים שנפלו במלחמת 1948. האנדרטה הוקמה במסגרת הסכם השלום בין מצרים לישראל ובתמורה התחייבו המצרים לשמור על אנדרטאות ישראליות בסיני.

גשר עד הלום (צילום: ברק בן חנן)

עוד בפארק - עמדה מצרית שניכרים בה עדיין סימני שקי החול שבינהם נוצק בטון, וכן לוחות לציון מצביאים מפורסמים, כגון נפוליאון ואלכסנדר מוקדון, שעברו במישור החוף הדרומי בעת מסעות הכיבוש שלהם באזור.

סיפורן של גבעות

חוזרים לכביש 4 לכיוון דרום ומיד פונים שמאלה לעבר היישוב ניצנים. לאחר כ-1.2 ק"מ בסמוך למקום בו הכביש מתעקל דרומה (ימינה), פונים שמאלה לדרך אספלט משובשת, נוסעים כ-900 מ', מגיעים לעיקול ונוסעים עוד כ-400 מ' עד לראש גבעה 69 (3) ששמשה כבסיס לכוחות הסיוע לקיבוץ ניצנים הסמוך. כמה ימים אחרי כיבוש ניצנים על ידי הצבא המצרי נכבשה הגבעה גם היא ולוחמי פלוגה ב' מגדוד 51 נאלצו לסגת ממנה. על הגבעה שלושה מגדלים מן הימים הסוערים ההם ואנדרטה לזכר לוחמי גבעתי שנפלו כאן בקרב עם הצבא המצרי. מראש הגבעה תצפית אל האזור מלווה בשלטי הסבר, ומי שמעוניין לנוח יכול להיעזר בספסלים ושולחנות פיקניק הפזורים בין עצי היער מסביב.

נקודה טובה לפיקניק. גבעה 69 (צילום באדיבות אתר מפה) 

גבעת תום ותומר

פונים שמאלה בכביש אתו הגענו ושמאלה פעם נוספת בצומת נגבה. לאחר כ-800 מ' פונים ימינה לשביל עפר מסומן אדום המוביל לגבעת תום ותומר (6) וגבעת ארנון. אם הדרך בוצית אפשר להגיע לגבעה גם מדרך גישה המתחילה סמוך לנגבה. נוסעים בשביל העפר ואחרי 100 מ' מבחינים באנדרטה קטנה מצד ימין לציון כיבוש גבעה 105 על ידי "שועלי שמשון", יחידת הג'יפים של גדוד 54.

נוסעים בין השדות והכרמים של קיבוץ נגבה הנראה במורד הגבעות המתונות משמאל. שימו לב לבורות הפעורים בכביש. לאחר כשני קילומטר תבחינו מצד שמאל בעמוד חשמל גבוה צבוע לבן ותכלת עליו מצויירות 73 יונים העפות למרום. העמוד מציין את גבעת תום ותומר (6) שבה פורצת ההנצחה את תחום הזמן של אירועי 48 ומזכירה למבקרים ארוע קשה שארע כ-50 שנה מאוחר יותר - אסון המסוקים, שבו נפלו 73 לוחמים. הגן הוא על שם שני בוגרי בי"ס צפית של המועצה האזורית יואב שנספו באסון. בין הצמחים והפרחים שהובאו מכל חלקי הארץ, פזורות פינות הנצחה קטנות ולוחות אבן עליהם חקוקים שמות הנופלים.

מצודת יואב - עירק סואידן

מהגבעה ממשיכים בשביל העפר עוד כ-1.6 ק"מ עד גבעת ארנון (7), שם נמצא אתר ההנצחה לחללי גדוד 51. אותם החיילים שלחמו על גבעה 69 ונסוגו הצליחו כאן להניס את המצרים. הגבעה נקראת על שם ארנון יעקב, סייר, שמצא שביל נסתר שאיפשר להגיע בחשאי עד הגבעה ולכובשה. לצד הגבעה חפירות ארכיאולוגיות של גת עתיקה.

ממשיכים מהגבעה דרומה עד שמתחברים לכביש 232, שם פונים שמאלה ונוסעים עד לצומת גבעתי. בצומת פונים שמאלה, מזרחה, ונוסעים כשני קילומטר עד למוזיאון גבעתי במצודת יואב (8), או בשמה הקודם משטרת עירק-סואידן. הבניין בו נמצא המוזיאון נבנה עבור המשטרה הבריטית וכמוהו נותרו רבים ברחבי הארץ. במבנה המשטרה הוצב כוח של מפלגת האחים המוסלמים ממצרים ואחיזתו במקום היתה עקשנית כל כך עד שנדרשו שבעה נסיונות ישראליים של כוחות גבעתי, חטיבת הנגב והפלמ"ח עד שנכבש המבנה בנסיון השמיני, בנובמבר 48'. השם "יואב" מקורו בכינוי של יצחק דובנו שהיה מבכירי הפלמ"ח ומפקד קיבוץ נגבה הסמוך ונהרג בהפצצת מטוסים על הקיבוץ.

פסלו של רפופורט: יד ללוחמים בנגבה (צילום: ברק בן חנן) 

כדאי לדעת

אפשר לעשות את המסלול גם בכיוון ההפוך - להתחיל במוזיאון גבעתי או ביד מרדכי ולסיים בפארק עד הלום.

במוזיאון גבעתי יכולים לעזור ולארגן הדרכה של לוחם תש"ח שילווה את הקבוצה לכל אורך המסלול. טלפון 08-6611315/6.

אתר שיחזור קרב תש"ח והמוזיאון ביד מרדכי: שעות פתיחה-כל השבוע בין 10:00-16:00 יום ו' 14:00- 10:00. הכניסה למוזיאון ולאתר שיחזור הקרב בתשלום (25 ש'). ניתן לקנות כרטיס משולב לשלל האטרקציות שבקיבוץ. טלפון: 0523-923148.

המסלול מבוסס על טיול שכתב ברק בן חנן.

לעוד טיולים מומלצים היכנסו לאתר מפה.

הטבה מיוחדת לגולשי ynet: מנוי לחודש חינם באתר מפה.