30 שנה לפסיכומטרי: כל השאלות נכונות?

בשנת 1981 נרשמה עמותה חדשה בישראל - "המרכז הארצי לבחינות והערכה". מטרתה, כפי שנקבעה במליאת הכנסת, הייתה "הכנת מבחן כניסה כללי ואחיד לכל האוניברסיטאות". בשנות ה-70 לא היו בישראל מכללות, ההיי-טק היה חלום רחוק, הפועל העברי האמין עדיין בעבודת כפיים, ורק מתי מעט נשאו מבטם אל ההשכלה הגבוהה. אבל בשלהי אותו העשור הביקוש לאוניברסיטאות עלה, והזרם ההולך וגובר של סטודנטים אילץ את ועד ראשי האוניברסיטאות להקים מנגנון אובייקטיבי שימיין את המועמדים וינבא מי מביניהם הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לסיים את הלימודים בהצלחה.

30 שנה חלפו מאז נולדה בחינת "הפסיכומטרי" הישראלית, אותה בחינה שהכירה לנו את השורש המוקצה "פ.ט.ל" על צורותיו השונות, עודדה אותנו לשנן מילים תנ"כיות שאפילו אבותינו לא ידעו על קיומן, ותחת הכותרת הפרדוקסלית "שאלות היגיון" סיפקה לנו סיפורים על דליה שגרה בקומה השלישית, מעל זו עם החתול, ומתחת לשכן ששונא לאכול חצילים. במרוצת השנים באו להם הכרטיסיות, מכוני ההכנה וגדודי הנערים והחיילים המשוחררים המשננים מילים נרדפות ואנלוגיות, משלימים משפטים, ומחשבים מה ההסתברות שבתוך הקופסה יש שני כובעים לבנים. עיפרון B2, שכבר 30 שנה משמש כעפרון הרשמי והבלעדי של הפסיכומטרי, הפך לנשק היחיד, כאילו כלוּ כל שאר כלי הכתיבה בעולם.

עד 1981 נהגו הפקולטות השונות באוניברסיטאות לערוך מבחני מיון עצמאיים, וכל מועמד נאלץ לגשת למספר רב של בחינות עד קבלתו ללימודים האקדמיים. פרופ' גרשון בן שחר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מסביר כי עד להקמתו של "המרכז הארצי לבחינות והערכה" לא הייתה אחידות בתחום, וכל פקולטה עשתה מה שמצאה לנכון - החל במבחני מיון וראיונות אישיים וכלה בקבלה פתוחה ומיון לפי ציוני הבגרויות בלבד.

"בעולם אידיאלי, הבגרויות שמשקפות מאמץ של 12 שנות לימוד אמורות היו להיות כלי ניבוי טוב יותר מאשר הפסיכומטרי, שמשקף מאמץ חד פעמי", טוען פרופ' בן שחר, "אבל לצערנו במציאות הישראלית לא ניתן להסתמך על הבגרויות שכן הן מגלמות הערכות סובייקטיביות של המורים בציוני המגן, מה גם שהקריטריונים לבחינות הבגרות אינם אחידים ולכן עלול להיווצר מצב שבו בחינה אחת תהיה קשה יותר מקודמתה, וזה עלול לפגוע בשיווין ובהגינות כלפי הנבחנים". לטענתם של יו"ר המרכז הארצי לבחינות והערכה, ד"ר יואב כהן, ומנהלת המחקר בו, ד"ר נעמי גפני, "בחינת הפסיכומטרי בנויה כך שניתן לעבד את ציוניה באמצעות נוסחאות מתמטיות ולכייל אותן, באופן כזה שלא משנה באיזה מועד נבחנים. גם אם הבחינה הספציפית הייתה קשה יותר מקודמותיה, הרי שבסיכום הכללי הציון יגולם כך שלא תהיה פגיעה בנבחן".

התחלנו, ולכן נסיים

כיום כולל המבחן הפסיכומטרי שלושה חלקים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית, אבל - ולא רבים אולי יודעים זאת - בשנים הראשונות הוא כלל גם מבחני צורות שבדקו

היגיון צורני ותפיסת יחסים גרפיים, ושאלות ידע כללי שנועדו לבדוק התמצאות בתחומים שונים כמו אומנות, היסטוריה וספורט. במשך כ-15 דקות, משל היו משתתפי "מקבילית המוחות", הותקלו המועמדים ב-12 שאלות ונדרשו להפגין בקיאות בספריו של אמיל זולה, לדעת מה פירוש המילה "דיאליזה", לנחש ש"א-נהאר" הוא עיתון לבנוני ולא מכללה בקהיר, ולדעת ש"הקומיקון" הוא ארגון הגג של מדינות הגוש המזרחי. עם כותבי השאלות, אגב, נמנו גם כותבי השאלות לשעשועוני הטריוויה הטלוויזיוניים.

"הרעיון היה אז שאם אדם הוא סקרן מטבעו ויודע עובדות על העולם, אז זה סימן לכך שמדובר באדם פתוח בעל תחומי עניין רבים ושאוהב לקרוא טקסטים", מסביר ד"ר כהן. "עם זאת, ככל שהבחינה צברה תאוצה, התעוררה ביקורת לגיטימית על כך שהידע הכללי הוא תלוי תרבות וגורם לאפליה של תלמידים ממוצא ורקע שונים, ואכן למרות שהמחקרים מצאו מתאם גבוה בין הבקיאות בידע הכללי להצלחה בלימודים האקדמיים, ראינו לנכון לוותר על הפרקים של הידע הכללי". בנוסף, לדבריו, ההחלטה להשמיט מהבחינה את הפרק הצורני נבעה מסיבה הרבה יותר פשוטה: "תוך כדי כתיבת הבחינות ראינו שבשלב מסוים פשוט נגמרות הסדרות הטובות שאיתן באמת ניתן לנבא הצלחה בלימודים, ולכן החלטנו לוותר גם על הפרק הזה בבחינה".

בקרוב עוברים למחשב, בינתיים לא לשכוח עפרון B2 לסימון התשובות

מנהל הפיתוח האקדמי בקבוצת "קידום", יונתן בראל, אומר כי "אין ספק שהפרק של הידע הכללי חטא למטרה, שהייתה לייצר מבחן הוגן ושוויוני. טוב עשה המרכז הארצי כשהחליט להשמיט את השאלות מהבחינה. גם כיום ברור מאליו שאדם שרכש השכלה טובה יותר בעבר יצליח בבחינה יותר מאדם שהשכלתו נמוכה, אך במקרה הזה השאלות הכלליות היו בעלות הטיה תרבותית-מערבית ברורה, יצרו אפליה בין המרכז לפריפריה והנציחו את הפערים בצורה בוטה".

ולא רק בגזרת התוכן חלו שינויים מרחיקי לכת, אלא גם ב"סביבת העבודה". נבחנים רבים מביאים איתם בשנים האחרונות עזרים להפגת הלחץ - החל בחטיפי אנרגיה ושוקולדים, וכלה בתליונים ובובות שקיבלו מחבריהם כסגולה למזל טוב - אבל בשנות ה-80, מסתבר, הלכו הרבה יותר רחוק. היום זה נשמע אולי דמיוני, אבל אז מותר היה גם לעשן בזמן הבחינה, ותלמידים רבים הגיעו אל היום הגדול מצוידים בחפיסות סיגריות לרגעי פורקן. בדפי ההסבר לבחינה נכתב: "לנבחנים בעברית ובערבית ניתנת האפשרות לבחור כיתת בחינה למעשנים, ורק בכיתה זו העישון מותר. ייתכן שלא תהיה אפשרות להיענות לכל המבקשים, ולפיכך יש יתרון למקדימים להירשם".

אזור התעשייה: המרכז הארצי נגד המכונים

אבל כל אלה, אומרים המומחים, זוטות הם. לטענתם, המהפכה האמיתית של הפסיכומטרי התחוללה כעבור יותר מעשור, מיד לאחר פתיחתן של המכללות האזוריות, אז הפכה ההשכלה הגבוהה נגישה לכלל האוכלוסייה, והפסיכומטרי הפך מ"כלי מיון" סטנדרטי לתעשיית ענק המגלגלת מדי שנה עשרות אלפי בחינות וסכומי עתק על קורסי הכנה, סדנאות להתמודדויות עם לחץ, טיפולים פסיכולוגיים לתלמידים ואפילו תרופות הרגעה. ב"מרכז הארצי לבחינות והערכה" מסכימים כי הכנה מקדימה עוזרת להפגת הלחצים ושיפור הציון, אך לטענתם ה"דמוניזציה" שיצרו קורסי ההכנה המסחריים סביב הבחינה היא מיותרת ולא במקומה.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך, לטענתם, היא הדגש ששמים קורסי ההכנה על הפרק המתסכל של שינון המילים, אף שבפועל מדובר בחלק פחות משמעותי בבחינה. "תעשיית ההכנה לפסיכומטרי הפכה את הבחינה לדבר מפלצתי שתלמידים פוחדים ממנו, ולכן משלמים אלפי שקלים כדי 'להצליח' בבחינה", טוען ד"ר כהן. "אבל האמת היא שגם בעזרת לימוד עצמי נבון ניתן להגיע להישגים כמעט זהים. מחקרים שערכנו מראים בבירור כי הפער בין לימוד עצמאי לבין השתתפות בקורס הכנה מסחרי עומד על 10 נקודות בלבד, ומכאן שבהחלט ניתן להתכונן לבחינה באופן עצמאי ולהוזיל את ההוצאות על ההכנה בצורה משמעותית".

"הבעיה המרכזית בבחינה היא שהיא נתפסת בעיני התלמידים כגורלית לעתידם, ולכן הם מפתחים כלפיה רגשות שליליים מאוד, הבאים לידי ביטוי בתחושות של כעס ותסכול ובבכי", מוסיף בראל מ"קידום". "התחושה בקרב הנבחנים היא של טוטאליות, יש תפיסה שאומרת 'אם לא אצליח בפסיכומטרי, אמות ערירי ללא אהבה ועבודה', ואכן במקרים רבים התלמידים כאילו מתנתקים מעולמם למשך שלושה חודשים וכל עיסוקם הוא בשינון מילים ונוסחאות לפסיכומטרי. כאן נכנס התפקיד של המדריכים שמנסים בראש ובראשונה לנטרל את האמוציות ולהשרות אווירה חיובית שתורמת מאוד להצלחה, ובנוסף אין ספק שהדרכה נכונה עוזרת למקסם את הפוטנציאל הפסיכומטרי של התלמיד. במקרים רבים, אפילו הבדל של 10-20 נקודות עשוי להיות ההבדל בין קבלה לאי-קבלה לפקולטה המבוקשת".

מי יושיע את תלמידי הרוח?

הלימוד העצמי, מתברר, הוא הפן המכריע גם בהצלחה בפרק האנגלית. לדברי יוסי מזרחי, מנהל אתר "פטור" המתמחה בלימודי אנגלית לפסיכומטרי, ההצלחה בפרק זה מצריכה השקעה רבת שנים בתרגול האנגלית ורכישת אוצר מילים, שכן בשונה מהפרקים בעברית ובמתמטיקה - לא ניתן בתוך חודשיים לשנן נוסחאות ומילים ולהגיע מוכן

לבחינה. "צריך להבין ששפה לא לומדים בחודש או חודשיים לפני הבחינה, ותלמיד שהוא חלש באנגלית יתקשה מאוד להצליח בבחינה", מסביר מזרחי. "רמת האנגלית בבחינה היא אמנם לא גבוהה, אבל כדי להצליח צריך להתמיד בקריאת ספרים והעשרת אוצר המילים לאורך תקופה ארוכה. מי שעושה זאת - אין ספק שיצליח בבחינה".

עוד ביקורת מרכזית נגד הבחינה היא שהמהימנות שלה נפגעת כיוון שהיא בודקת כושר אינטלקטואלי ביחידת זמן קצרה, ולכן מקשה על הסטודנטים לעתיד לממש את הפוטנציאל שלהם. "מחקרים שערכנו מוכיחים כי גם אם נכפיל את זמן הבחינה, המדרג של הציונים יישאר זהה, ולכן הטיעון של הלחץ אינו תקף", טוען ד"ר כהן. "צריך להבין שאנחנו מודדים מהירות מחשבה ולא זריזות ידיים, ומי שמתקשה בקריאת טקסטים תחת לחץ בפסיכומטרי יתקשה לקרוא טקסטים גם תחת הלחץ של הבחינות באוניברסיטאות". פרופ' בן שחר מהאוניברסיטה העברית מוסיף: "אין ספק שבכל בחינה יש אלמנט של לחץ נפשי, וכך גם בפסיכומטרי, אבל צריך להבין שמי שמתקשה להתמודד עם לחצים - אין לו מה לחפש באוניברסיטה, כי גם שם הבחינות הן תחרותיות ומתקיימות תחת לחץ של זמן קצוב".

אמור לי מה הציון שלך, ואומר לך מי אתה

מנכ"ל רשת "אנקורי", אסנת הבר-קולטון, מוסיפה כי לצערה הבחינה הפסיכומטרית הפכה למעין תמונת ראי חברתית, המקטלגת את הנבחנים ל"מצטיינים" ו"נכשלים" על פי סולם הציונים. "המקום שהבחינה תופסת בהוויה של תלמידי ישראל הוא לא פרופורציונלי לכלום, הדימוי העצמי של התלמידים נקבע על פי הישגיהם בפסיכומטרי ואני רואה בכך חסם להשכלה הגבוהה", טוענת הבר-קולטון. "מדובר בבחינה שמתנהלת תחת לחץ זמן בלתי נסבל, והדבר גורם לחרדה רבה בקרב התלמידים, שרבים מהם מעדיפים לוותר על הלימודים באוניברסיטאות ובוחרים ללמוד במכללות שלא דורשות פסיכומטרי".

ומה לגבי העתיד? כפי שנחשף לאחרונה, במסגרת רפורמה שעתידה להיכנס לתוקף כנראה כבר בשנה הבאה, יצומצם פרק המילים בעברית, ועל חשבונו יתבקשו הנבחנים לכתוב חיבור שבו תיבחן היכולת שלהם לטעון טיעון ולהביע את עצמם באופן קולח. כמו כן, לדבריו של ד"ר כהן, בשנים הקרובות הפסיכומטרי צפוי לעבור מהפכה ממחושבת, כשאת מקומם של הניירות

והעפרונות יחליפו צגי מחשב דיגיטליים שיאפשרו שימוש בווידיאו, אנימציה ויזואלית וקבצי קול. "אנחנו משתדלים תמיד להתאים את עצמנו לדרישות האוניברסיטאות, וכיוון שכיום המחשבים הם כלי עבודה חיוני בכל האספקטים האקדמיים, הרי שברגע שהבחינה תהיה מתוקשבת נוכל לבחון את המיומנויות של התלמידים גם בעבודה מול מחשב וחיפוש מידע ברשת".

אלעד שוויצר, מנהל אתר "פסיכו", העריך כי המחשוב הדיגיטלי יתרום לחוויית הפסיכומטרי, אך לא ישנה את מדרג הציונים: "כבר כיום יש תלמידים בעלי לקויות למידה שעושים את הבחינה מול המחשב, ואין ספק שהכוונה להחיל את הפורמט הזה על כל התלמידים היא מגמה חיובית. צריך להבין שכיום, בעידן הטכנולוגי, הצרכים של האוניברסיטאות יתפתחו והסטודנטים נדרשים להפגין במהלך הלימודים מיומנויות בעבודה מול מחשב, שימוש בסרגל כלים ובטבלאות Word ו-Excel וחיפוש מידע ברשת, ולכן יש מקום לשנות את מבנה הבחינה כך שתכיל גם את הפיתוחים הטכנולוגיים ותבחן את התלמידים גם על כישורי המחשב שלהם". עם זאת להערכתו של שוויצר העידן הטכנולוגי לא צפוי לשנות את סולם הציונים, שכן "בסופו של דבר מי שטוב במבחן עם דף ונייר, יהיה טוב גם במבחן מול מחשב ולהפך. האנימציות וקבצי הקול הם בעיקר גימיקים שנועדו להעשיר את חווית הבחינה".